כמעט שבוע לאחר שהתחשמל למוות הדייג סרגיי קשירין מקרית שמונה, עולות וצפות הבעיות האמיתיות שככל הנראה הובילו לאסון. מצא את מותו בעת שעסק בדיג בבריכות דגים בעמק החולה. המשטרה חוקרת חשד לרשלנות באתר שהופעל בבריכות הדגים בעמק החולה, וטוענת כי המפעיל הפך בריכת דגים לאתר תיירות מבלי שהשיג אישורים המתאימים.
האסון גם חשף את המציאות הקשה שבה מצויים חובבי הדיג בארץ. אין מקורות מים רבים, ואלה שישנם בעייתיים, מסוכנים, או לחליפין מגודרים ונטולי גישה. זו הייתה הסיבה שכאשר נפתח אתר דיג בבריכות הדגים של עמק החולה, החליטו סרגיי קשירין וחברו דימיטרי שטלוב ללכת לדוג בו. עכשיו כאמור בודקת המשטרה חשד לרשלנות של מפעיל המקום
מ"מ מפקד תחנת ראש פינה, פקד עמית פולק, סיפר כי הבריכות הופעלו בעבר כבריכות דגים רגילות של מחניים ואיילת השחר. כשפורקה השותפות בין הקיבוצים, הושכרו הבריכות לאדם פרטי שהחל להפעיל שם אתר דיג תיירותי. "בחקירה התברר לנו כי לא היו לו אישורים מתאימים, רישיון עסק, ואישור של מומחה בטיחות", הוסיף פקד פולק, "בעל האתר נעצר ובתום חקירתו שוחרר למעצר בית".
פרידה מחבר
סרגיי ז"ל וחברו דימיטרי שטלוב הגיעו לאתר בעמק החולה מספר פעמים בחודשים האחרונים. השבת שעברה הייתה השבת האחרונה שלהם ביחד. התאונה הפרידה בין שני החברים שאהבו לצאת לדוג יחדיו. "כשזה קרה", מספר שטלוב, "הייתי במרחק כמה עשרות מטרים מסרגיי. בדרך כלל אנחנו מתרחקים כדי לא להפריע זה לזה. צריך שקט וריכוז, וכשמישהו תופס דג הוא יכול להפריע לדייג שלידו. פתאום שמעתי פיצוץ. לא יכולתי לראות את סרגיי כי היו שיחים שהסתירו, אבל ראיתי אנשים אחרים מצביעים לעברו, והבנתי שמשהו לא טוב קרה. הגעתי אליו, ניסינו לעשות פעולות החייאה, אחר כך הגיעו גם אנשי מד"א, אבל כלום לא עזר".
אתר הדיג בעמק החולה. המפעיל שוחרר למעצר בית (צילום: אביהו שפירא)
שטלוב מדגיש כי הפרסומים על פי הם החכה של קשירין הייתה עשויה ממתכת אינם נכונים. "סרגיי השקיע הרבה בציוד הדיג שלו. הוא רכש חכה שהיא המילה האחרונה, והיא הייתה עשויה מקרבון, חומר על בסיס פחם שהוא קל וחזק במיוחד, אך גם מוליך חשמל".
תחביב מילדות
סרגיי קשירין היה בן 33 במותו. הוא עלה לארץ בגיל 17 מבילורוסיה ועבד במפעל גילון לטכסטיל בתור מנהל פיתוח. בגיל 18 התחתן עם מרינה, ולזוג נולדו שלוש בנות, כיום בנות 12, 14 ושש. "סרגיי היה אדם מלא שמחת חיים", אמר אחיו אדוארד, "הוא היה איש משפחה מסור, וזו אבידה גדולה לאשתו לבנותיו ולכל מי שהכיר אותו".
את תחביב הדיג הביא אתו קשירין עוד מבילורוסיה, ארץ השופעת באגמים נחלים וביצות. כשהוא הגיע לארץ הוא נתקל במציאות פחות נוחה לתחביבו. אבל כמו רבים מחבריו שעלו
ממדינות חבר העמים, לא ויתר על תחביבו, ויחד איתם פיתח את ענף הדיג הספורטיבי. כיום מונה אגודת הדיג הישראלית כמה אלפי חובבי דיג, שמקיימים מדי פעם תחרויות. אלא שלמרות ההישגים והתחרויות, המציאות השגרתית של חובבי הדיג בארץ אינה מאירת פנים.
"אני וסרגיי היינו בכל האתרים שבהם אפשר לדוג בגליל ובגולן", אמר שטלוב, "במאגרים בגולן לא תמיד נותנים לדוג. והגישה למים לא נוחה. היה יזם אחד שרצה להקים שם אתר דיג מוסדר. אבל כשהוא התחיל לבדוק את הנושא, הוא הבין שמדובר בהשקעה יקרה. בגליל יש הרבה מקומות לאורך הירדן שחסמו אותם לטובת הקיאקים. באגמון החולה קק"ל החליטו שאסור לדוג. הם אומרים שזה מפריע, אני לא מבין איך כל הטיולים באופניים לא מפריעים, וכמה דייגים שזורקים חכה למים, כן מפריעים.
"יצאנו לדוג באתר החדש כי זה אחד המקומות היחידים שהיו פתוחים ונוחים לדיג, ולא היה אכפת לנו לשלם. אבל זה לא היה אתר מסודר באמת, וזה מה שגרם לאסון".