מבין מאהלי המחאה שצצו כמעט בכל יישוב עירוני בארץ בקיץ 2012, המאהל בקרית שמונה נחשב לאחד התוססים והחשובים ביותר. הוא החזיק מעמד יותר מכל האחרים, ולא באמת התפרק. אמנם מבחינה פיזית המאהל פורק בלחץ העירייה, אך הרוח והרצון ליצור שינוי בסדר החברתי והכלכלי במדינה לא נמוגו. הפעילים המציאו את עצמם מחדש במסגרת אחרת, קבועה, שעונה לשם 'קפה חברותא', בית קפה קואופרטיבי.
רשות מקרקעי ישראל תובעת את מפעילי חוף דוגית
ראש פינה: השכנים התלוננו, הצימרים ייסגרו
מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק
על פי המתווה שגובש בהרבה שיחות ודיונים בין הפעילים, הוחלט שבבית הקפה יהיו שתי רמות של מעורבות. כל מי שיחפוץ בכך יוכל להיות שותף בבית הקפה תמורת דמי השתתפות קבועים של 250 שקל בחודש. כך למעשה רצו המייסדים להבטיח מראש את איתנותו הכלכלית של המיזם. ואכן 22 חברים נרשמו לשותפות הזו. אותם חברים יכולים לעבוד במקום תמורת שכר, ויוכלו ליהנות גם מרווחים אם יהיו כאלה בעתיד.
האופציה השנייה של חברות היא מניית חברות בעלות של 120 שקל לשנה. מניה זו, שנועדה לתמיכה במיזם, מקנה למחזיק בה שתייה חמה בזול (2 שקל) כל השנה, ואפשרות להשתתפות באסיפות בעניין ניהול בית הקפה (כבית העם, לא כעסק).
קפה חברותא הפך מרעיון למציאות והוא פועל זה עשרה חודשים בכיכר צה"ל מול היכל התרבות העירוני. המייסדים לקחו בחשבון שההתחלה תהיה קשה, אך כיום הם כבר יותר אופטימיים. אחד הפעילים המרכזיים בבית הקפה הוא גבי ויינרוט, שאומר: "אנחנו מסוגלים כיום לשלם שכר עבודה למי שמפעיל את המקום, וגם להחזיר לשותפים את מרבית ההשקעה השנתית שלהם. בנוסף לכך אנחנו מתכננים להרחיב את המבנה, וזו גם השקעה שתיעשה כולה מהרווחים של בית הקפה".
ויינרוט, 35, הוא דוגמה לפעיל חברתי שלא צמח מתוך מצוקה כלכלית, אלא מתוך אידיאולוגיה. הוא בוגר תואר ראשון בפיזיקה, ועבד במשך שבע שנים במפעל האופטיקה של קיבוץ שמיר. "כשהתחילה המחאה החברתית הצטרפתי למאהל ומצאתי שם אנשים ששותפים לתפיסת העולם שלי.
"התגבשה במאהל חבורה מאוד נחושה ומחויבת לרעיונות החברתיים שהיו בבסיס מחאת האוהלים. הגרעין הזה עדיין פועל, וקפה חברותא הוא הלב של הפעילות הזו. הוכחנו שאפשר לקרוא תיגר על תפיסת העולם הקפיטליסטית ולבנות אלטרנטיבה".
דביר מלכה הגיע למאהל המחאה זמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל. הוא למד מזרחנות בעתודה האקדמאית ושירת בחיל המודיעין. כשהשתחרר הבין שיש לו שתי אפשרויות: לעזוב את קרית שמונה ולנסות את מזלו במקום אחר, או להצטרף למחאה. מלכה בחר בדרך השנייה.
"היה לי ברור שהסיכוי שלי להתפתח בתחום שלמדתי באזור קרית שמונה הוא אפסי, אבל הדינמיקה שנוצרה במאהל המחאה משכה אותי והבנתי שיש לי הזדמנות ייחודית להיות חלק מתהליך של שינוי. החבורה שהתגבשה במאהל אינה תופעה בת חלוף, זו חבורת אנשים שמחויבת לדרך ומוכנה גם להשקיע".
כמו שאר השותפים בקפה חברותא, גם מלכה לא מתפרנס מהעבודה בבית הקפה. בשעות היום הוא מלמד שחמט בבתי ספר, ובערבים הוא ממלא את חלקו במשמרות בחברותא. "עבודה בבית קפה היא בוודאי לא הייעוד המקצועי שלי בחיים", מסביר מלכה, "אבל כאן אני שותף, וזו תחושה אחרת לגמרי. אני מרגיש שאני חלק ממשהו פורץ דרך ושיש בו בשורה".
בונים על סטודנטים
הפעילים השותפים בקפה חברותא מסכימים שבתחום המקצועי של הפעלת בית קפה עוד יש להם הרבה מה להשתפר. הם מקווים גם שאחרי ההרחבה והשיפוץ התנאים הפיזיים יהיו יותר נוחים, והשירות יהיה מקצועי יותר. אבל את מה שחסר בהיבט המקצועי, קפה חברותא מספק בגדול באווירה המיוחדת השוררת במקום. יותר מכל מקום אחר בעיר, קפה חברותא הוא מקום מפגש. מגיעים אליו בעיקר סטודנטים שמחפשים מקום פחות מסחרי ויותר חברתי.
כאן בונים על הסטודנטים, ובאחד הפרסומים של בית הקפה ברשת החברתית נכתב: "מחפשים מקום ללמוד למבחן? לצאת מהבית ולהרגיש בבית? לאכול בחוץ בלי לקרוע את הכיס? קפה חברותא מזמין אתכם הסטודנטים והסטודנטיות ללמוד אצלנו למבחן".
מורן גרינשטיין משאר יישוב מעידה שהיא מגיעה למקום לעתים קרובות. "אם אני חוזרת מהמכללה הביתה אני כבר לא מצליחה להושיב את עצמי וללמוד", היא מסבירה. "לכאן אני מגיעה עם עוד חברה, ואנחנו שותות מרק חם ולומדות ביחד. אנחנו יכולות לבלות פה כמה שעות, חלק מהזמן לומדות וחלק מהזמן משוחחות עם מי שמגיע לפה, וכך אנחנו משלבות לימודים ובילוי".
אושרת וייסמן ממשגב עם מוסיפה: "אני מכירה לא מעט סטודנטים שמגיעים לכאן. זו אווירה שונה מכל בית קפה אחר. בבית קפה רגיל אני לא אצליח להכניס את עצמי למוזה של לימודים, אבל פה זה אפשרי וזה גם כיף".
קפה חברותא הוא גם מקום מפגש תרבותי, ומתקיימים בו מעת לעת אירועי תרבות. האירוע