זיהום האוויר גורם למוות מוקדם של אנשים. דוח המתפרסם היום (30.1.25) חושף כמה אנשים בדיוק הורג הזיהום בישראל מידי שנה.
לדוח אחראים המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, שלראשונה מיישרים קו עם מדינות רבות בעולם, ומפרסמים את מספרם "המדויק" של האנשים בישראל שתוחלת חייהם התקצרה בשל זיהום האוויר.
שני נתונים מרכזיים בדוח המתפרסם, סך הכל מקרי מוות מוקדם מזיהום האוויר, וסך אובדן שנות החיים בשל זיהום האוויר. על פי הדוח, זיהום האוויר בשנת 2023 גבה את חייהם של 5,510 תושבי ישראל. באותה שנה חושב כי זיהום האוויר אחראי לאובדן של 66,576 שנות חיים.
לשם השוואה, בישראל בשנת 2023, נהרגו בתאונות דרכים – 361 בני אדם. כך שזיהום האוויר גרם למותם של פי 15 תושבים מתאונות דרכים.
קראו עוד:
זיהום האוויר המופיע בדוח הממשלתי, הורכב משלושה גורמים: חלקיקים נשימים עדינים, חנקן דו חמצני ואוזון. על פי הדוח, החלקיקים אחראים ל-82% מהנזק שגורם זיהום האוויר.
קבוצות הגיל שנפגעות הכי הרבה מזיהום האוויר, קבוצות הגיל המבוגרות יותר, וכמעט בכל קבוצות הגיל אלו הגברים שנפטרים יותר.
הנתונים שנמדדו בדוח מתייחסים לשנים 2015-2023. השנה בה נרשמו הכי פחות מקרי מוות מוקדם – 2018 אז נפטרו 4,461 בני אדם. השנה הקטלנית ביותר – שנת 2015 אז נפטרו מזיהום אוויר 6,166 מתושבי ישראל.
הדוח ערך השוואה בין הנתונים שנמדדו בישראל בשנת 2020 לאלו שנמדדו אותה שנה ב-27 מדינות אירופה ועוד 14 מדינות שאינם באיחוד. בפרמטרים שונים, בישראל נמדדו שיעורי תמותה ואובדן שנות חיים זהים או נמוכים משיעורים שנמדדו באירופה.
הסבר אפשרי שמציעים החוקרים לנתונים, הוא הגיל הממוצע בישראל שנמוך ממדינות באירופה המתאפיינות בגילאים מבוגרים יותר.
בארגוני הסביבה הגיבו לדוח המתפרסם בספקנות וציינו כי המתודולוגיה של הדוח והאופן בו נמדדו מרכיבים מסויימים בלבד, מעלים שאלות על הממצאים. כך למשך דוח דומה בשנת 2019 מצא כי בישראל מספר מקרי המוות המוקדם מזיהום אוויר עומד על כמחצית מזה שצויין בדוח הנוכחי.
בעניין זה מחברי הדוח ציינו כי הפערים הגדולים בין הדוח הנוכחי ודוחות קודמים, נובעים מערכים בריאותיים שעודכנו בשנת 2021 על ידי ארגון הבריאות העולמי, ומידע אפידמיולוגי עדכני באשר להשפעות הבריאותיות של מזהמי האוויר.