בת אל בלולו־וקס וענבל אשור מעפולה עובדות בימים אלה על הקמת בית ספר יסודי ראשון בגישת מונטסורי בעיר.
2 צפייה בגלריה
בת אל בלולו־וקס (משמאל) וענבל אשור
בת אל בלולו־וקס (משמאל) וענבל אשור
בת אל בלולו־וקס (משמאל) וענבל אשור
(צילום: שרון צור)
את השיטה פיתחה ד"ר מריה מונטסורי האיטלקייה - מחנכת, רופאה, פמיניסטית ופעילה למען זכויות אדם. לאחר תצפיות על ילדים שניתנה להם סביבת למידה חופשית, הגיעה ד"ר מונטסורי בשנת 1907 למסקנה כי גילתה את 'טבעו האמיתי של הילד'. בשיטה שלה, המורה מצמצם ככל הניתן את השליטה שלו, המגולמת בהוראה פרונטלית ובתמריצים חיצוניים, ובמקום זאת מהווה מנחה או מדריך המסייע לילדים ללמוד באופן עצמאי. סביבת הלמידה בשיטת מונטסורי בנויה מחומרים שנועדו לפעילויות למידה עצמאיות של הילדים, והמורה הוא צופה שתפקידו כולל לעיתים אינטראקציות נסיוניות עם הילדים, המכונות בדרך כלל 'שיעורים'. זאת בעיקר כדי להדגים איך להשתמש בכלי הלימוד העצמי, שנמצאים בסביבת הלימוד לשימושו החופשי של הילד.
"מדובר בתהליך ארוך שהוא עדיין בגדר רעיון, אבל אני מאמינה שבמאמץ משותף נוכל לעשות את זה", אומרת יוזמת הרעיון, בת אל וקס (35) מעפולה, אמא לשניים, מורה לחינוך מיוחד במקצועה. "ברחבי הארץ יש מספר לא מבוטל של בתי ספר בשיטה הזו, שהוקמו בזכות יוזמה של הורים. זו שיטה שכבר פועלת בכפר סבא, באשקלון, בירוחם ובהמון ערים בארץ".
בתור מורה, את לא סומכת על מערכת החינוך הרגילה?
"ההפך, אני אשת חינוך ואני סומכת ומאמינה במערכת החינוך שלנו. אבל הרגשתי שהבת שלי היתה צריכה משהו קצת אחר. היום היא בת ארבע וחצי, ושלוש שנים וחצי היא היתה בחינוך ביתי. זו ילדה שלא מסוגלת לשבת. כמו קפיץ. אז חיפשתי עבורה עזרים לימודיים שלא יאלצו אותה לשבת הרבה זמן, ומצאתי את זה בשיטה הקסומה הזו. הייתי רוצה לשלב את החינוך הרגיל יחד עם השיטה המונטסורית, ובעיקר להנגיש להורים את הזכות לסוגים שונים של חינוך".

"יש התעניינות"

תסבירי, מהי השיטה הזו?
"מדובר בשיטה מאוד מדעית. לא משהו רוחני. מריה מונטסורי, שהיתה מדענית, פסיכיאטרית ואשת חינוך, פשוט צפתה בילדים וגילתה שהם לא צריכים שההנעה הפנימית שלהם תגיע מהמורה - דבר שמאוד שונה מהחינוך הרגיל שלנו, שם הסמכות נמצאת אצל המורים ויש חוקים ברורים. בשיטה הזו יש חללים של למידה, עם שתי גננות או מורות. השולחנות הרבה פעמים עם רגליים קצרות או מוחלפים בשטיחים, והלמידה נעשית על הרצפה כדי שהילד יהיה במרכז. הילדים מקבלים הדרכה קצרה ונשלחים לעבוד בקבוצות קטנות. המורים הופכים להיות המדריכים והילד מקבל עצמאות מגיל קטן והזדמנות לחשיבה מחוץ לקופסה. אחרי צפייה בהמון ילדים הגיעו להבנה שהילדים צריכים חופש תודעתי, חופש ליצור וללמוד, ולא שיגידו להם כל הזמן מה לעשות. מדובר באותו חומר לימודי, פשוט הלמידה וההנגשה היא שונה".
2 צפייה בגלריה
בת אל בלולו־וקס (מימין) וענבל אשור
בת אל בלולו־וקס (מימין) וענבל אשור
בלולו־וקס (מימין) ואשור. חינוך משנה חיים
(צילום: שרון צור)
עוד בחדשות >>>
וקס, ילידת העיר שגרה עשר שנים בנתניה והשנה חזרה לעפולה, אומרת כי השנים הקריטיות שבהן הילדים צריכים להיחשף לשיטה הן בגילאי 3-12; אבל אפשר אפילו מוקדם יותר. "השאלה שתמיד שואלים אותי היא, אז מה יקרה בחטיבה או בתיכון? אז אני אומרת שצריך להתחיל מקטן. השנים הראשונות הן הכי קריטיות. הכלים שהילדים מקבלים בחינוך המונטסורי מגיל אפס גורמים להם להגיע לגן העירייה כשהם כבר מאוד עצמאיים ולא תלותיים, ואני רואה את זה גם על הילדה שלי".
יש כבר היענות?
"כן, יש התעניינות ותגובות נלהבות, אבל כרגע אני וענבל - שלמדה והוסמכה בשיטה המונטסורית - בעיקר מפיצות את זה ומסבירות על השיטה, כי הרבה משפחות פה לא מודעות עדיין לגישה הזו. המטרה היא להקים פה בית ספר יסודי עם חטיבה צעירה (גני ילדים שנמצאים בתוך בית ספר יסודי). אני חושבת שברגע שיהיו מסגרות כאלו זה גם ימשוך לכאן תושבי חוץ ואנשים מהקיבוצים. אני מכירה לא מעט הורים שעברו עיר רק כדי שהילדים שלהם ילמדו בשיטה הזו. זה חינוך שמשנה חיים ולא תהיה שמחה ממני אם זה יקרה גם פה, בעיר שלי. כמובן שבתמיכת העירייה, כי לבד אי אפשר".