על מסך הטלוויזיה בבית משפחת טריידל במושבה כנרת מרצדות בזו אחר זו התמונות מהטיול המשפחתי האחרון בסרי לנקה.
רק בשבוע שעבר היתה זו משפחה מאושרת ומחויכת, אבל הטיול המרגש נקטע באיבו באופן טרגי כשיואב, אבי המשפחה, לקה בהתקף לב פתאומי ונפטר תוך זמן קצר, מותיר אחריו את רעייתו אורלי ושלושת ילדיו המומים וממאנים לעכל.
השבוע, מאז שנחתו אורלי והילדים למציאות החדשה, היה בית המשפחה הומה אדם. לצד הבית הוקם אוהל אבלים גדול ובו הם שוהים במשך היום, כשמסביבם בכל רגע עשרות חברים ומכרים, עמיתים לעבודה ושכנים, שהוכו בתדהמה ברגע שנודע דבר האסון.
"רק לחזור הביתה"
ביום חמישי שעבר הובא טריידל, בן 54 במותו, למנוחות בכנרת. על קברו הטרי ספדו לו רעייתו ובניו וגם בתו גליה, שפנתה אליו במלים נרגשות: "מי האמין שלא תספיק לראות אותי מסיימת בית ספר? מי האמין שלא תספיק לחבק אותי בגיוס? מי ידליק מזגן באמצע החורף על קור?
"מי ייקח אותי לשלג בגולן בחמש בבוקר כשהכי יפה, מי? אני רוצה להיות כמוך - מתמידה ומחויבת, חזקה אבל רגישה, אני רוצה ליזום, לגעת באנשים לאורך כל הדרך ואני רוצה אותך, אבל אתה לא תחזור, אז תודה שהיית אבא שלי".
טריידל, נצר לאחת המשפחות הראשונות שהתיישבו בכנרת, שימש בתפקידו האחרון כמנהל אגף החינוך בעיריית טבריה במשך כחמש שנים והיה לדמות מוכרת מאוד בעיר.
הוא החליט לסיים את תפקידו לפני כשנתיים וחצי, אך נעתר לבקשתו של ראש עיריית טבריה לשעבר, זוהר עובד, והמשיך לכהן בתפקיד במשך חודשים אחדים. עם כניסתו של סגן ראש העיר דרור ללוש לתפקידו כיו"ר אגף החינוך, הודיע טריידל על פרישה לאלתר בעקבות חילוקי דעות מקצועיים, שהתגלעו בינו לבין ללוש.
בחודשי חייו האחרונים התמסר טריידל לחקלאות וביקש לבחון דרכים לשלב אותה בתוכניות חינוכיות. בין לבין החליט לצאת בחנוכה האחרון עם משפחתו לטיול בסרי לנקה. רעייתו, שמשמשת כיועצת ומלווה אנשים בצמתי חייהם, מספרת שההחלטה על הטיול היתה ספונטנית ובתוך יום כבר החלה המשפחה לארוז מזוודות.
אורלי: "הייתי בלימודים, ופתאום ראיתי שבווטסאפ המשפחתי מתנהלות התכתבויות ערות על טיול מתוכנן בחופשת חנוכה. כשחזרתי הביתה, יואב כבר הודיע לי שהכל סגור ושיוצאים למחרת היום". הדר (24), בנם הבכור של יואב ואורלי, ערך טיול ברחבי העולם בחצי השנה האחרונה, והוא מוסיף: "מטבע הדברים, בחודשים האחרונים המשפחה היתה חסרה, ולכן כשעלה הרעיון שניפגש כולנו בסרי לנקה לטיול משפחתי משותף, שמחתי מאוד".
במשך כשבוע ימים טיילה משפחת טריידל בסרי לנקה ויצאה למסעות ארוכים מדי יום. יומיים לפני האסון, משחזרת אורלי, הם טיפסו לארמון עתיק שהובילו אליו מאות מדרגות. "הוא עשה את זה כמו גדול, הכל היה בסדר", היא מספרת, אלא שפחות מ־48 שעות אחר כך יצאו בני המשפחה למסלול של 9 ק"מ בהרים, ואותו הוא כבר לא הצליח לסיים.
הדר: "למסלול הזה קוראים באופן אירוני 'סוף העולם'. אבא היה ממש בסדר, הוא לא התלונן על כלום וגם נראה בסדר גמור, אבל בערך ברבע האחרון של המסלול הוא התחיל פתאום להתלונן על כאבים בחזה, שהלכו והחמירו עם כל דקה שחלפה.
"בכלל לא חשבנו על הגרוע מכל, כי הוא היה בריא ומעולם לא סבל מבעיות בלב. עם זאת, היה ברור שחייבים לרדת מההר ולהביא אותו לבית חולים. מרגע שהכל התחיל ועד שהגענו לבית החולים חלפו שעתיים - שעתיים יותר מדי, כי כשהגענו לשם, כבר היה מאוחר מדי בשבילו".
אורלי יושבת לצד הדר ומתקשה לשלוט בדמעות שחונקות את גרונה. "הוא היה מודע למה שקורה לו ממש עד הרגע האחרון", היא נזכרת. "כשהכאבים התחילו, הוא כנראה הבין מהר מאוד שלא מדובר בסתם כאבים, שזה משהו חריג, ולכן הוא שאל אותנו אם מישהו יודע להגיד מהם הסימנים להתקף לב.
"הוא הצליח להישאר ער במשך די הרבה זמן, אבל כשהיינו בדרך לבית החולים, הוא כבר ידע לומר לנו שהוא עומד לאבד את ההכרה, מה שאכן קרה שניות ספורות לאחר מכן".
הרגעים הראשונים לאחר שבני המשפחה הגיעו לבית החולים הקרוב ביותר והבינו שאין הרבה מה לעשות למען יואב הם אלה שיזכרו יותר מכל.
את ההלם וחוסר היכולת להבין מתארת גליה (17), הבת הצעירה: "אני לא באמת יכולה להסביר מה עובר בראש באותו רגע, כי השוֹק משתלט על כולך. כל מה שידעתי ברגעים האלה זה שאני רוצה לחזור הביתה, הכי מהר שאפשר. אז כולנו פשוט לקחנו את עצמנו בידיים, התאפסנו והתחלנו לארגן כל מה שצריך כדי לחזור איתו הביתה. פשוט עבדנו כמו רובוטים".
רעיונות חדשניים
בסוף חודש דצמבר 2013, על סף פרישתו מעיריית טבריה, העניק טריידל את הראיון האחרון ל'ידיעות טבריה' וסיפר על החלום שלו - להפוך את בית ילדותו, ששימש כמלון מפואר בתחילת המאה ה־20 וזכה לכינוי 'הארמון', למרכז לימודי שיעסוק בפיתוח מנהיגו