בקיבוץ עין דור שבעמק יזרעאל הייתה השבוע שמחה כפולה בעקבות הזכייה של ישראל במדליית הארד בתחרות הקבוצתית בג'ודו באולימפיאדת טוקיו. בת הקיבוץ הג'ודאית הצעירה רומי דורי בת ה-18 הייתה שם בטוקיו עם משלחת הג'ודו כיריבת האימון של חלק מהג'ודאיות שהתחרו. לכן ההישג הזה, גם אם בפועל היא לא זו שעמדה על הפודיום, שייך גם לה.
ביום שני חזרה דורי לארץ יחד עם חברי המשלחת. הפוקוס כמובן על הזוכים, אך את פניה קיבלו בשמחה גדולה ועם הרבה כבוד והערכה הוריה, המאמנת האישית שלה דקלה נוי וגם החברים בקיבוץ. הם יודעים הכי טוב כמה היא תרמה למאמץ הלאומי לזכות במדליה הזו.
אחרי פחות מיום של מנוחה דורי כבר התייצבה ביום שלישי אחר הצהריים לאימון באולם בווינגיט. כי דורי סימנה לעצמה מטרה להתחרות באולימפיאדה. כלומר להגיע לפריז 2024 במטרה לזכות במדליה. "אעשה הכול לעמוד על הפודיום בפריז 2024 ולהביא מדליה אולימפית נוספת לישראל", הצהירה השבוע בביטחון.
חוויה אדירה
בחזרה לטוקיו ולאולם בו התקיימו תחרויות הג'ודו. ישראל נגד רוסיה בדו קרב ישיר על זכייה במדליית הארד. התוצאה 1:3 לישראל. על המזרן מתחרה תמנע נלסון לוי, שהשיגה ווזארי וקבעה ניצחון 1:4 לישראל. יש מדליה.
רומי, תשחזרי את רגע הזכייה?
"וואוו. טירוף. היו מלא דמעות של המאמנים, של הספורטאים, של הקהל, של יו"ר האיגוד שהיה בעננים. היו צרחות בקהל. הספורטאים קפצו במזרון. השופטת הייתה צריכה להרגיע אותנו. יש לנו מדליה אולימפית למדינה זה מטורף. הבנות לא ישנו בלילה שאחרי ההישג. ביליתי איתן את היום והייתה אווירה של כיף, שעשינו את זה. נהנינו מהחוויה. אלה רגעים היסטוריים שאנצור לנצח. הייתה כמובן גם ירידת מתח".
ואחרי שנרגעים, מהן התחושות?
"מטורפות, שמחתי ממש להיות חלק משמעותי ברגע הזה. כל החוויה הזו היא אדירה. זה היה שבוע ממש קשה וארוך. הייתה תחושה לא טובה וכולם היו בבאסה. היו הרבה רגעים של בכי ודמעות עד התחרות הקבוצתית. לפני התחרות כולם התאספו ואמרו: 'קדימה, בואו ביחד נעשה את זה', הייתי איתם בחימום, אגרסיבית מאוד, המאמנים עשו אסטרטגיות כי זה קבוצתי והמאמן צריך להחליט את מי לשים בקרב. הייתה תחושה של אחדות ולא משנה באיזה תפקיד אתה - איש צוות, רופא, כולנו כקבוצה".
עד כמה אפשר להתרגש? בכל זאת, לא את זו שזכית במדליה.
"התרגשתי. במהלך התחרויות שהבנות הפסידו כולם לקחו את זה אישי. אני מזדהה עם התחושות כי אני איתם בהכנה, לא משנה אם המדליה מגיעה אלי או אליהם זה פשוט מטורף. אני שמחה להיות חלק מזה. ברור לי שאני לא עליתי למזרון ונלחמתי, אבל היום הזה כן יגיע. כמו שהמאמן עושה את התפקיד שלו אני מחממת אותם ועוזרת בכל המסביב ויש לי חלק מטורף בזכייה במדליה הזו. אני יודעת שזה גם מה שהם מרגישים".
תסבירי מה זו יריבת אימון באולימפיאדה?
"למעשה מחודש מאי אני יריבת האימון של המשלחת לטוקיו. הייתי איתן בכל התחרויות ומחנות האימונים. אני עוזרת באימונים. אני צריכה לדעת מה התרגילים שלהן ולהכין אותן הכי טוב לקרב. התאמנתי איתם, עשיתי איתן קרבות וכמובן לפני כל גמר דאגתי לעשות להן חימום. התפקיד שלי הוא להכין אותן הכי טוב כדי שהן יגיעו לקרב ויהיו בו הכי טוב שאפשר".
בגזרת הנשים לא נחלתם הצלחה גדולה. לא הבאתם מדליה אישית, איך היו התחושות?
"במהלך כל השבוע בתחרות האישיות שירה ראשוני הייתה נראית מעולה, אבל זה לא הספיק למדליה. התחושות היו לא נעימות. זה היה מבאס מאוד, גם הספורטאיות היו בבאסה והייתה תחושה לא נעימה בכלל".
מה היה הסדר יום שלך שם?
"היום כלל חימום ג'ודו, חימום כושר, ואז התפקיד שלי נכנס להיות איתם בהכנה, מהירות, דברים ספציפיים מול היריבה, ואז בתחרות עולה ליציע ואני נותנת את הגרון על מנת לדחוף אותם להצלחה".
איך צלחת את קבלת הפנים בארץ?
"קבלת פנים מטורפת. כל המשפחות, צלמים, הרגשנו וואוו. היה געגוע מטורף למשפחות".
ספורטאית נחושה
דורי החלה את דרכה בענף בגיל שבע במועדון הג'ודו בגליל התחתון תחת המאמנת דקלה נוי. יחד איתה מאמנים במועדון איתי שריפטמן. מאיר בבאקשוילי וניב שפורר.
בשנת 2018 עברה דורי לגור באקדמיה למצוינות בספורט במכון וינגייט ושם התחילה להתאמן עם הנבחרת הבוגרת ועם הבנות שהתחרו עכשיו באולימפיאדת טוקיו.
באליפות אירופה לגיל 18 (קדטים) בשנת 2019 התחרתה דורי וסיימה במקום השביעי באליפות. באותה שנה התחרתה גם במשחקים האולימפיים האירופאים לנוער. בשנת 2019 היא זכתה באליפות ישראל לנוער ובאליפות ישראל עד גיל 21 שנערכה השנה היא זכתה במדליית כסף.
נראה אותך באולימפיאדת פריז 2024?
"לשם אני מכוונת. כרגע אני שנה שנייה ג'וניור. אני מתחרה עד גיל 21. בשבוע הבאה אצא לסבב באיטליה, אבל הכוונה תמיד הייתה שאני רוצה לזכות במדליה בכל תחרות שאני מתחרה. החלום בגדול מדליה אולימפית. אני עובדת מאוד קשה. יש לי מוטיבציה גבוהה וזה מה שמרים אותי. לא ארגע עד שאביא מדליה אולימפית. אעשה הכול לעמוד על הפודיום בפריז 2024".
דקלה נוי מקיבוץ עין דור, המאמנת האישית של דורי, סיפרה על המוטיבציה והאופי של הג'ודאית שהיא מטפחת מאז הייתה ילדה.
"אני שמחה להיות חלק מזה. ברור לי שאני לא עליתי למזרון ונלחמתי, אבל היום הזה כן יגיע. כמו שהמאמן עושה את התפקיד שלו אני מחממת אותם ועוזרת בכל המסביב"
"רומי היחידה שנבחרה מסגל הנשים לנסוע עם הנבחרת. היא המלווה היחידה וזו חוויה מיוחדת במינה. כמובן גם כלים להמשך הדרך. הג'ודו זה כל עולמה", ציינה נוי, "יש ברומי הרבה דברים מיוחדים בחיצוניות שלה רואים שהיא נחושה מאוד. אם הייתי בוחרת מה מייחד אותה זה יכולת ההקשבה שלה. בקרב של 4 דקות יש זמן קצר מאוד למאמן לדבר, אבל היא מקשיבה. מסננת את הרעש ברגעי הלחץ. אין הרבה חבר'ה שיודעים לעשות את זה, היא מסוגלת למקד את עצמה ולעשות את מה שצריך עם שקט פנימי. היא יודעת לעבוד קשה בצורה יוצאת דופן. היא שואפת רחוק מאז שהיא ילדה קטנה".
יש לציין שיחד עם דורי ישנם ספורטאים נוספים שלוקחים חלק בנבחרות ישראל וגם הם ממועדון הג'ודו בגליל התחתון: נארת נפסו מנבחרת הג'וניור גברים ויובל כהן מנבחרת הג'וניור נשים.