בא למחלקה מנהל חדש: ד"ר אלכסנדר לרנר מונה לנהל את המחלקה האורתופדית בבית החולים זיו. לרנר נחשב לאחד הרופאים המובילים בתחום שיקום הגפיים, ומטופליו יזכו לשיטות חדשניות אותן פיתח עוד בהיותו רופא ברוסיה. אחת השיטות היא ליצור שברים מדומים ברגלי החולה, על מנת שאיחוי העצם יאריך אותה מדי יום.
כשעלה ד"ר אלכסנדר לרנר, מומחה באורתופדיה הנחשב לאחד המובילים בתחומו לארץ, הוא החל לעבוד בבית החולים רמב"ם בחיפה, בית חולים גדול ומרכזי כיאה לרופא מומחה בעל ידע רב כשלו. ד"ר לרנר עבד ברמב"ם משנת 1991 ועד לשנה זו כאורתופד מומחה וטיפל במקרים המורכבים ביותר של פגיעות בגפיים, אולם דווקא הידע שצבר ברוסיה סייע לו בפיתוח שיטה חדשנית להארכת גפיים, שנותנת תקווה לחולים רבים שנפגעו בתאונות מתאונות שונות וגם לחיילים שנפצעו בפעילות מבצעית.
"כשיצא המכרז על ניהול המחלקה האורתופדית בבית החולים זיו, חשבתי שזו הזדמנות עבורי לקידום, וכן אפשרות להביא את הידע ואת השיטות שיישמתי ברמב"ם לבית חולים זה", סיפר השבוע ד"ר לרנר. "ההקמה הצפויה של בית הספר לרפואה והאופציה ללמד בו, גם היא היוותה שיקול עבורי".
ד"ר לרנר מתכוון להנחיל לצוות האורתופדי בזיו כמה מהשיטות החדישות שיישם ברמב"ם, כמו למשל טיפול בפציעות גפיים שבהן נפגעה באופן קשה גם הרקמה השרירית. "במקרים כאלה", הוא מסביר, "אין אפשרות להשתיל ברגים או תמיכות פנימיות מפלטינה וצריך לבנות מסגרת חיצונית. לכן מכניסים מוטות מעל ומתחת לשבר, ואלה מאפשרים את הקיבוע עד לשלב שבו הרקמה משתקמת וניתן להכניס תמיכות פנימיות קבועות".
גולת הכותרת בפעילותו של ד"ר לרנר היא כאמור שיטה שייבא מרוסיה. כשעלה ד"ר לרנר מחבר העמים בשנת 1991 הוא כבר היה מומחה לאורתופדיה, אך בארץ היה צריך ללמוד הכול מהתחלה בעברית ולהשתלם בשיטות ובנהלים הנהוגים כאן. אבל למרות שהחל לעבוד במערכת הרפואית הישראלית, הידע שהביא עמו מרוסיה סייע לו בפיתוח שיטה להארכת גפיים. זו שיטה שמסייעת לפצועים שרגליהם התקצרו וכתוצאה מכך סובלים מצליעה ניכרת. "למדתי את הנושא אצל רופא שפיתח את זה ברוסיה ואחר כך בארץ המשכתי לעבוד על השיטה ולשכלל אותה", מספר ד"ר לרנר. "כדי להאריך את העצם יוצרים בה שברים יזומים. אלו שברים קטנים שאותם מקבעים ונותנים לעצם זמן להתאחות. העצם מתאחה בקצב של מילימטר ביממה.
"המקרה הכי בולט ששיקמתי בשיטה הזו הוא של בחור שרגל אחת שלו הייתה קצרה ב-22 ס"מ מהשנייה. בתהליך שנמשך קרוב לשנה הבאנו את הרגל הקצרה לאורך של הרגל הארוכה. לאחר מכן נדרשה עוד שנה וחצי שבה העצם הייתה צריכה להתחזק ולהתאחות באופן סופי. בסופו של דבר, הצליעה נעלמה והאיש מתפקד כיום כמו אדם בריא", מדווח הדוקטור בהתרגשות.
אחד ממטופליו הוא שלומי אפריאט ממטולה מספר: "בשנת 1998 סיקרתי כצלם את זירת בינת ג'בל בדרום לבנון,
ונפצעתי קשה מהתפוצצות מטען צד. בגלל חומרת הפציעה הועברתי לבית החולים רמב"ם. הרופאים התלבטו האם לכרות לי את הרגל, שהייתה מרוסקת. ד"ר לרנר הציע טיפול חדשני שבו בונים לרגל תמיכה חיצונית, שמאפשרת לה להשתקם, ולעצמות להתאחות בהדרגה. הוא למעשה בנה לי פיגום לרגל, וכך ניתן היה לטפל ברגל באופן יום יומי בלי גבס. כל תהליך השיקום נמשך כמעט שנתיים, חלק מזה ברמב"ם וחלק בבתי חולים נוספים.
"לאורך כל הדרך ד"ר לרנר ליווה אותי. הוא עקב באופן שוטף אחר ההתקדמות והדריך אותי באופן מפורט מה עליי לעשות. הוא אישיות מיוחדת במינה, מאוד סבלני ומאוד מקצועי בעבודתו. אפשר לומר שבזכותו אני מסוגל כיום ללכת על שתי רגליים. כיום אני מתגורר במטולה, מנהל את אולפני טופליין תקשורת בקרית שמונה, ופרט לצליעה קלה אני פעיל כמו כל אדם בריא. שמחתי לשמוע שד"ר לרנר עבר לנהל את המחלקה האורטופדית בבית החולים זיו, ואני מאחל לו הצלחה מכל הלב".