כששני אנשי העסקים אריה קלמנזון ומיקי ביתן, בעלי חברת הביטוח 'דורות', לקחו על עצמם את זכויות הניהול של עירוני טבריה והשקיעו בה כספים רבים, הם הצהירו כבר בתחילת העונה שהמטרה שלהם היא עלייה לליגה הלאומית. באותה תקופה המועדון היה בתחתית של התחתית והרבה הרימו גבה ותהו מאיפה השניים 'נחתו' עליהם עם השאיפה שנראתה בזמנו הזויה.
בשבוע שעבר הוכיחו השניים שעם נחישות, התמדה וגם כסף כל חלום הוא אפשרי, כשטבריה הבטיחה כמעט סופית את עלייתה לליגה הלאומית אחרי שניצחה את הדולקת אחריה בטבלה הפועל בועיינה ופתחה ממנה פער של 16 נקודות. היום בשעה 13:00 באצטדיון בבית שאן תוכל הקבוצה לחגוג את העלייה באופן רשמי, אם תנצח את הפועל טייבה, ותקבל חותמת סופית לעונה נפלאה.
שקועה בבוץ
אז מי אלה שני האנשים שעומדים מאחורי הקבוצה? הראשון, אריה קלמנזון (60) נשוי ואב לחמישה ילדים וסב לשני נכדים, נולד בחולון, מתגורר כיום בתל אביב והוא בעלי קבוצת הביטוח 'דורות'. החברה, שנחשבת היום לאחת מבין חברות הביטוח הגדולות בארץ, הוקמה ב-1987 ובמהלך השנים התפתחה והפכה לקבוצת חברות שעוסקות בביטוחים, השקעות ופיננסים. החברה כוללת בסך הכל כ-50 עובדים.
השני, מיקי ביתן, נשוי ואב לארבעה, נולד וגדל בטבריה ומתגורר היום בכפר מעש ליד פתח תקווה. ב-1992 הצטרף ביתן לחברה ומאז 2015 הוא מנכ"ל סוכנות הביטוח ושותף חלקי בה.
האהבה לכדורגל היתה טבועה בהם עוד מילדות. ביתן אוהד בית"ר ירושלים בנוסף להיותו אוהד טבריה והיה הולך למשחקי הקבוצות של טבריה וירושלים באופן קבוע. קלמנזון אוהד מילדות את הפועל חולון וצפרירים חולון והיה מגיע לכל משחקי הבית של הקבוצה.
איך נולד הרעיון לנהל קבוצת כדורגל ולמה דווקא את עירוני טבריה?
ביתן: "אנחנו מבטחים שחקנים ומאמנים במשך שנים בתחום הביטוח הפנסיוני. התחלנו להיות ספונסרים של טבריה לפני 4 שנים ובקיץ הייתי במשחק ההישרדות המפורסם של טבריה בעילוט נגד שפרעם וראיתי שהמועדון נמצא בשפל הכי גדול מאז שאני זוכר אותו; שפל מקצועי ותדמיתי. זה מה שדחף אותנו להיכנס. הגעתי לאריה ואמרתי לו שאם אנחנו לא נכנסים, אין יותר כדורגל בטבריה".
ועירוני טבריה כי רצית להחזיר אהבה לעיר שבה גדלת?
"כן, זה סוג של סגירת מעגל".
סימנו מטרה
עם כל הרצון הטוב, החשש העיקרי, מודה קלמנזון, היה הפחד להיכשל. "איך שהגענו רשמנו בלוגו של הקבוצה 'טבריה ללאומית'", הוא מספר, "אנחנו כמו בעסקים; כשאנחנו נכנסים למשהו אנחנו קובעים מטרה, לכן כשבאנו לטבריה לא באנו כמו עוד ספונסרים או בעלים. כשהגענו עוד לא היתה קבוצה והכל היה שומם ולא היה אפילו שחקן אחד וכבר הצהרנו שאנחנו עולים ללאומית, זה היה נראה הזוי ובלתי אפשרי, אבל קבענו מטרה ואספנו אנשים שהאמינו במטרה הזו, גם בהנהלה וגם בצוות וגם בשחקנים שהאמינו שאפשר לעשות את זה".
עם מי התייעצתם לפני שנכנסתם לקבוצה?
"בעיקר עם שחקנים ומאמנים משתי הליגות הראשונות שמבוטחים דרכנו או כאלו שאנחנו מכירים אותם".
איזה טיפ הם נתנו לכם?
ביתן: "להשקיע בילדים ובנוער, אבל לא באמת היינו צריכים טיפ".
קלמנזון: "אני ומיקי רואים את הכדורגל בדיוק כמו בעסקים שלנו והתייחסנו לקבוצה כמו עוד חברה בקבוצת החברות שלנו. צריך להאמין במטרה ולהאמין בדרך ולא להתרגש מרעשי רקע והיו הרבה רעשים. עשינו את זה בדרך שלנו, גם כשזה לפעמים נראה מוזר והרימו גבה. אנחנו הקבוצה היחידה שפיטרה מאמן כשהיינו במקום הראשון, אבל הלכנו בדרך שלנו עם האמת שלנו עד הסוף ובסופו של יום זה הצליח".
יש בעלים של קבוצות אחרות שהיה בשבילכם מודל לחיקוי כמו יענקל'ה שחר ממכבי חיפה?
ביתן: "אנחנו מדברים לפעמים עם ראשי הפועל פתח תקווה ואני בקשר טוב עם יו"ר הפועל רמת גן שהוא גם בא מעולם הביטוח".
קלמנזון: "אנחנו עשינו את זה בדרך שלנו. לא הסתכלנו ימינה ושמאלה, לכל קבוצה יש אופי אחר".
ביתן: "לא קיבלנו את אצטדיון סמי עופר או בלומפילד, נאלצנו להתמודד עם דברים שיעקב שחר לא מתמודד איתם".
קלמנזון: "גם למדנו תוך כדי תנועה, יעקב שחר לא היה צריך להתמודד עם מגרש בית בבית שאן ולא היה צריך להתמודד עם זה שיש לו בית ספר לכדורגל עם 0 ילדים ומחלקת נוער שיש לה 8 שחקנים בהרכב. התמודדנו עם דברים בלתי נתפסים, אבל עשינו את זה".
תמיכה מהעירייה
כשקלמנזון וביתן הודיעו לעיריית טבריה שהם לוקחים על עצמם את הקבוצה, הם קיבלו מיד את ברכת הדרך.
"בישיבת ההיכרות הראשונה שהתקיימה באוגוסט הדרישה הראשונה שלנו היתה מתקנים: מגרשי אימונים ומגרש למשחקי ליגה א'. לקח לעירייה קצת זמן להבין שאנחנו רציניים. זה התבטא בזה שהבטיחו לנו מגרש משחקים מאושר בתחילת העונה, מה שלא קרה", מספר ביתן, "השנה משרד התמ"ת הקשיח עמדות ולא אישר את האצטדיון עד היום לליגה א'. קיבלנו הבטחה באוגוסט למגרש אימונים למחלקות הנוער שיהיה מוכן בסוף נובמבר, מה שלא התקיים עד היום ואני מקווה שזה יקרה בזמן הקרוב. היום התבשרנו שסוף-סוף מתחילים עבודות פיזיות באצטדיון החדש. מגיע פרגון לעיריית טבריה שאחרי שהתחילה העונה הם הבינו שאנחנו רציניים.
"הם קראו לנו לפגישה נוספת אצל בועז יוסף ואני הבאתי איתי את האדריכל מוטי בודק לבחינה של המשך בניית פרויקט האצטדיון. זה היה בתחילת ספטמבר ואחרי שלוש שעות של פגישה הם הבינו שאפשר להשלים את הבנייה והם שינו את כל הגישה שלהם כלפי הכדורגל. מספטמבר ועד היום בועז יוסף והעוזר האישי שלו יאיר שטול הבינו את החשיבות של הכדורגל והאצטדיון, חידשו את המכרזים של הבנייה ומינו לפני חודשיים פרויקטור מיוחד לבנייה. העירייה הם חלק מההצלחה של הקבוצה".
מה הדבר הראשון שעשיתם ברגע שהקבוצה היתה בניהול שלכם?
ביתן: "ניסינו לסגור חובות דחופים כי היו פסקי בוררות נגד הקבוצה וסגרנו את רוב החובות שהיו לקבוצה ברשויות המס".
קלמנזון: "החלפנו את כל ההנהלה הקודמת. הצוות ברובו הוחלף ומעט מאוד שחקנים נשארו מהעונה הקודמת. החלפנו אפילו את הלוגו של הקבוצה כדי להראות שיש שינוי. אמרנו 'מה שהיה לא יקרה יותר', אנחנו באים לפה כאנשי עסקים לעשות פה עסק".
למה בחרתם בשמעון הדרי כמנהל המקצועי של הקבוצה? איך הגעתם אליו?
ביתן: "בקיץ הייתי בקשר עם כמה אנשי מקצוע שהכרתי כולל אלירן חודדה, שכשפנינו אליו הוא כבר חתם ברעננה. אחרי שהתייעצתי עם ניני עשור, עופר דן ורועי סארה שמלווים אותי מהרגע הראשון במועדון, נזרק השם של שמעון הדרי. פניתי אליו והוא הגיע אלי הביתה. אני חשבתי שהמטרות יהיו עונה פיננסית, ליישר קו עם חובות העבר ולהבין מי נגד מי במשך השנה; אבל אריה ושמעון הציגו ישר מטרה של עליית ליגה".
קלמנזון: "כשמיקי התייעץ איתי בחנתי אם הוא מאמין בחלום שלנו ושמעון הוא היחיד שהציג לנו מצגת שהיה כתוב בה שטבריה עולה ללאומית. זה היה כשעוד לא היה כלום ושום דבר לא היה בטוח וכשמיקי הציג לי את שמעון אמרתי שזה האיש שלנו".
באמונה שלמה
כמה ימים אחרי אותה פגישה קלמנזון נתן אור ירוק להדרי והשניים החלו להחתים שחקני רכש בכירים.
"במהלך השנה שמענו הרבה פעמים אמירות שאנחנו לא מבינים בכדורגל ושאנחנו תמימים, אבל זה בדיוק הפוך; הורכב פאזל מקצועי ומדויק מלכתחילה", מספר ביתן, "ידענו שתוך כדי תנועה בינואר לפי המצב שלנו בטבלה ניאלץ לבצע כמה שינויים וזה בדיוק מה שהיה. כמובן שהיו גם פציעות שלא צפינו. נקודת התורפה של הקבוצה מהרגע הראשון היתה חוד ההתקפה; משה בן לולו שנפצע עוד בקיץ היה אמור יחד עם אסי גומה להרכיב את ההתקפה. אסי התחיל את העונה כחלוץ בודד, אבל גם הוא נפצע אחרי חודש וחצי ואחרי זה הגיעה סדרת משחקי תיקו ובפגרה הבאנו שניים-שלושה חלוצים שסייעו לנו באותה תקופה. שובר השוויון של הליגה הגיע לפני חודש וחצי עם הבאתו של תימור אביטן והחזרה של אסי גומה".
קלמנזון: "עלינו על זה בזמן שלא נוכל להמשיך עם אמיר כהן באימון הקבוצה כי ראינו שהקבוצה לא מתפקדת כפי שהיינו רוצים והבאנו את אלירן חודדה ופה נעשה השינוי".
היה לכם קשה עם חילופי המאמנים?
קלמנזון: "אנחנו מחזיקים 50 עובדים ולפעמים אני נאלץ לפטר עובד וזה תמיד קשה, אבל לא היתה לנו ברירה כי טובת הקבוצה היתה לנגד עינינו. רצינו שזה ייעשה בצורה הרבה יותר יפה, אבל אמיר החליט לשבור את הכלים וההמשך ידוע. אני משוכנע היום שאלמלא היינו עושים את זה, לא היינו עולים ליגה. הניתוח הצליח".
לאורך כל העונה הייתם במתח או שהיה לכם ברור שאתם עולים ליגה?
קלמנזון: "מיקי פחות האמין אבל אני לאורך כל העונה בראיונות לתקשורת - גם בתקופות הכי קשות - הייתי החלטי ואמרתי שאנחנו עולים ליגה. האמנתי בזה מאוד, אספנו אנשים סביבנו שהאמינו בזה ונתנו לקבוצה שקט וביטחון. הראיה הכי טובה היא אסי גומה, החזקנו אותו כמה חודשים בבית למרות שיכולנו על פי החוזה לשחרר אותו, כי האמנו שהוא יכול לתת לנו את התוספת לעלייה וברגעי האמת הוא היה שם. לפעמים אוהד קונה ב-40 שקל כרטיס וחושב שהוא הבעלים והמאמן והספונסר, אבל אני חושב שזה שאנחנו גרים במרכז הארץ נתן לנו פרספקטיבה מהצד; לא היינו מעורבים בפוליטיקה הפנימית וזה עבד מאוד יפה".
איך הקהל של הקבוצה?
"הקהל מושלם ומופלא. הרבה בזכות גילה בוהדנה שמנהלת ומפעילה אותו. גילה היא אחת מהנשים הכי מופלאות שתרמה הרבה מאוד להצלחה השנה והיא חייבת לקבל מקום של כבוד. ברגעים הכי קשים היא היתה, גרמה לאוהדים לעודד והרגיעה את מי שצריך".
ביתן: "בתחילת העונה הגיעו מאות בודדות של אוהדים למשחקי הקבוצה. בחודש האחרון הגיעו מאות רבות וביום שישי האחרון הגיעו קרוב לאלף אוהדים".
קלמנזון: "יש עוד כמה אנשים שבלעדיהם ההצלחה לא היתה קורית כמו אלירן חודדה, שמעון הדרי ורמי אלקובי שעושים עבודה מדהימה ויש את גבי כהן, גדי אלמליח ובנדה. בנוער יש לנו את עופר דן, רועי סארה וניני עשור. הם הלב של הקבוצה, אנחנו מהצד והם עושים את העבודה היומיומית והשעתית על המגרש ונלחמים".
בלי פנקסנות
הרבה פעמים, וזה ידוע, בעלים של קבוצת כדרוגל מתערבים בעניינים מקצועיים. האם זה מה שקורה גם עם קלמנזון וביתן? "אנחנו נותנים למאמן שקט ולהחליט הכל בעצמו חוץ ממקרים של רכישת שחקנים", אומר ביתן, "כששמעון הדרי המנהל המקצועי מביא לנו שלוש אפשרויות אנחנו בוחנים אותן מקצועית וכלכלית ובזה כן משתפים אותנו כמובן".
קלמנזון: "בסך הכל זה נעשה בתקציב מוגדר מראש. היה תקציב ששמעון קיבל בתחילת העונה והוא ידע שאם הוא רוצה להביא שחקן מסוים אז הוא צריך לשחרר במקומו שחקן אחר ואם הוא רוצה להביא מישהו יקר יותר הוא צריך לשחרר שניים זולים. כל השנה התקציב היה מנוהל בצורה כזו שיכולנו להטיל וטו מבחינת עלויות, אבל מעולם לא התערבנו מבחינה מקצועית, בחירת שחקנים או מי ישחק".
לא יצא שביקשתם משמעון ששחקן כזה או אחר יפתח בהרכב?
ביתן: "מעולם לא".
קלמנזון: "נכנסנו במשך העונה רק פעמיים לחדר ההלבשה לפני המשחק לדבר עם השחקנים וגם זה היה פעם אחת לפי בקשת המאמן ופעם אחת באישור המאמן".
לא מפריע לכם שאין מספיק שחקני בית טבריינים בהרכב?
ביתן: "אין פחות שחקנים טבריינים. החזרנו את מיקי יאזו ואת בר איבגי ששיחק כל העונה. כפיר בן דוד קיבל את הדקות שלו והכריע לנו גם משחקים וגם אביאל גבאי שלמען הקבוצה לפעמים שיחק מגן ימני כשהוא בכלל שחקן כנף שמאלי. ניסינו לשמור על צביון טברייני כמה שניתן, אבל מאמן שמחליט על הרכב ורוצה לנצח לא מסתכל על הכתובות של השחקנים".
קלמנזון: "בסך הכל המשימה היתה לעלות ליגה כי ידענו שאנחנו רוצים לשקם את המועדון ואת השם שלו וליצור בית ספר שילדים ירצו לבוא אליו. לא עניין אותנו להתחיל לעשות פנקסנות מי שיחק ומי לא ישחק כי גם אם הוא שחקן טברייני ושיחק בארבע קבוצות אחרות אין לזה משמעות. הייתה קבוצה משימתית, אנחנו לא הקמנו פה מועדון חברים. כפיר בן דוד ידע מתי לעלות מהספסל ולתת לנו נקודות חשובות מאוד והעלייה חתומה עליו ויש כאן עוד הרבה שחקנים שעלו מהספסל ברגעי האמת כי הם הבינו שזו קבוצה משימתית ולא עשו חישובים מי משחק יותר או פחות. מי שטוב שיחק, גם רן רול עולה מהספסל ונותן משחקים נהדרים. המשימה של מיקי ושלי היתה לברוח מליגה א' כדי ליצור קבוצה עם מסורת וליצור מקום שהילדים רוצים לבוא אליו. רוב הילדים מטבריה שיחקו מחוץ לטבריה, היום הם חוזרים הביתה והם יחזרו עוד יותר כשהקבוצה תהיה בלאומית".
עד כמה הפריע לכם שמשחקי הבית לא התקיימו בטבריה?
קלמנזון: "זה הכי גרוע בעולם".
ביתן: "אם המשחקים היו בטבריה היה פי שלושה קהל, במיוחד בעונה כזו שמהרגע הראשון הובלנו את הטבלה".
קלמנזון: "זו גם פגיעה כלכלית אדירה. כל המשחקים של הילדים והנוער מחוץ לטבריה וזו לא רק פגיעה מוראלית זו גם פגיעה כלכלית עצומה שאנחנו צריכים לממן מגרשים שבכלל לא היו בתקציב שלנו".
כמה כסף השקעתם השנה בקבוצה?
קלמנזון: "אנחנו מעריכים שהשקענו בסך הכל כ-5 מיליון שקלים. ההשקעה הזו כוללת את סגירת כל חובות העבר ואת ההשקעה במחלקות הנוער והילדים שהתחלנו אותם מאפס ואת הפעילות השוטפת במועדון".
נלחמו כאריות
רגע לפני משחק העלייה הרשמי, קלמנזון וביתן רגועים מתמיד. מבחינתם, משחק העלייה היה כבר ביום שישי האחרון והעניין סגור וגמור.
"ראינו קבוצה של גברים ששיחקו בתשעה שחקנים מול קבוצה מהמקום השני שכמעט לא ספגה שערים השנה במגרש עם מצב פיזי גרוע ביותר וטבריה ניצחה ונתנה חותמת סופית לעלייה", אומר קלמנזון, "עם כל ההתרגשות לפני המשחק מול טייבה, ההתרגשות האמיתית היתה במשחקים האחרונים. חימם את הלב כשראינו חבורה של שחקנים שהבאנו אותם מהרבה מקומות. חשבו שאלו גלאקטיקוס שלא יחזיקו מעמד, חשבו שהם באו לשחק בשביל הכסף ולא בשביל הסמל והם פשוט נלחמו כמו אריות למען הסמל".
ביתן: "בכל משחקי המפתח בעונה ובכל פעם שהיה צריך את הנשמה והלב הקבוצה הופיעה. אנחנו בחרנו בקיץ את השחקנים גם לפי אופי. הציעו לנו כל מיני כוכבים אבל עשינו בירור קטן וראינו שהם עם אגו והם לא הובאו לקבוצה. יש לנו שחקנים עם אופי, כל אחד מנהיג".
קלמנזון: "הרבה מהניצחונות שלנו הושגו בדקה ה-90. זה מראה על קבוצה שלא נשברת".
שמעון הדרי ואלירן חודדה ימשיכו בעונה הבאה?
ביתן: "חד משמעית כן".
קלמנזון: "אנחנו בדעה שהרכב מנצח לא מחליפים. יצרנו כימיה אדירה בין כולם, גם השלד של הקבוצה יתבסס על העונה".
ומה לגבי הסגל? יהיו בו הרבה שינויים?
קלמנזון: "אני לא מאמין שיהיו הרבה שינויים. גם הפרשנים המומחים אומרים שאם היינו העונה בליגה הלאומית היינו גם נאבקים בצמרת ואני מאמין בזה. יש פה קבוצה של שחקנים טובים ועם שינויים פה ושם נוכל להתמודד יפה מאוד גם בליגה הלאומית".
המטרה בעונה הבאה תהיה לעלות לליגת העל?
קלמנזון: "כל עוד אין מגרש ביתי זה לא יקרה. אני מניח שאם בעונה הבאה האצטדיון יהיה מוכן אז נוכל בוודאות להגיד שבעונה לאחר מכן נתמודד על עלייה לליגת העל. בעונה הזו המטרה היא להתבסס בליגה הלאומית".
ברורה לכם ההשקעה הכספית בליגה הלאומית?
קלמנזון: "ההשקעה הכספית היא החלק הפשוט. אנחנו צריכים למצוא את האנשים הנכונים ולשפר פה ושם ולהסיק מסקנות מהעונה שהיתה. ראינו קבוצות שהביאו הרבה מאוד כסף וירדו ליגה, הכסף הוא לא ערובה להצלחות".
איפה הקבוצה תשחק בעונה הבאה?
ביתן: "בעילוט בנצרת. זו האופציה שאנחנו מעדיפים בתקווה שלקראת סוף העונה המגרש בטבריה יהיה מוכן".
דור ההמשך
אם חשבתם שקלמנזון וביתן מסתפקים בהישגים של הקבוצה הבוגרת, תחשבו שוב. השניים חושבים כבר עכשיו לטווח הארוך ולטפח את הדור הבא של הכישרון המקומי.
"יש לנו היום כ־350 ילדים בבית הספר לכדורגל בטבריה ובמחלקות הילדים והנוער ואנחנו מתכוונים להגדיל את בית הספר ב-50 ילדים נוספים בתקווה שיהיו לנו מגרשי אימון. זו המטרה הכי רצינית ועיקרית שלנו", מספר ביתן, "נעשית שם היום עבודה רצינית לעומק ואנחנו מזהים כבר היום 15-10 טאלנטים שמקבלים אימונים אישיים עם מאמן שוערים, פיזיולוג ופסיכולוג צמוד. אלו דברים שלא נעשו בעבר ואני מקווה שתוך שנתיים-שלוש זה יצמיח פירות".
קלמנזון: "אין ספק שאם אנחנו רוצים להיות מועדון רציני כמו של יעקב שחר ואלונה ברקת צריך שתהיה לו תשתית; תשתית של מגרשים ושל ילדים ונוער. אנחנו רוצים להקים גם קבוצת נשים והתחלנו להכניס ילדות לתוך המועדון. אנחנו רוצים שטבריה תהיה מועדון כמו כל מועדוני הפאר לא רק בארץ אלא גם בעולם, אבל בשביל זה צריך תשתיות ועירייה תומכת וזה מה שחשוב לנו כרגע; לייצר שחקני בית אמיתיים שגדלו במועדון וממשיכים איתו".
מה מניע אתכם בתוך זה?
ביתן: "החלק הקהילתי הכי נוגע בנו. בקבוצה השנה היו הרבה פעילויות למען הקהילה, כמו מחלקות הנוער והבוגרים שביקרו בבתי ספר לילדים מיוחדים ובבתי חולים. לאורך כל השנה היתה פעילות קבועה למען הקהילה. אני חושב שזה גם מה שיצר הזדהות של הטבריינים עם הקבוצה ואנחנו רואים לאט-לאט את כמות הקהל שהולכת וגדלה במשחקים".
פורסם לראשונה: 15:09, 18.03.22