טוטי בלוך (61), חקלאי כבר יותר מ־40 שנה, מעיד על עצמו ששבועות הוא אחד משני החגים האהובים עליו ביותר (השני הוא יום העצמאות). יום לפני הריאיון הוא אסף יחד עם אשתו ערימות של קציר, שלא יירטבו בגשם שירד פתאום.
מה שלום הקציר עכשיו?
"כרגע הקציר מתייבש בשטח וכל יום עושים באלות של חצי טון, שרק הטרקטור יכול להרים אותן. פעם היו באלות של 30-40 קילוגרם, אז היינו מרימים אותן בידיים לעגלה. למומחה הכי גדול היתה את העגלה הכי מסודרת והכי גבוהה של באלות. היום, כשאנחנו עוברים במושב ורואים טרקטור ומאחוריו שתי עגלות עמוסות בבאלות כאלה, כולנו עומדים דום לנוכח המחזה".
איך חוגגים במושב?
"חג השבועות בנהלל מתחיל שלושה שבועות קודם, בהקמת ועדת חג. יש בוועדה תפקידים קבועים וכל אחד יודע מי אחראי על מה. מי אחראי על המוזיקה, מי על ההנחיה, מי על הריקודים, מי ירכיב את הרכב הכוהנים ויכתוב להם את הטקסט וכן הלאה. אני משתתף בטקס כבר 55 שנה בערך, בכל התפקידים שאפשר, מלנהוג על הטרקטור עד להנחות את הטקס - ולא מעט חגים גם הנחיתי מתוך הטרקטור והריקודים. כל שנה זה מרגש מחדש. אצלנו לוקחים חלק במופע כבר מגיל הגן. הבנות משתתפות בריקודים, הבנים על הטרקטורונים. מטרת החג הזה היא בעצם חיבור לשורשים. אנחנו יישוב חקלאי וכבר לא נשארו הרבה חקלאים, אבל עדיין, כל מי שגר ביישובים מאמין שחשוב שתהיה חקלאות חזקה, כדי שאת האוכל ואת מוצרי היסוד שלנו נייצר פה בארץ".
ספר על חגיגת הביכורים בנהלל.
"התהלוכה יוצאת ממרכז המושב לכיוון צומת נהלל. בראש הולכים הסוסים ואחריהם עגלות מקושטות של משפחות ואנשים. הרבה מהקהל מצטרף ועולה על העגלות בדרך. כשמגיעים לשטח האירוע יש מין התכנסות ואז מתחילה תהלוכה של סוסים בפני הקהל. אחר כך יש את ברכת הכוהנים, מקהלה וריקודים, ומציגים את כל ה"ביכורים" החדשים שנולדו במהלך השנה - פעם זה היה עשרה תינוקות, היום זה כבר עובר את ה־50. לאחר מכן יש ריקוד טרקטורים שמנסים לחדש מדי שנה. בדרך כלל אנחנו מוציאים גם מטוס ריסוס שידגים את העבודה שלו, תהלוכה של כל הכלים החקלאיים, מהישנים ועד החדשים ביותר.
"מדובר באירוע שמגיעים אליו בדרך כלל עד 10,000 איש מכל הארץ", הוסיף בלוך, "המטרה בין היתר היא לחשוף את עצמנו לכמה שיותר אנשים, כי אנחנו גם גאים במה שאנחנו עושים וגם רוצים להסביר את החשיבות של העשייה של החקלאים, שאחראים על המזון שכולם אוכלים. אם בארץ מלפפון עובר בדיקות של משרד הבריאות ומשרד החקלאות, מלפפון שמגיע מהשטחים או מחו"ל לא עובר שום בדיקה, כי סומכים כביכול על משרד הבריאות של טורקיה שיעשה את זה. בסופו של דבר, כשבאים לירקן מחפשים את התוצרת הטובה. אם יחלישו את החקלאים בארץ, התוצרת הזו לא תישאר".