ביום ראשון שעבר הצטרפה עפולה להפגנות ההזדהות ברחבי הארץ עם קהילת הלהט"ב למען שוויון זכויות והזדמנויות. בשנה הבאה מתכננת הקהילה לעלות שלב ושוקלת אף לערוך מצעד גאווה בעיר, דבר שלא נערך מעולם.
"אני חושב שזה משהו שכן מעניין לבדוק", אומר ליבנה רגב (25), סטודנט לספרות וחינוך בלתי פורמלי ורכז מועדון הנוער הגאה בעפולה הנקרא 'הסלון', "זה רעיון שעלה, פחות לשנה הזו כי 'עונת המצעדים' נגמרה, אבל לגבי השנה הבאה זה משהו שנשקל. אני לא יודע להגיד אם העיר יכולה להכיל את זה או לא. אני מאמין בלבדוק ולנסות ואז לבדוק את התוצאות של מה שניסית. בעיניי זה משהו שיכול להיות מאוד מעניין, לעשות מצעד גאווה באופי של עפולה".
רגב אומר כי אם הם יראו שהדבר ייצור אנטי בעיר, הם לא יתעקשו על זה. "אם יהיו התנגדויות או אירועים אלימים חלילה אז אולי זה לא מתאים, אבל כן יש חשיבה על זה", הוא אומר.
לפני כשבועיים, לאחר שחוק הפנדקאות עבר בכנסת, התעוררה מחאה גדולה בארץ וגם בעפולה דאגה הקהילה הלהט"בית להעביר את המסר באופן חד וברור. כ־300 מפגינים נכחו בהפגנה, חלקם גם לא מהקהילה שבאו לתמוך ולעודד.
"כרכז הסלון, בחור בן 26, הומו שחי בעפולה, אני יכול להגיד שזה לא משנה איפה המחאה נמצאת. המחאה היא כלל ארצית והשוויון הוא לאנשים באופן גורף ולא רק לאנשים שחיים במרכז או לאנשים שרוצים להביא ילדים דרך פונדקאות", אמר רגב, "המחאה קוראת לשוויון כמו כל אזרח במדינה. זו מדינה שטוענת שהיא סוציאלית ודמוקרטית ובפועל יש אזרחים שלא זוכים ליחס הזה ולדמוקרטיה כמו השאר. לכן לא חשוב אם אני גר בעפולה, במרכז או בקיבוץ - זה דבר שכל אדם צריך להיאבק עליו".
"מבחינתי זה צריך להיות מאבק לא רק של הקהילה הגאה, אלא של חברים שלי, של המשפחה שלי ושל כולם", הוסיף, "גם אלא שלא חלק מהקהילה, אבל יש להם בן או אח שהוא חלק ממנה ולא זוכה לזכויות מסוימות, למרות שאנחנו עושים את כל המטלות שלנו כאזרחים. אני משלם מיסים ואני משרת בצבא שלוש שנים כלוחם ואני מתעסק בחינוך בחברה הישראלית כבר שמונה שנים ואני מתנדב. כל הזכויות לא ניתנות לי, אבל כל החובות מצופות ממני. זה אבסורד".