מינהל החינוך בגלבוע בשיתוף מרכז סיור גלבוע-מעיינות (ע"ש צביקה קפלן), מובילים בימים אלו יחד פעילות יצירתית בבית הקברות הישן של עין-חרוד, השוכן זה כ־100 שנים, סמוך ליישוב גדעונה. גם השבוע הגיעו תלמידי כיתה י' ממגמת היסטוריה בבית הספר עמק-חרוד (בהנחיית חגי דורון), ולקחו חלק מהותי בפרויקט הנערך בהנחיית המועצה לשימור אתרים. נוסף על השיפוץ הפיזי של המקום, הפרויקט כולל גם את הכרת סיפורם המיוחד והמרתק של החלוצים הטמונים במקום.
"המועצה פועלת בהתאם למדיניות המשלבת בין טיפוח המקום לחיבור ילדי הגלבוע אל הטבע, העבר והמורשת ההתיישבותית המפוארת", אומר ראש המועצה עובד נור.
בבית הקברות קבורים החלוצים וראשוני המתיישבים בעמק, חברי עין חרוד, תל יוסף ואף קבוצת 'חוגים' (ממקימי קיבוץ בית השיטה). ככל הידוע הקבורה במקום התקיימה במשך כ־16 שנה, משנת תרפ"ב (1922) ועד שנת תרצ"ח (1938), כאשר משנת 1939 נקברו מתי עין-חרוד בבית הקברות החדש של הקיבוץ סמוך לגבעת קומי.
בית הקברות הישן בנוי על שיפולי הר הגלבוע, בצורה המדמה טרסות, כאשר בשנה הקרובה יעסקו תלמידי עמק-חרוד וכן תלמידי בית הספר שק"ד (בהובלת המחנכת שירה צרפתי), בשיקום הפיזי של המקום, לרבות ניכוש עשבייה וניקוי השבילים, צביעת האותיות במצבות, הכנה לשיפוץ השבילים והוספת מדרגות ועוד. במקביל תתבצע עבודה של שדרוג התשתיות על ידי המועצה לשימור אתרים וגורמים נוספים.
"היכרות וחיבור התלמידים עם בית הקברות לא תסתכם בשיקום הפיזי, אלא גם בהפיכת בית העלמין למקום שמוקיר את זכרם של המתיישבים וגם משמש כלי עבודה חינוכי והיסטורי", אמר משה הומינר, מנכ"ל עמותת 'כוח צביקה'.
מספר הנקברים המדויק אינו ידוע עדיין, והוא משוער בכמה עשרות (לא יותר ממאה). קבורים בו קורבנות של מגפות ומחלות למיניהן, אירועי דמים, פרעות ותאונות וגם כאלה ששלחו יד בנפשם. בין הקבורים במקום נמצא קברו של סמל משה רוזנפלד ז"ל, כשוטר במשטרה הבריטית, נרצח בשנת 1936 בידי כנופיית עז א-דין אל-קסאם. עוד קבר מוכר הוא של שלמה לביא, מהאושיות הידועות של העלייה השנייה, אבי רעיון 'הקיבוץ הגדול' ויותר מאוחר חבר הכנסות הראשונה והשנייה.
מנכ"ל מרכז הסיור גלבוע-מעיינות, משה הומניר: "סיפור תקומתו של העמק ומצבו המשופר של בית העלמין יאפשר לקהל הרחב לבקר במקום בצורה נעימה ובטוחה, ולקחת איתם הביתה את תקופת התקומה של עם השב למדינתו", הוא מסכם.