לפני כשנתיים החליט אבי בן הרוש לעשות שינוי משמעותי בקריירה. אחרי למעלה משלושה עשורים בתפקידי ניהול בכירים בתעשייה הוא בחר להצטרף ל'המשקם' - החברה הגדולה בישראל לתעסוקת אנשים עם מוגבלות. היום הוא מנהל את מפעל 'המשקם' בטבריה, שבו מועסקים כ-50 עובדים מכל קשת המוגבלויות. המפעל מספק שירותי ייצור ואריזה לחברות מובילות במשק, ומהווה מסגרת תעסוקתית המעניקה לעובדים ערך, פרנסה ומסגרת חברתית.
אחרי קריירה ארוכה בהייטק מה גרם לך להצטרף דווקא ל'המשקם'?
"במשך יותר מ-35 שנה עבדתי בתעשייה, מחציתה בתחום ההייטק. לפני כשנתיים עצרתי רגע כדי לחשוב איך אני יכול לתרום לחברה שלנו. לא חיפשתי אתגר קרייריסטי, אלא מקום שבו אוכל להביא מהידע ומהניסיון שלי לאוכלוסייה שבאמת זקוקה לזה. ככה הגעתי להמשקם בטבריה. כבר שנה וחצי שאני כאן, נהנה מכל רגע ומרגיש שבחרתי נכון".
איך נראה יום עבודה במפעל?
"העובדים מגיעים בכל יום בשעה 7:00 ומסיימים את יום העבודה ב-12:30, כולל ארוחת צהריים שמוגשת להם. במהלך היום מבצעים כאן מגוון רחב של עבודות, מהרכבת מכלולים לתדיראן, דרך אריזות פרימיום עבור ויסוצקי, ועד עבודות עם חברות מובילות כמו ד"ר פישר, המלט, אקוסאפ ובירמן".
מה האתגר והייחוד בניהול מפעל לאנשים עם מוגבלויות?
"לצד ההיבט המקצועי פועל אצלנו מערך ליווי של עובדת סוציאלית ומדריכים מקצועיים, ואני עצמי מקיים שיחות אישיות עם העובדים כדי לוודא שכל אחד מהם מקבל את תשומת הלב והתמיכה שהוא צריך. השילוב הזה יוצר מקום שהוא גם מפעל יצרני ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר, וגם מסגרת שמעניקה לעובדים ערך, עצמאות ותחושת שייכות. בעיניי, הייחוד האמיתי הוא לראות איך אנשים שלא תמיד קיבלו הזדמנות במקומות אחרים- מוצאים כאן בית, משמעות והכרה ביכולות שלהם".
אולי יעניין אתכם:
במהלך המלחמה בצפון אירחתם עובדים מקרית שמונה, שהמפעל שלהם נסגר.
"אכן, וזו הייתה חוויה מאוד מרגשת עבורם ועבורנו. ברגע שפרצה המלחמה קלטנו עובדים שפונו מקריית שמונה. הם השתלבו במערך העבודה לאורך כל התקופה, עד לשובם לביתם ולמפעל 'המשקם' שחזר לפעול בקרית שמונה. לאנשים עם מוגבלויות מסגרת תעסוקתית היא הרבה מעבר למקור פרנסה, היא מסגרת חברתית ומקום שנותן להם תחושה של ערך ושייכות וגם ביטחון בתקופה מאוד מאתגרת של מלחמה".
מה הדבר שהכי מרגש אותך בתפקיד, ומה התוכניות לשנה הקרובה?
"לעבוד במפעל של אנשים עם מוגבלויות זו חוויה מלמדת ומעצימה. מה שמרגש אותי במיוחד הוא לראות את העובדים מסיימים את יום העבודה בתחושת ערך ומשמעות, בידיעה שהם חלק ממסגרת תורמת ויצרנית. התוכנית היא להמשיך להרחיב את הפעילות, לקלוט עוד עובדים, ולפתח שיתופי פעולה נוספים עם התעשייה הישראלית, כדי שנוכל להוכיח שוב ושוב שאין גבול ליכולות של אנשים עם מוגבלויות כשנותנים להם את ההזדמנות".