נאיל זועבי, מנהל בית הספר הממלכתי בטמרה זה כ־15 שנה ותושב הכפר נין, נוהג במהלך השנים ללכת לנחם משפחות שכולות מפעולות איבה וזאת כדי להעביר מסר חד וברור שהחברה המוסלמית לא דוגלת באלימות.
בתחילת השבוע הוא פקד את ביתם של משפחת שורק מהיישוב עפרה שבנה דביר נרצח בפיגוע דקירה אכזרי ביום חמישי שעבר. כזכור שורוק בן ה־19, חייל תלמיד ישיבה, היה בדרכו חזרה מירושלים לישיבת ההסדר 'אור־תורה מחניים' בגוש עציון. בעודו מגיע לצומת שבין אפרת לבין מגדל עוז זיהו אותו המחבלים, דקרו אותו למוות והשליכו את גופתו לשדה הסמוך בצד הדרך.
זועבי ששמע על המקרה המזעזע התקשה להישאר אדיש והרגיש צורך ללכת ולנחם את המשפחה. "ראיתי מחובתי כאזרח וכמנהל בית ספר שחי בשכנות טובה עם כולם להביע דעה נחרצת שאנחנו נגד אלימות", הוא אומר ומוסיף, "ראיתי חובה כבנאדם מוסלמי להבהיר שהרצח הזה הוא בניגוד לכל ערכי האסלאם והקוראן לקחת ילד ולרצוח אותו על לא עוול בכפו אלא רק בגלל מוצא כזה או אחר".
זועבי אומר שהצעד שלו מהווה מבחינתו מודל חיקוי לשאר המגזר הערבי. "אנחנו מגנים בינינו בתוך המגזר את הדברים האלה שפוגעים ביחסים בין האוכלוסיות ונוגדים את האמונה שלנו. מה שהמחבלים האלה עשו לא מייצג את כל העם שלי ואנחנו צריכים להראות שאנחנו לא מרימים ידיים ולא מתכוונים לתת לאנשים כאלה במה".
על התחושות שעברו בו כששמע על רצח שורק הוא משתף: "אני מסתכל על זה כאבא ודביר הוא ילד. כאבא וכמחנך צרם לי מאוד לראות את זה. זה כואב. לקחו ילד ופשוט רצחו אותו. אלה חיות ולא אנשים. לכן היה חשוב לי ללכת לבית המשפחה ולנחם אותם".
על המפגש עם המשפחה אומר זועבי: "המשפחה קיבלה אותי יפה. לאבא יש תעצומות נפש גדולות, הוא התעניין ושאל מאיפה אני. בהתחלה היה לי קשה לדבר ורבע שעה הייתי מאובן. לא היה קל לראות את העצב של המשפחה. לראות אבא צעיר יושב על מזרן ברצפה. לראות את האחים שלו יושבים בגינה שדביר ישב בה זה מראה שהוא מעל הכל. זה לא הפיגוע הראשון ולא השבעה הראשונה שאני מגיע. הייתי גם אצל שלושת החטופים, הייתי בירושלים ובתל אביב כי חשוב שנגיע למקומות כאלה לדבר, לספר ולהעביר מסר".