גבע צין, הבעלים של "כלביית גבע" במושב שדה משה הסמוך לקרית גת, מחפש מסגרות אימוץ לכ-150 כלבים כנענים שאינם מתאימים לדבריו לחיות בקהילה. "מדובר בכלבי בר שכמעט ואינם ניתנים לאילוף", הוא אומר. "משפחות תמימות מקבלות את הגורים בימי אימוץ של העמותות השונות ואחרי שנים של השקעה כספית ורגשית הן מתייאשות ומביאות אותם אליי".
לאחרונה הוא מנהל מסע שיווק אגרסיבי בקרב קהילת החקלאים ובעלי מפעלים שיוכלו לדבריו לנצל את תכונותיו של הכלב הקדמוני להגנה על השדות, חיות המשק או הציוד המכאני. "זו הדרך היחידה לדעתי לעצור את השוטטות של הכנענים שהפכה לתופעה ארצית", הוא אומר. "צריך למצוא להם את הסביבה המתאימה ולא לנסות לביית אותם בכוח".
כך פספסתי את קושמרו
צין (48), נשוי ואבא לשלושה ילדים בני שמונה עד 14, מוקף בכלבים כבר 30 שנה. אחרי השחרור מהשירות הצבאי ביחידת עוקץ הוא התחיל לנהל פנסיון בקיבוץ להב ובמקביל עבד ככתב במקומון ותיק בבאר שבע. "הבאתי הרבה סיפורים טובים והיה לי עתיד בתחום התקשורת", הוא אומר בנימה של החמצה. "בזמנו דני קושמרו הזמין אותי לריאיון עבודה ברדיו האזורי אבל ויתרתי בגלל נסיעה לחו"ל במסגרת פרויקט לאיתור מוקשים באמצעות כלבים. כשחזרתי הבנתי שהוא עבר לערוץ השני ורצה שאחליף אותו במשרת הניהול ברדיו".
עדיין לא מאוחר לעשות שינוי.
"על פניו זה נכון אבל יש עליי אחריות מאוד גדולה. ניהול הכלבייה גוזל ממני הרבה אנרגיות ודאגות, אני לא יכול לעזוב הכל ברגע אחד. לא הייתי 14 שנים בחו"ל, לא קנינו בית ואנחנו גרים בשכירות במושב באר טוביה, ודי קברתי את עצמי".
בשנת 2020 הוא פתח את הכלבייה בשדה משה והכניס למפעל חייו גם את האישה והילדים שעוזרים לו לתחזק את העסק יחד עם שני עובדים נוספים. חוץ מכנענים מחזיק צין עוד כמאה כלבים מבויתים ביניהם לברדור, גולדן רטריבר, רועה גרמני וקוקר ספנייל. "אני מביא אותם כדי לממן את החזקת הכנענים, אני בסוג של 'מלכוד 22'", הוא אומר. אם זה היה תלוי בו הוא היה מרוקן את הכלבייה ומחשב מסלול מחדש: "וטרינר או בעל מספרת כלבים רוצה שיבואו אליו כמה שיותר בעלי חיים אבל החלום שלי זה שהכלבייה תהיה ריקה. אחרי זה אולי אתמחה באילוף כלבים או שאפתח פנסיון".
כדי להישאר עם הראש מעל המים הוא משתמש בדמיון ובכישרון שיש לו בידיים ומייצר חפצים ייחודיים. "היה לי הרבה ברזל במשק אז בניתי עשרות שערי כדורגל ומכרתי את כולם", הוא מדגים. "במיזם אחר עיצבנו נעליים ענקיות מפלסטיק בדגם של 'ביג פוט' שמשמשות לאימון חווייתי בחוגי כדורגל. הילדים נופלים ולומדים שהם חייבים לקום".
לאחרונה הוא הקפיא את הקליטה בכלבייה ומתמקד במסירת הכלבים שברשותו לאימוץ. "חשוב לי מאוד שהכנענים יגיעו למקום שמתאים לתכונות שלהם", אומר צין. "חלק מהכלבים נמצאים אצלי כבר חמש שנים ואני עדיין מתקשה לטפל בהם באופן המיטבי".
מה כל כך קשה איתם?
"אלה כלבים מאוד עצמאים מצד אחד וחרדתיים מנגד. הם חשדנים, נבחנים ועשויים להיות תוקפנים בסביבה חדשה או בבית הומה אדם. הם צריכים לחיות במרחבים פתוחים, להוציא אנרגיה ולהתחבר לאופי המולד שלהם".
רוב הכנענים הם כלבים מעורבים, אתה לא עושה הכללה?
"יש כלבים שקיבלו גנים רגועים יותר אבל במקרים רבים המטען הגנטי של הכנענים דומיננטי יותר".
איך הם מסתדרים עם שאר הכלבים בכלבייה?
"רובם מסתדרים עם כנענים אחרים בלהקה. חלקם מופרדים משאר הכלבים המבויתים אבל יש כמה עשרות שהתרגלו לחיות בלהקות קטנות ומשתלבים עם כולם".
סביר להניח שאין לך כנעני בבית.
"יש לי כלבת צ'יוואווה ממש קטנה. היה לנו גם ספרינגרס מעורב שהלך לעולמו בגיל 13".
פראי, עצמאי ופרימיטיבי
הכנעני הוא הכלב הגזעי היחיד שמוצאו בישראל ומוכר גם בשמות "זאב כנעני" או "רועה ארץ ישראלי". הוא נכלל בתת קבוצה המוגדרת כ"טיפוסים פרימיטיביים" המשמרים במאפייניהם את התכונות הקרובות ביותר לכלב הבר ונפוץ בעיקר בפזורה הבדואית, בשומרון ובגליל. רוב הכנענים הזדווגו עם גזעים אחרים בתהליך הביות וכיום נדיר למצוא כנעני גזעי.
לטענת צין, זו הסיבה שקל להציע אותם לאימוץ: "כשיש גור בצבעים שחור-לבן מציגים אותו כבורדר קולי מעורב, כלב לבן עם כתמים חומים נחשב לצאצא של הג'ק ראסל וכך הלאה. כשהגור גדל באות לידי ביטוי התכונות המקוריות שלו וחיית המחמד מתגלה לעתים כייצור פראי".
הוא אמנם לא ימליץ למשפחה עם ילדים שגרה בבניין משותף לאמץ כנעני אבל בטוח שחקלאים או בעלי בתי מלאכה יוכלו להעניק להם בית חם בתמורה לנאמנות והגנה. על פניו נשמע כמו שידוך משמיים אבל מהר מאוד הוא גילה שהמשימה לא כל כך פשוטה. "ענף החקלאות הולך ונעלם", הוא אומר. "הילדים לא רוצים לרשת את השדות או הלולים של ההורים וככל שחולפות השנים נסגרים יותר ויותר משקים. אני עושה מאמצים למצוא לכלבים האלה מסגרת שבה ההססנות שלהם והנטייה לנבוח לא תהווה מגרעה אלא יתרון".
איך הם יכולים לתרום לחקלאים?
"מספיק שהכלב מריח נמיה או תן שמתקרבים ללול הוא מבריח אותה באמצעות נביחות. הוא יכול להיות גורם מרתיע נגד פשיעה חקלאית ולהבריח גנבי טרקטורים וציוד. כואב לי לראות אותם מתנוונים בכלביות במקום שיהיו חופשיים".
לדבריו שוטטות הכנענים היא תופעה ארצית שהרשויות יצטרכו לתת עליה את הדעת בדומה למכת חזירי הבר בחיפה או הגידול של אוכלוסיית הטווסים במושבים. "בין עיסוקיי אני גם לוכד טווסים מורשה", אומר צין. "כשהם מתרבים בלי פרופורציה הצווחות שלהם הופכות למפגע רעש. לא מזמן הגעתי למשק שבו היו 70 טווסים והעברתי את חלקם למקום אחר בצורה מקצועית ובטוחה".
אולי יעניין אתכם:
לבד במערכה
לפני כארבעה חודשים הוא יצא במיזם שנקרא "פרויקט 100" וביקש לגייס את חוכמת ההמונים ברשתות החברתיות כדי למצוא מסגרות מאמצות ל-100 כלבים. "האמנתי שכל חקלאי או בעל נגריה או משתלה יאמץ לפחות שני כלבים", הוא מספר. "עשיתי גם קמפיינים ממומנים בין היתר בטלוויזיה, אבל במקום למצוא מאמצים קיבלתי פניות לאסוף כלבים חדשים לכלבייה".
כשזה לא הביא את החקלאים לשערי הכלבייה הוא נעזר בבינה מלאכותית כדי להפיק סינגל לעידוד אימוץ. "החקלאים לא מחוברים לרשתות החברתיות אבל אני מקווה להגיע אליהם בעקיפין דרך הילדים והנכדים", מספר צין על המהלך החדש. "ביקשתי מה-AI לחבר שיר ופניתי לזמר ומעבד מוזיקלי שינגישו אותו לאוזן האנושית. הבינה המלאכותית לא מבטאת נכון את כל המילים והיה צורך לנטרל את הרובוטיות מהשיר".
צין מוכן ללכת רחוק כדי למצוא בית לכלבים שלו, אפילו עד המדבר. "בשבוע שעבר נסעתי למאחז בודדים במדבר יהודה ומסרתי לאישה שגרה שם שני כנענים ודוברמן שאימצה ממקום אחר", הוא אומר. "כשהעליתי פוסט ברשתות קפצו עליי כמה פעילים למען חיות וטענו שאני זורק את הכלבים במדבר".
צין מנהל מערכת יחסים מורכבת עם ארגוני בעלי החיים. בזמן שהוא טוען כי הם ממתגים באופן מטעה לכאורה את הכנענים בימי אימוץ, נשמעו כלפיו בעבר טענות על הזנחת הכלבים בכלבייה הקודמת בכפר רות. משרד החקלאות נכנס לתמונה והטיל קנס מנהלי על הכלבייה. צין הכחיש את הטענות כלפיו ואמר בזמנו כי מדובר בתקלות נקודתיות.
אוהבי בעלי החיים לא תומכים גם ברעיון לדילול אוכלוסיית הכנענים באמצעות פתיונות אכילים שמכילים חומרים מעכבי פריון שפיתחה חברה ישראלית. "לדעתי זה יכול להיות פתרון אידאלי שימנע מהם להתרבות אבל עדיין ישמור על הכלב הלאומי של ישראל", אומר צין.