"מגיל 12 חלמתי להיות רופאת ילדים, אולי בגלל זה אני קצת אמאל'ה לכולם", כך אומרת בחיוך מנהלת המרכז לבריאות הילד של כללית בעפולה, ד"ר נדיה לומלסקי, העומדת בראש המרכז מאז הקמתו ב-2012 והאחראית לאחד ממוקדי הבריאות החשובים בכל אזור הצפון.
ד"ר לומלסקי, נשואה +2 וסבתא לנכדים, סיימה את לימודי הרפואה באוניברסיטה ביקטינבורג ברה"מ. את הסטאז' עשתה בבית חולים של 1000 מיטות ובמחלקת הזיהומים, שם ריכזה את כל נושא ה-HIV. ב-1990 עלתה לישראל יחד עם בעלה, אף הוא רופא, וב-1991 התחילה לעבוד בכללית. בשמונה השנים האחרונות היא מנהלת את המרכז לבריאות הילד בעפולה.

1 צפייה בגלריה
ד"ר נדיה לומלסקי
ד"ר נדיה לומלסקי
ד"ר נדיה לומלסקי
(צילום: דוברות שירותי בריאות כללית)

ד"ר לומלסקי מספרת כי העבודה במרכז משפחתית מאוד. בין העובדים יש יחסים מיוחדים, הם מטיילים יחד, משתתפים בסדנאות בישול ומקפידים להיפגש פעם בשבוע. "ברמה האישית אני אוהבת לטייל, בעיקר בחו"ל, אבל השנה לא ממש התאפשר וזה חסר. אני אוהבת ספורט, יוגה ופילאטיס, אוהבת גם להדריך ולעזור לאנשים. אבל אני קודם כל סבתא, למרות שלא תמיד מתאפשר לי אני משתדלת לבוא לבקר את הנכדים שלי בגבעתיים".
המרכז מוכר לכל תושבי עפולה והסביבה ונותן שירות ברגע האמת. "סקרי שביעות הרצון מציבים אותנו במקום גבוה מאוד", היא אומרת. "יש לנו רופאים ותיקים ואנחנו משלבים דור חדש שחלקו עבר התמחות במרכז שלנו וחזר לעבוד אצלנו. המרכז מוכר להכשרת רפואת ילדים ולרפואת המשפחה, יש לנו אקדמיה והיא מאוד חשובה. אנחנו משתתפים במחקרים ובפרויקטים רבים".
הצלחת המרכז נובעת, בין היתר, מהיחס האישי של הצוות, שמצליח לתת להורים צעירים תחושת ביטחון שהילדים שלהם נמצאים בידיים הכי בטוחות שיש. הצוות אף נשאר לאחר שעות העבודה כדי לסייע, לעזור, לענות על השאלות במדיות השונות והכל לפי הנהלים.
היחס האישי והצמוד התחדד בתקופת הקורונה. "למטופלים יש אופציה לשיחות וירטואליות בוידאו או בטלפון, ויש מקרים שאנחנו זמינים גם מעבר לשעות הפתיחה כדי לתת מענה להורים ולילדים", אומרת ד"ר לומלסקי.
הקורונה שינתה גם את סוג המחלות שמהן סובלים ילדים. מחקר של הכללית יחד עם משרד הבריאות מצביע על עליה במחלות לא מוכרות כמו ירידה או עלייה בולטים במשקל, כאבי ראש, כאבי גב, עלייה במספר הילדים המגיעים עם שברים בשל היות השרירים נוקשים בהיעדר פעילות גופנית, חבלות בשל אלימות כלפי ילדים, בעיות נפשיות כמו חרדה, דיכאון, בעיות פסיכוסומטיות, הפרעות אכילה כי ילדים שוכחים לאכול ולשתות כשהם מול המדיה ועוד.
במרכז בריאות הילד מצביעים גם על מגמה מדאיגה של עלייה במספר מקרי הסוכרת המאובחנים בילדים. "ההורים חייבים לשים לב לשינויים שהילדים שלהם עוברים", אומרת ד"ר לומלסקי. "אם ילד מרטיב בלילה או חווה ירידה חדה במשקל שמובחנת בעין, עייפות או כאבי ראש כרוניים, שותים בלילה או מטילים שתן בלילה לעתים תכופות יש לפנות לרופא ולעשות בדיקת סוכר שתמנע סיבוכים קשים, בעיקר בילדים עם רקע של סוכרת במשפחה".
ד"ר לומלסקי, את מזהה עוד השפעות שליליות של הקורונה על הילדים?
"ישנה עליה דרסטית בחרדות, בדיכאון, הפרעות שינה, הרטבת לילה. בני נוער ומתבגרים מפחדים לצאת החוצה בלילה, מפתחים הפרעות תקשורת ופוחדים מאנשים זרים. אנחנו מזהים עליה בפניות לעובדות הסוציאליות. כללית פתחה קווי חירום לפנייה ללא עלות לשלושה מפגשים לטובת המטופלים ברגע האמת. במסגרת המרכז יש גם ייעוץ פסיכיאטרי וכשאנחנו מבחינים שצריך המשך טיפול אנו מפנים למרכז רפואי העמק. תופעה נוספת היא עלייה משמעותית בעודף משקל. יחד עם משרד הבריאות פתחנו קורסים והדרכה עם דיאטיניות להדרכה לילדים ולהורים.
חשוב להקפיד ולבצע מעקבים רפואיים גם בתקופת הקורונה. טיפול רפואי לא מזניחים בשום תקופה. אנחנו כאן בשבילכם".