מלחמת יום כיפור היא הטראומה הלאומית השנייה בגודלה בחברה הישראלית אחרי השואה, על אף השוני בסדרי הגודל ובמהות עצמה של הדברים, גם במלחמת יום כיפור הנרטיב המרכזי שעולה לנו בזיכרון הוא חשש אמיתי להמשך קיומה של המדינה והוא מקבל ביטוי ויזואלי בתמונות קשות בצבע אפור או חום כאשר המוטיב המרכזי שבהן הוא משוריינים צהליים שרופים בצידי הדרכים או לחלופין כלים צהליים הדוהרים בדרכם למשימה הבלתי אפשרית שאליה נשלחו על ידי מפקדיהם.
השנה מציינים 50 שנים למלחמת יום הכיפורים ובמרכז הקהילתי הגליל התחתון החליטו שדווקא הזיכרון הקשה הוא הזדמנות מצוינת להיכרות מעמיקה קצת יותר בין הקהילות שחוו את הימים ההם לבין הדור הצעיר יותר של היום. זאת באמצעות זוויות הראיה של הפרטים השונים בתקופת המלחמה, זו היא הזדמנות להפגיש את הדורות הצעירים עם רוח התקופה הזו דרך הסיפורים האישיים והזדמנות לאפשר ולעודד את מי שזוכר באופן אישי לספר את סיפורו למעגלים השונים, המשפחה, הישוב והאזור כולו.
חשיבותו העצומה של שימור זיכרון אותנטי ממקור ראשון מלווה את האדם עוד מקדמת דנא, הוא חשוב גם בעבור סיפור המסגרת הכולל של החברה עצמה ואולי חשוב מכך הוא אקוטי לתהליכי ההחלמה הטבעיים של הפרטים הבודדים המספרים אותו. אנשים שלא פצו את פיהם משך 50 שנים ולא שיתפו בסיפורים – לוחמים אבל לא רק, גם נשים וילדים שלקחו חלק בנטל הלאומי בעורף מספרים עכשיו על החוויות והתחושות, לאחר יובל שנים וממרחק הזמן והגיל הדברים מקבלים עוצמות ופרופורציות אחרות.
"בני הנוער של אז הם כבר סבים וסבתות היום, הם אלו שהחזיקו את המשק החקלאי של ההורים ושל השכנים במושב. כמי שנולדה לא מעט שנים אחרי המלחמה אני מתרגשת להכיר את הסיפורים מהזוויות המיוחדות האלו", סיפרה בהתרגשות מור גלזר שמרכזת את הפרויקט מטעם המרכז הקהילתי, ומסבירה כי הכתבות והעדויות שפגשה בכלי התקשרות במהלך שנות חייה מציגות תמונה יחסית מוגבלת של המציאות, ובאופן טבעי מעלה על נס את סיפורי הגבורה של אותה התקופה.
איפה היית כשהכל התחיל
בדומה לאירועים רבים בסדרי גודל היסטוריים השאלה 'איפה היית ביום כיפור, השישי באוקטובר בשעה 14:00 בצהריים' מציפה ומובילה את הסיפור של המלחמה הזו בעוצמה רבה ועל כן הוחלט לקרוא לפרויקט "איפה היית?".
בתיה חנניה, מנהלת הפיתוח הקהילתי במרכז ושותפה בהפקת הפרוייקט, סיפרה: "אנחנו בונים את הפרויקט בשלושה שלבים. כצעד ראשון הזמנו בקול קורא תושבים להשתתף בסרטון שיספר את מגוון הסיפורים וזוויות הראיה, כמו כן ראיינו 16 תושבים ותושבות מיישובי הגליל התחתון על סיפור המלחמה האישי שלהם. פגשנו מי שהיו לוחמים בחיילות השונים ובחזיתות השונות, פגשנו את נשותיהם של החיילים שחלקן היו גם חיילות בעצמן, פגשנו נהג אוטובוס שהסיע לוחמים לחזיתות, פגשנו אח שכול, בני נוער ואנשים נוספים מהתקופה. כשביקשנו מהמרואיינים להעביר מסר שגברה חשיבותו ממרחק הזמן אל הדורות הצעירים של היום, התרגשנו אך לא הופתענו לפגוש במסרים של כמיהה לאחדות העם ולחשיבות שלומה ושלמותה של מדינת ישראל".
מור מוסיפה ומסבירה כי ישנה חשיבות רבה בכך שהדורות השונים ביישובים ישמעו מה עברו השכנים שלהם, בתקופת המלחמה. "אנו מעודדים את היישובים ומסייעים להם להפיק אירוע מקומי שיתבסס על סיפוריהם של חברי הקהילה", אמרה מור, "החיבור הרב דורי, החיבור והחיבוק הקהילתי שיופק מן הערבים האלה הוא נכס לחברים שישתתפו, נכס למשפחות ונכס לדורות בקהילה. כל ישוב יפיק את האירוע על פי מידותיו, אירוע ישובי מצומצם בסלון של בית מארח, אירוע במועדון עם מספר דוברים שיציגו את זוויות הראיה השונות של המלחמה ועוד ככל שיבחרו הישובים לפעול. ועדות הנוער ומובילי החינוך בישובים שותפים מלאים בארגון בכדי לחזק את המפגש הרב דורי ואת החשיפה של בני הנוער וצעירי הישוב לסיפורים. בנוסף לערבים היישוביים, מתוכנן טיול בעקבות סיפורי הקרבות בגולן אליו יוזמנו ותיקים, בני משפחותיהם וחברים בקהילה מדורות שונים, ובנוסף מתוכננים להתקיים בהם גם מפגשים ייעודיים לבני הנוער הכוללים צפיה מונחית בסרטים על המלחמה".
קראו גם:
אירוע השיא האזורי יתקיים באתר ההנצחה של חטיבת גולני ב 27.9.23. טל פלד הדר, רכזת התרבות של המרכז הקהילתי שמובילה את האירוע מסבירה: "לב ליבו של האירוע המרכזי הוא הכוחות המקומיים שלנו, הלהקה של הגליל התחתון בניצוחו של זאביק אלישע תופיע עם השירים שכולנו מחברים למלחמה ולתקופה. נפגוש מקרוב סיפורים אישיים מרתקים של חברים ושכנים ובחלק הפחות רשמי של הערב, ניצור מפגשים של אנשים שלחמו במלחמה ההיא בחזיתות השונות".
מנהלת המרכז הקהילתי רוני קוך מסכמת: "אנחנו רואים בציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים הזדמנות ליצירת חיבורים נוספים בקהילות שלנו, הזדמנות לא רק להצדיע כהרגלנו בקודש אלא באמת לחבק את הלוחמים שלא סיפרו את סיפורם משך 50 שנים, הזדמנות לחיבור רב דורי. אני מרגישה שיש צמא אצל מי שחווה את תקופת המלחמה לספר ולשתף, ויש צמא אצל הצעירים להכיר ולשמוע. זו הזדמנות שאני מרגישה שיש לנו את הזכות והחובה לאפשר".