לוחמת האש מאי פרץ מחצור הגלילית, שמשרתת בתחנה האזורית גליל-גולן בקרית שמונה, היא האישה היחידה והראשונה שמשרתת בתפקיד לוחמת אש מאז הקמת התחנה.
2 צפייה בגלריה
מאי פרץ
מאי פרץ
מאי פרץ
(צילום: אביהו שפירא)
מאז הצטרפותה למערך הלוחמים לפני יותר מחצי שנה, בתפקיד מאתגר שכולל גם סיכונים ונחשב באופן מסורתי לגברי, היא השתלבה מאוד מהר יחד עם הלוחמים האחרים בתחנה מבחינה מקצועית וחברתית, וכבר מרגישה כמו חלק ממשפחה אחת גדולה.
"אני עושה את הכל, גם באירועים, באימונים ובהדמיות שאנחנו עושים בתחנה", אמרה פרץ בגאווה, "אין לי הקלות. לא מצידי ולא מצידם, גם אם היה פתח של הקלה לא הייתי מאפשרת את זה כי ממש חשוב לי - ואני מאמינה שגם לשאר הלוחמים - להוכיח שזה מערך שוויוני. היום אני והלוחמים עושים את הכול בצורה מקצועית ומהירה ביותר".

"עבודה עם שליחות"

פרץ (23), נשואה, שירתה בסדיר כלוחמת מג"ב במשך שנה ולאחר מכן בתפקיד פיקודי. לאחר השחרור פתחה עסק לאימונים אישיים, עד שלפני כשנה נתקלה במקרה בפרסום של מערך הכבאות וההצלה לגיוס לוחמות אש והיא הגישה את מועמדותה.
"בהתחלה זה לא היה חלום חיי, אבל ברגע שנגשתי למבחן הראשון ועברתי אותו, כבר נכנס בי הדרייב והבנתי שזה המקום שלי", היא מספרת, "יש חמישה שלבים לא פשוטים שצריך לעבור ועברתי את כולם בהצלחה. משלב לשלב הטירוף והאדרנלין נכנסו בי יותר ויותר. תוך כדי התהליך הבנתי שזה החלום שלי ואפילו לא ידעתי. בכלל לא ידעתי שיש לוחמות במערך לפני הפרסומים האלה. חשבתי שזה תפקיד לגברים בלבד".
התחנה האזורית גליל-גולן במערך הכבאות וההצלה חולשת על כל שטח הגליל העליון והגולן. התחנה האזורית מוצבת בקרית שמונה ולצידה פועלות גם תחנות המשנה בחצור הגלילית, צפת, קצרין ומסעדה ברמת הגולן. פרץ מוצבת כיום בתחנה הראשית בקרית שמונה והיא מודעת לחשיבות הרבה של התפקיד ומונעת מתחושת שליחות.
"בחרתי להיות לוחמת אש כי זה תפקיד שיש לו מחויבות רבה. זו עבודה עם שליחות, דבקות במשימה, משמעת עצמית וחתירה למגע. אלו תכונות שיש בי ותמיד היו. אני מרגישה שאני צריכה להוות דוגמה אישית כלפי הסביבה וכלפי כלל התושבים. יש אחוז מאוד קטן של לוחמות בארץ והתפקיד הזה דורש ממני אחריות ועבודה בצוות שהיא מאוד חשובה. אני לא עובדת לבד, אני נמצאת יחד עם לוחמים והמפקדים והכל נעשה בשיתוף פעולה".

"תפקיד שיש בו סיכון"

לאחר שהצטרפה למערך זכתה פרץ לקבלת פנים חמה מכל הלוחמים. "כשהגעתי לתחנה האזורית גליל-גולן היו ללוחמים הרבה חששות", היא משתפת, "מעולם לא הייתה שם לוחמת ויחד עם החששות שלהם גם לי היה חשש כי בכל זאת הגעתי למערך שיש בו רק בנים והכבאים שם עובדים שם יחד עשרות שנים. אבל מהרגע שהגעתי לתחנה החששות התפוגגו תוך שנייה. קבלת הפנים שלהם הייתה יותר ממושלמת. יש שם לוחמים, בני שירות, מתנדבים ומפקדים שקיבלו אותי בצורה הכי מקצועית שיכולה להיות".
לפרץ שמשרתת במערך שמורכב רובו ככולו מגברים חשוב להוכיח לנשים אחרות שהכול אפשרי. "אני רוצה לתת את הדוגמה האישית לנשים שיש להן יעדים ושאיפות בחיים ושזה נראה להן לפעמים גדול מדי והן מוותרות לפני שהן מתחילות לנסות. אני רוצה להוכיח לכולן שהכול אפשרי. מי שמתמיד, משתדל ומתאמץ - הכל אפשרי".

2 צפייה בגלריה
מאי פרץ
מאי פרץ
מאי פרץ
(צילום: אביהו שפירא)

מה המשפחה והסביבה אומרים על התפקיד שבחרת? הם תומכים בך?
"מהשלב הראשון הם תמכו בי. לפני כל משמרת הם דואגים לי ומאחלים לי בהצלחה ושאשמור על עצמי. זה תפקיד שיש בו סיכון; אנחנו תמיד הולכים אל הלא-נודע, אנחנו מגיעים לאירועים שהם לא צפויים. אני יכולה לבוא למשמרת ולשבת עם החבר'ה לצחוק, ופתאום מצלצל פעמון ואתה נמצא בכלל במקום שלא חשבת שתהיה בו".
יש לך חששות כשאת יוצאת לאירועים?
"תמיד יש חששות, אבל מפקד התחנה שלנו נתן בן-שימול דואג להכין אותנו לפני האירועים. ברוב המשמרת שלנו במידה ואין קריאות אנחנו מתכוננים. אנחנו מדמים אירועים שאמורים להיות במקרה ותהיה קריאה".

"לא כל אחת יכולה"

רוב הקריאות בתחנה האזורית גליל-גולן מעצם טבעה הטופוגרפי הוא לכיבוי שרפות שמתחוללות בשטחים פתוחים, אך הצוות יחד עם פרץ מתרגל ומתכונן לכל התרחישים האפשריים. "עדיין לא יצא לי לחלץ אנשים לכודים בדירות גבוהות, אבל זה לא אומר שהשריפות כאן הן יותר קלות או יותר פשוטות לכיבוי. יצא לי להיות באירועים של שריפת מגרש רכבים ושריפת משאית. בשגרה שלנו אנחנו תמיד מתכוננים לשריפות בבניינים רבי-קומות, במפעלים ובתאונות דרכים כדי שחס וחלילה לא יקרה אירוע ולא נהיה מוכנים אליו במאה אחוז".

קראו גם:

איזה תגובות את מקבלת מאנשים שאת אומרת להם שאת לוחמת אש?
"רוב האנשים ממש מחמיאים ומתפעלים שאני אישה לוחמת אש ושואלים איך הגעתי לתפקיד, אבל חלק טוענים שזו לא עבודה שמתאימה לנשים. אני אומרת להם שהגעתי לתפקיד הזה בזכות עצמי ואם לא הייתי מתאימה כנראה הייתי נכשלת באחד המבחנים או באחד השלבים. אני גם אומרת להם שאם הצלחתי להגיע עד לשלב הזה שאני כבר לוחמת בזכות עצמי אז אין ספק שהוא מתאים לי".
את תרצי שיהיו עוד נשים לוחמות איתך בצוות?
"אני מאוד אשמח. לא כל אחת יכולה להיכנס. השלבים הממיינים מאוד קשים, אבל בחורה שיש לה את התכונות המתאימות ויש לה כושר מבצעי ברמה גבוהה, אין ספק שהיא תצליח. אני לא לוחמת האש הראשונה, יש עוד נשים שמוכיחות את עצמן בצורה מרשימה וכאלו שהגיעו לתפקידים יותר גבוהים. אני ועוד 6 בנות הצטרפנו לקורס האחרון שהיה קורס מאוד מדובר כי מעולם לא נכנסו 7 בנות למערך בקורס אחד".