לפני כחודשיים התהפכו באחת חייהם של איילת ועמיחי בכנר ממושב מולדת, כשהתגלה גידול סרטני בראשה של בתם הקטנה שחר, בת שנה וחודש בלבד.
למרות התקופה הקשה וההתמודדות הלא פשוטה שהם עוברים בני הזוג משדרים אופטימיות ובטוחים כי שחר תצליח להתגבר על המחלה הקשה ותבריא ותחזור לחייך ולשמוח. "אנחנו פה להילחם בשביל לנצח. אין מצב שהיא לא יוצאת מזה, אין שום אופציה אחרת", אמרה איילת.
ניתוח מציל חיים
בוקר יום שבת ה-3 באפריל היה עוד יום רגיל. שחר, תינוקת שמחה וצוחקת, התעוררה ושיחקה עם אחותה הגדולה נועם בת ה-5 והלכה לישון את שנת הבוקר השגרתית שלה, כשהאם איילת הבחינה במשהו בלתי רגיל. "אחרי 40 דקות מאז שהיא עלתה לישון זיהיתי שהיא הקיאה מתוך שינה ואחרי כמה דקות היא הקיאה שוב", שחזרה האם, "בעלי עמיחי יצא בדיוק עם נועם לחברים. הם היו בחוץ בדרך לאוטו. הרמתי אותה וניסיתי להעיר אותה ללא הצלחה. מיד הבנתי שמשהו לא טוב קורה ואלו לא סתם הקאות. התקשרתי לעמיחי באותו רגע שיחזור. הוא ניסה גם להעיר אותה ולא הצלחנו. כל הגוף שלה היה רפוי והיא לא התעוררה".
ההורים המודאגים לקחו מיד את בתם למיון בבית חולים העמק בעפולה. "במיון המצב שלה הידרדר במהירות ותוך שלוש שעות היא כבר הייתה מורדמת ומונשמת", משחזרת האם את רגעי חוסר הודאות והלחץ, "ביצעו לה אחר כך צילום סי.טי ראש ושלחו את התוצאות לרמב"ם. ככה גילינו שיש לה גידול בראש".
מהמיון בעפולה הובהלה שחר לבית החולים רמב"ם במצב קריטי של מוות קליני. בשל כך ביצעו בה ניתוח חירום מציל חיים שהסיר את רוב הגידול שהתגלה בראשה.
מה עבר לכם בראש כשהרופאים סיפרו לכם מה יש לבתכם?
"זה היה שוק. עוד לפני שגילינו את הגידול היא עברה תגובות מאוד קשות. היא הגיעה לרמב"ם כבר במוות קליני ובמצב מאוד קריטי. הכל היה סוער, המצב הידרדר וכמעט ביצעו בה החייאה ואז פתאום גילינו שיש לה את הגידול. כשהגענו לרמב"ם היא נכנסה מיד לניתוח חירום. הכניסו לה נקז לראש בשביל לנקז את הנוזלים שעושים לה לחץ. שלושה ימים אחרי זה היא עברה עוד ניתוח להסרת הגידול. רוב הגידול הוסר, אבל אנחנו עוד לא באמת יכולים לדעת וכרגע מחכים ל-MRI".
לפני כחודש יצאו הוריה של שחר בפרויקט למימון המונים שהסתיים בהצלחה ובו תרמו אלפי אנשים 650,000 שקלים לצורך המשך טיפולי ההקרנות בארצות הברית. "כרגע שחר נמצאת בסבב השני של הטיפולים הכימותרפיים. אם בסוף הסבב הזה הסרטן לא יגיב לכימותרפיה נצטרך לטוס באופן מידי להקרנות בארצות הברית", מסבירה איילת, "המכשיר שיש בארץ לא מותאם לתינוקות ופוגע בהרבה תאים בריאים של המוח ובארצות הברית יש מכשיר מיוחד שהרבה יותר ממוקד והקרינה פחות קשה. אנחנו מחכים לתוצאות ה-MRI כדי לדעת אם לטוס מייד או לחכות לכל הסבבים של הכימותרפיה".
להיאחז בתקווה
האמונה ששחר תעבור את זה נותנת להוריה כוחות ומחזקת אותם בימים אלה. "אנחנו מאוד אופטימיים ומאמינים בכוחות שלה. המסר האופטימי שאנחנו מעבירים לה חודר אליה ונותן לה כוח. היא מתמודדת בצורה מדהימה למרות הטיפול הכימותרפי האגרסיבי שהיא עוברת. אני רואה את שחר שעשתה התקדמות מדהימה והרבה פעמים היא מפתיעה את הרופאים", סיפרה איילת והוסיפה: "כל שיפור קטן כזה ממלא את הלב ונותן תקווה. גם אם התקדמנו צעד אחד קדימה והלכנו שניים אחורה אנחנו ממשיכים להתקדם. זה בעצם מה שמחזיק את שחר. גם הילדה השנייה שלנו נועם שנמצאת בבית נותנת לנו כוחות להחזיק את עצמנו חזקים. גם בשבילה".
מה החלק הכי קשה בהתמודדות שלך בתקופה הזו?
"החלוקה בין שתי הבנות שלי, להחליט איפה להיות ומתי זה הדבר שהכי קשה לי. יש גם את הרגעים האלה במחלקה שפתאום יש איזו הידרדרות אצל ילד אחר שמסיים את דרכו ואני מבינה שהחיים פה הם על חבל מאוד דק. אלו חיים של ילדים ואני צריכה כל פעם להיאחז בתקווה ובאופטימיות, לנסות לא להסתכל אחורה ופשוט לצעוד קדימה. צריך לשים את זה בצד, להתרכז בשחר ולהסתכל איך מתקדמים קדימה. יש חוט מאוד דק שעובר בין להיות אופטימי לבין להישבר לגמרי".
קראו גם >>>
וקרה לך שנשברת?
"יש רגעים שאני נשברת. אני משתדלת מאוד שזה לא יהיה ליד שחר. אני בוחרת לעצמי את הדרכים שלי לפרוק בעיקר כשאני לבד. אבל אני מבינה ומקבלת שזה טבעי לגמרי. אם זה לא היה קורה אז כנראה שמשהו אצלי לא בסדר. זה בסדר להתאוורר ולהתפרק לרגע ולאסוף כוחות מחודשים ולהמשיך להילחם".
הופתעת מאלפי התורמים בפרויקט מימון ההמונים שהתגייסו למענכם?
"היינו בשוק. לא חשבנו שזה יגיע לממדים כאלה. זה היה מדהים לראות את החיבור של האנשים שאנחנו לא מכירים בכלל. אנשים שמעולם לא דיברנו איתם ולא ראינו אותם, כל הזמן שולחים לנו הודעות, מתעניינים בשחר ושואלים בשלומה. יש גם אנשים שמתפללים להחלמתה. כל הזמן מתחזקת אצלי האמונה שהתינוקת הזו נולדה בשביל לקרב אנשים ולחבר לבבות".
מה לימדה אותך התקופה שאת עוברת עכשיו?
"למדתי להאמין בזה שכשאתה אופטימי קורים ניסים. למדתי להסתכל על הדברים בצורה אחרת. אני לא בוכה מה קרה לנו ומה נעשה עכשיו אלא מתמקדת ב'מה ואיך לעשות' ובכמה שיותר חיוך ואופטימיות בעיקר מול הילדה ואז קורים ניסים. שחר כל פעם עושה התקדמות נוירולוגית ואנחנו רואים שינוי. פשוט מדהים לראות כמה כשיש כוח הדברים באמת משתנים. איך כשאתה לא עסוק במסכנות אלא מתמודד עם מה שקרה ומוציא מזה הכי טוב שיש, זה באמת עובד".
עוד כתבות - חדשות מיינט העמק