ישראל, כמו מדינות מערביות רבות, הגיעה למסקנה כי חוסן העורף האזרחי שלה תלוי בתפקוד מערכות מוצרי היסוד שלה. חשמל הוא צורך בסיסי לאזרחים ולתפקוד מערכות המדינה, והשאלה האם ישראל ערוכה למצבי חירום שונים שעלולים לעמוד בפתחה עלתה במסגרת עבודת מחקר אותה ביצע ד"ר דן ויינשטוק יחד עם מאיר אלרן. והמסקנות מרתקות ונוגעות לעתיד של כולנו.
המחקר נערך במסגרת התוכנית לחקר החזית האזרחית, הפועלת במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר מתמודד לראשונה עם סוגיית ביטחון התשתיות הלאומיות החיוניות בארץ בהתייחס לארבעה איומים: התקפות טילים ורקטות מצפון ומדרום, אסונות טבע ושינויי אקלים, התקפות סייבר ודופק אלקטרומגנטי.
"למקורות אנרגיה מתחדשים יש הרבה יתרונות אבל יש להם שני יתרונות מרכזיים בהקשר הביטחון האנרגטי, כלומר היכולת לספק חשמל גם תחת איומים שונים", אומר ד"ר דן ויינשטוק, לשעבר ראש מנהל החשמל, יועץ פרטי בשוק האנרגיה וחבר סגל במכון הטכנולוגי חולון HIT ובמרכז האקדמי 'לב ירושלים'.
"היתרון הראשון הוא שכדי לשתק תחנת כוח רגילה אפשר כמובן לפגוע בתחנה עצמה, בגנרטורים, בטורבינות ובשנאים, אבל גם אפשר לשתק את מקור הדלק שלה. כלומר, אם זו תחנה פחמית ואתה פוגע במסוף הפחם – אז לתחנה לא קרה כלום אבל בלי פחם היא לא יכולה לעבוד", הוא מסביר ומוסיף שכשמדובר על יחידות ייצור שפועלות על ידי אנרגיות מתחדשות, לא ניתן לפגוע באספקת השמש או הרוח.
"הדלק שלהן במרכאות הוא כזה שלא ניתן לעצירה גם על ידי האויב הנחוש ביותר של ישראל. בסוף, גם האויבים של מדינת ישראל הם לא בעלי יכולות בלתי מוגבלות, כמובן שדיוק כלי הנשק הרקטי שלהם הולך וגובר ויכול להיות שהם יכולים לפגוע בשלוש או חמש מטרות בצורה טובה ולשתק אותן, אבל אין להם יכולת לפגוע ולשתק אלפי או עשרות אלפי יחידות ייצור.
"מה שמאפיין את האנרגיות המתחדשות זה הפיזור שלהם, זו העובדה שיש יחסית הרבה יחידות ורובן לא מאוד גדולות, אז ניתן להבין שאם אנו שמים את עצמנו בנעליו של חסן נסראללה ואנחנו שואלים אותו מה הוא מעדיף – לירות לחמישה מקורות גדולים או לחמשת אלפים או לחמישים אלף מקורות קטנים? הוא יגיד ברור שאני מעדיף את האופציה הראשונה, יש לי יותר סיכויים לפגוע".
ד"ר ויינשטוק מסביר שבאופן כללי הפרדיגמה של מדינות שנלחמות או שיש להן קונפליקט הוא שכדאי להן לנסות לפגוע בתשתיות מתוך הנחה שתושבי מדינות מערביות מתקשים יותר לשרוד ללא חשמל. "לאף אחד לא קל ללא חשמל, גם לתושבי לבנון ועזה לא קל, אבל השאלה איפה תקום יותר צעקה חברתית – אם לא יהיה חשמל ברעננה או בעזה והתשובה ברורה, אפשר לומר שזו נקודת תורפה ולכן הם משקיעים בה".
עד כמה האיומים האלו ממשיים? התקפות סייבר למשל.
"יש כל יום אלפי התקפות, רובן חלשות ושל האקרים ברמה נמוכה אבל פה ושם יש גם התקפות איכותיות יותר", מסביר ד"ר ויינשטוק ומוסיף שיצירת מקורות אנרגיה ממקורות נקיים מקטינה את סכנת הפגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל.
"אחד הכלים הזמינים והיעילים ביותר להפקת אנרגיה היא באמצעות טורבינות רוח אותן רואים יותר ויותר בצפון הארץ. הפקת חשמל מאנרגיית רוח היא דרך זולה לייצור חשמל בהשוואה להפקת חשמל מאנרגיות אחרות ובייחוד בצפון הארץ וברמת הגולן שם מהירות הרוח כמעט כפולה מזו של מישור החוף.
"רוח לא עולה כסף, והיא משאב זמין שאינו תלוי בדבר, לכן העלויות היחידות אשר כרוכות בהפקת אנרגיה מטורבינות רוח הינן עלויות ההקמה. כמו כן, תהליך הפקת החשמל באמצעות טורבינות רוח לא מזהמת את הסביבה והתפעול השוטף שלה זול".
הגיוון בייצור חשמל ממקורות אנרגיה נקיים משרתת מטרות חשובות רבות, בין היתר בשמירה על איכות הסביבה, אך מבחינת תשתיות לאומיות וחוסן אזרחי משמעותה גדולה במיוחד – היא מבטלת את התלות בתשתיות שעלולות להיפגע כיוון שמתקני הייצור אמנם פרוסים על שטח גדול אך הם בעלי אופי מודולרי, במקרים כאלו הוצאת רכיב אחד מפעולה אינה משביתה את המתקן כולו.
אמנם יש חיסרון אחד לייצור אנרגיה ממקורות נקיים והוא התלות ברוח או בשמש, אך גם לתחום זה יש פתרונות בדמות מתקני אגירה. ד"ר נורית גל, מומחית לאנרגיה, לשעבר סמנכ"לית ברשות החשמל, מסבירה שיש דרכים רבות לאגור חשמל, בין היתר בסוללות, או באגירה שאובה.
"עד לפני שנתיים לא הייתה כלל אגירה בישראל ועכשיו מדברים על כמויות גדולות של אגירה בסלולות שנובעת מכניסת האנרגיה המתחדשת", מסבירה ד"ר גל.
איך זה שרק בשנתיים האחרונות הנושא התקדם וכמה זמן ייקח להגיע למצב אידיאלי?
"מה שקורה בתחום האגירה הוא שיש ירידה דרסטית של המחירים. זה נובע בעיקר בגלל מכונית הטסלה שמשפיעה גם על משק החשמל בדרכים רבות. הטכנולוגיה של הבאת סוללות לרכב והייצור בכמויות גדולות מובילה לירידת מחירים", מסבירה ד"ר גל ומוסיפה שהטכנולוגיה זמינה ובישראל יהיה צורך בכמות מאוד גדולה בשנים הקרובות,
כמו כן, לדבריה, באמצעות האגירה אפשר לוותר על הקמת תחנות כוח חדשות בישראל. "בישראל הביקוש לחשמל כל הזמן עולה, בכל שנה שניים או שלושה אחוז יותר, זה גידול גבוה ואין אותו במדינות מערביות אחרות, ובגלל שיש ביקוש לחשמל צריך כל הזמן להקים עוד תחנות כוח וזה דבר בעייתי, הוא תופס קרקע, מזהם מקומי ומעורר הרבה התנגדויות. הסוללות שומרות את האנרגיה ומשתמשות בה בזמן שאנשים צריכים את האנרגיה ולכן הן מהוות תחליף להקמת תחנות כוח".
פורסם לראשונה: 19:38, 06.07.21