מי שמסתובב במרכז העיר עפולה בימים אלו, לא יכול שלא להבחין בחיילות משמר הגבול המסיירות ברחובות ובמקומות הומי אדם בעיר. החיילות האלו משתייכות ליחידת הסיירות מג"ב צפון, שפעלה עד כה רק בירושלים והחלה לפעול לאחרונה גם בעפולה כדי להקנות תחושת ביטחון לתושבים.
5 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: סמ"ש ויקטוריה בורודבקו, הקצינה אושרת נגוסה ורש"ט אור חריף. אחריות כבדה
(צילום: שרון צור)
הגעת הסיירות לעיר באה בעקבות פנייתו של ראש העיר אבי אלקבץ לגורמים במשטרת ישראל ובמג"ב לאחר מבצע 'שומר חומות'. ראש העיר אלקבץ ומנכ"ל העירייה שלום שלמה נפגשו עם מפקד מג"ב אמיר כהן וקציני מג"ב, שאף הגיעו לסיור התרשמות בעיר, ובסיומו ציינו הצדדים את חשיבותו של שיתוף הפעולה והגברת תחושת הביטחון בעיר שידעה לא מעט פיגועי טרור בעבר.
היחידה כוללת כ-20 חיילות סיירות, שהחלו לשרת בעיר בחודש אוגוסט ולפני חודשיים הצטרפו אליהן 15 סיירות נוספות. במשמרת שאורכת כשמונה שעות מפטרלות הסיירות במוקדים עיקריים בעיר כמו התחנה המרכזית, מתחם ביג ובשדרות הנשיא. אחת ממשימותיהן היא גם תפיסת שוהים בלתי חוקיים. במשמרת ממוצעת נבדקים 120 חשודים ובשבוע כ-2,000 חשודים כאשר עד כה נתפסו על ידן כ-50 שב"חים.
הסיירות סמ"ש ויקטוריה בורודבקו, בת 19.5 מנוף הגליל ורש"ט אור חריף, בת 20 מאבני חפץ, הצטרפו ליחידת הסיירות של מג"ב צפון לאחר שנה שבה שירתו ביחידת סיירות מג"ב ירושלים. השבוע הן מספקות הצצה קטנה לפעילות המשמעותית שלהן למען ביטחון תושבי העיר ומבקריה.
שגרה עמוסה
חריף התגייסה לתפקיד הסיירות מתוך תחושת שליחות עמוקה. "אנחנו עושות עבודה מאוד חשובה, שיש בה חיכוך עם האזרחים. אנחנו עובדות גם בשיתוף פעולה עם המשטרה הכחולה. כששמעתי על התפקיד לראשונה אצל קצין המיון בבקו"ם זה עניין אותי ובהחלטה מהרגע להרגע אמרתי שאני הולכת על זה", היא מספרת.
גם בורודבקו מרוצה מהשירות המשמעותי: "אנחנו מטפלות באירועים של סכסוכים, אלימות ופח"ע", היא אומרת.
איך ההורים שלכן קיבלו את זה שאתן משרתות במג"ב?
אור: "אבא שלי היה גאה ואמא שלי בהתחלה מאוד נלחצה. כשהתגייסתי התפקיד לא היה כל-כך מוכר אז לא ידעתי לקראת מה אני הולכת. ידעתי שמצד אחד אני לא הולכת לשירות שהוא קרבי, אבל מצד שני אני עושה עבודה שהיא משמעותית מאוד ויש בה הרבה יותר חיכוך עם האזרחים".
ויקטוריה: "ההורים שלי תמכו בי ובהחלטה שלי מהרגע הראשון. אמא שלי לא היתה בצבא אז יצא שאני הראשונה במשפחה שהתגייסה לצבא. הם גאים בי ובתפקיד שבחרתי".
שגרת היום שלהן עמוסה; כל משמרת שאורכת כ-8 שעות מתחילה בתדרוך בתחנת המשטרה או בבסיס מג"ב צפון בגן נר ולאחריו מוצבות הסיירות במקומות אסטרטגיים ברחבי העיר כמו התחנה המרכזית, מתחם ביג ושדרות הנשיא. "אנחנו מסיירות עם האקדח שלנו. יש לנו חגור גז פלפל ואזיקים. מצלמת גוף, מכשיר קשר לכל מובילה וטאבלטים. כובעים על הראש ונצנץ למשמרות ערב שיוכלו לראות אותנו".
ההצבה של הביג עוברת קודם בכיכר בעיר שידועה כ'כיכר השב"חים'. "יש שם המון שב"חים ואנחנו עושות שם בידוקים של תעודות זהות ירוקות", אומרת חריף, "אם קופצת התראה בטאבלט שהוא שוהה בלתי חוקי אנחנו עוצרות אותו ולוקחות אותו לתחנת משטרה, ממלאות דוחות מעצר ודוחות פעולה ואז מסיעים אותם בחזרה למחסום".
גם חריף וגם בורודבקו מרגישות שהנוכחות שלהן חשובה בשטח. "אנחנו הולכות כל המשמרת ברגל – 8 שעות. בגלל זה אני חושבת שהעבודה שלנו קצת יותר משמעותית כי אנחנו בחיכוך מתמיד עם האזרחים. אני מרגישה שאני עושה לפעמים עבודה שהיא הרבה יותר משמעותית מעבודה של לוחמים. אנחנו מסיירות 8 שעות על הרגליים ולפעמים הרגליים כואבות מאוד ואנחנו ממשיכות לסייר כי זה התפקיד שלנו. המטרה שלנו לתפוס כמה שיותר שב"חים ולהעניק תחושת ביטחון לאזרחים. לא פעם ולא פעמיים קרתה סיטואציה שאזרחים באו ואמרו לנו 'תודה רבה שאתן פה, אתן לא מבינות כמה זה משפיע לנו על היומיום ועל הביטחון שלנו להסתובב פה עם הילדים'", אומרת חריף.
תסריט האימה
העיר עפולה כעיר מרכזית באזור חוותה לא מעט פיגועי טרור בשנים האחרונות. התרחיש הזה נלקח כמובן בחשבון והסיירות מוכנות וערוכות לקראתו. "עפולה חוותה פיגועים בעבר ואני חושבת שזה יכול לקרות גם עכשיו", אומרת בורודבקו, "פיגוע יכול לקרות בכל רגע נתון ובכל תדריך מזכירים לנו שאנחנו ממש ליד קו התפר וליד ג'נין. עפולה על פניו היא עיר שקטה, אבל הכול יכול להתהפך ויכול להיות פיגוע. אנחנו כל הזמן דרוכות ומוכנות לזה, בין אם זה בבידוק חשודים שאנחנו שומרות על מרחק בטוח בהם".
ממה אתן הכי חוששות שיקרה? מה תסריט האימה?
ויקטוריה: "אני אישית חוששת ממחבל מתאבד שאין יותר מדי מה לעשות איתו".
אור: "אני חוששת גם בשגרה היומיומית שאני אעשה בידוק והבנאדם ישלוף עליי נשק חם או קר ולא יהיה לי זמן תגובה. זה הדבר שהכי מלחיץ כי בשגרה שלנו אנחנו רגילות לעשות המון בידוקים ביום. לפעמים אנחנו יכולות לבוא בגישה שזה רק בידוק ומה כבר יכול לקרות, אבל הסיכוי גדול שיקרה משהו. בפרט לאחרונה עם האווירה המתוחה כשיש תחושה שבכל רגע נתון יכול לקרות פה משהו. אנחנו רואות גם את היחס של בני המיעוטים שלפעמים לא כל כך משתפים פעולה עם הבידוקים וישר לוקחים את זה למקום של גזענות ואנחנו צריכות לפעמים לספוג קללות ויחס משפיל ומזלזל שכולל לפעמים שימוש בכוח והרמת ידיים, אבל זו העבודה שלנו, בשביל זה אנחנו פה. אנחנו מרגישות שאנחנו עושות משהו מאוד משמעותי".
איך התושבים מקבלים אתכן במרחב?
ויקטוריה: "בהתחלה לא הבינו, כל יום ניגשו אלינו ושאלו אם קרה משהו. התושבים בעפולה לא רגילים לכוחות צבאיים, אבל עכשיו הם יותר מקבלים את זה".
אור: "הם פונים אלינו ומציעים לנו אוכל. הם אוהבים את השהות שלנו פה ומרגישים בטוחים מאוד. אנחנו כבר מכירות אותם, יש לנו פה חברים".
עוצמה נשית
העובדה שהיחידה שמסיירת בשטח כולה נשית, יש לה גם יתרון משלה. "היחידה הזו היא ממש כמו העצמה נשית", אומרת חריף, "יש פה רק בנות ואנחנו מרגישות בטוחות לא פחות מאשר אם היה איתנו גבר. אנחנו סומכות אחת על השנייה ויודעות שאנחנו הגב אחת של השנייה. אני יודעת שאם חלילה מישהו ירצה לפגע בחברה שנמצאת איתי והיא השותפה שלי למשמרת, אני סומכת על עצמי במאה אחוז שאני אגיב דבר ראשון".
קראו גם >>>
הקצינה שמפקחת על צוות החיילות היא אושרת נגוסה, בת 24 מקרית מוצקין. היא התגייסה במרץ 2017, ואחרי טירונות שובצה במג"ב ג'נין בגזרת איו"ש. משם יצאה לקורס מ"כים ולקורס קצינים וכעת היא מפקדת צוות ביחידה ואחראית לכך שהכול מתנהל כשורה. "בשגרה אני דואגת לצורכי הסיירות שכוללות גם בקשות של תנאי שירות, הכשרות, שיעורים ערכיים, הסמכה מבצעית ומטווחים. בפן המבצעי אני עושה להן תדריך ומוציאה אותן למשמרות. התפקיד שלי לראות שהכול תקין, שהסיירות מוכוונות למשימה ויודעות מה הן עושות. אם יש אירוע חריג אני מגיעה לשטח ונותנת את המענה הראשוני", היא מספרת.
גם נגוסה מודעת וערוכה לקראת תרחיש חלילה של פיגוע בעפולה. "עפולה קרובה לקו-התפר והיא העיר היהודית-ישראלית הראשונה שהשב"חים פוגשים כשהם מגיעים מכיוון ג'נין. פיגוע יכול לקרות בעפולה ועפולה כבר ידעה פיגועים בעבר. יש אוכלוסייה פלשתינית שנכנסת לעבוד וביניהם יש גם את אלה שיכולים להיכנס במטרה לפגע. המשימה העיקרית שלנו היא לתת לאזרחים תחושת ביטחון שיראו אותנו בשטח, במיוחד היום במציאות המורכבת הזו. התושבים מאוד מעריכים את העבודה שאנחנו עושות והם שמחים לראות אותנו בעפולה. כל פעם שאני עוברת ליד אזרח הוא אומר תודה".