ד"ר נעמה גבע־זטורסקי מנהלל, חוקרת ומרצה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, מפתחת בימים אלה במעבדתה בדיקה מהירה לגילוי קורונה באמצעות דגימת רוק, שאותה יכול כל אחד לערוך בבית, בקלות וביעילות.
קראו עוד:
בימים רגילים חוקרת גבע־זטורסקי במעבדתה את חיידקי המעי ומערכת החיסון. בתקופה זו היא נרתמה למאמצים לבלימת הנגיף: "בגל הראשון של הקורונה ניסינו לראות איפה נוכל לתרום והבנו שיש שיטה לזיהוי מהיר, פשוט וזול של הנגיף.
"הרעיון הוא שזו תהיה בדיקה שכל אחד יכול לבצע בביתו ולהבין אם הוא נדבק. הבדיקה מבוססת על שיטת פי.סי.אר, שמזהה את חומצות הגרעין של הווירוס - כמו השיטה הסטנדרטית של הבדיקות שמבוצעות בבתי החולים", מסבירה גבע־זטורסקי. "המיוחד בשיטה שלנו, שהיא יכולה להתבצע בטמפרטורה אחת וניתן לקרוא את התוצאה שלה בעין. הניסויים שעשינו היו עם תמיסה שמשנה צבע בהתאם לחומציות. בהגברה של חומצות הגרעין משתחררים פרוטונים שמורידים את חומציות התמיסה, והצבע שלה הופך מוורוד לצהוב. אפשר לבצע את הריאקציה בתנור בבית, בלי מכשור רפואי ובלי ידע קודם. אני עצמי עשיתי אותה היום בבית, זה ממש כמו מתכון".
כרגע השיטה נמצאת בשלב הניסויים, לפני אישור משרד הבריאות. גבע־זטורסקי מקווה שהאישורים יתקבלו בקרוב וניתן יהיה לשווק אותה לציבור: "אנחנו מבצעים עכשיו ניסויים על מאות דגימות רוק. היינו במשלחת להודו שארגן מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) יחד עם עוד כמה חברות. נציגה שלנו, גם היא מנהלל, נסעה מטעמנו עם המשלחת והבאנו לארץ 5,000 דגימות רוק, שעכשיו אנחנו עושים להן אנאליזות. מפא"ת ומשרד הבריאות מחכים לתוצאות, ובהתאם לתוצאות אני מקווה שנוכל לקבל אישור להכניס את הבדיקה. יש לא מעט קבוצות שמשתמשות בשיטה הזאת עכשיו, אבל אנחנו היינו בין הראשונים שבדקנו אותה ישירות מאנשים. בהתחלה בדקנו דגימות שנלקחו ממטושים, השתמשנו בחומר של המטוש שנלקח גם ככה, ועליו פיתחנו את הפרוטוקול של השיטה. עכשיו אנחנו מתרכזים בדגימות רוק, כי בבית קל יותר לירוק ולבצע את הבדיקה".
עד כמה הבדיקה מדויקת?
"השיטה מצליחה לגלות את הווירוס ברמות הבינוניות עד גבוהות בתחום המדבק שלו, שזה מספיק. כשיש רמות נמוכות של הווירוס השיטה הרגישה של בתי החולים מזהה אותו, אבל לא בטוח שזה מצב שיש מה לדאוג לגביו ולאשפז או להכניס לבידוד, כי זה שלב לא מדבק. לפי מאמרים שמסבירים את הטווח שבו הוא מדבק אנחנו יודעים שהשיטה הזו מזהה אותו בטווח המדבק ואפילו בשוליים".
מה את חושבת על הפתרון של הסגר?
"אני חושבת שזו המלחמה שצריכה להיות בנגיף. הווירוס חי מזה שאנחנו נפגשים ומעבירים אותו מאחד לשני, והסגר והבידוד תורמים למגר את ההתפשטות שלו. אני חושבת שצריך לשמור על מרחק גם בזמני שגרה ולהמשיך להיזהר בין סגר לסגר. לא ראיתי שמספיק מקפידים על ההנחיות בזמני שגרה; מספר החולים עלה ויש עומס גדול על המערכת".
מתי לדעתך יימצא חיסון לקורונה?
"להערכתי, הכי מוקדם בקיץ הבא, כי יש צורך לבצע ניסויים בחיות ואחר כך בבני אדם. בדרך כלל, המינימום לפיתוח חיסון הוא שנה וחצי מההתפרצות".
עוד כתבות בערוץ חדשות עפולה והעמק