בכל פעם שהגיעה עונת הקיץ בארבעת העשורים האחרונים, כמו עכשיו, לכל משפחה היה רשום ביומן יום אחד בחודשים יולי-אוגוסט שהיה מוקדש לבילוי ב'לונה גל' בחוף גולן – פארק המים הראשון בישראל, שנפתח בשנת 1984.
כולם רצו לבלות שם לפחות פעם אחת במהלך הקיץ. יש כאלה שהצליחו יותר. האטרקציות של המקום, גיוון המתקנים, הריגושים שסיפק, הקרבה לכנרת וכמובן האבובים, כי אין על האבובים, הפכו את ה'לונה גל' לבילוי האולטימטיבי. המושלם.
קולות הנופשים, שמחת הילדים, הדוחק בטור למתקנים וההופעות כל זה כבר נחלת ההיסטוריה. ימי הזוהר של המקום חלפו. 'הלונה גל' סגר את שעריו לפני כשנה ומאז המקום נזנח. הוא עומד בשיממונו. המתקנים הרבים התכלו בשמש ועכשיו העשבייה היא השליט. עוד קיץ הגיע ואין את 'הלונה גל'. הגעגוע רק מתעצם.
המצב הנוכחי של הפארק לא ימשך עוד הרבה זמן. לא, אין כוונה לשקם את המקום. בעוד זמן מה יעלו על המקום דחפורים ויהרסו הכול. יישרו את השטח בדרך לייעוד הבא של המקום – בית מלון. אז לפני שכבר לא יישאר זכר ל'לונה גל' חזרנו לאנשים שהיו חלק ממנו ולימי השיא שלו.
פינה חמה בלב
יריב המאירי היה מנכ"ל פארק המים לונה גל בתחילת שנות ה-2000. אז הוא עוד היה בשיאו. אתר מבוקש בכל קיץ. "עשיתי את שלי ונהניתי. לונה גל זה נוף ילדותנו. בשנים בהן ניהלתי את הפארק הוא היה עדיין בימי השיא שלו", נזכר המאירי, "עשינו שם כמה אירועים גדולים וגמר כוכב נולד התארח אצלנו פעמיים, זה אירוע שהביא לחוף עשרות אלפי בני נוער. אלו היו אירועים יפהפיים, זה התחיל עם אירוע של גמר כוכב נולד והמשיך ליומיים-שלושה של הופעות ומסיבות, היה הפנינג נפלא והיה כיף. ארגון האירוע היה כמו מבצע צבאי, הייתה היערכות רצינית, הגיעו לאירועים האלה עשרות אלפי ילדים והמטרה שלנו הייתה לשמור עליהם שלמים ובריאים ולדאוג להם. הקפדנו גם על רמת הניקיון, אני זוכר שהחזקנו שם משאית דוחסת אשפה שעבדה 24 שעות ביממה".
למה לדעתך הפארק סחף את כל המדינה?
"אני חושב שבזכות השילוב המנצח של פארק מים עם אפשרות לצאת לרחצה בכנרת ולהישאר ללינה. כל אחד מצא את הפינה שלו. ההורים שגדלו בשנות ה־80 היו בלונה גל בזמן שהוא נפתח חזרו אליו כמה שנים אחר כך עם הילדים. זו פינה חמה בלב".
חיליק אמיתי מהמושב כנף, שחבריו הפעילו את הפארק בשנותיו האחרונות, עבד בפארק בשנות ה-90. "בשנים הראשונות הלונה גל היה שייך לחמישה מושבים ואנחנו קנינו אותו אחר כך", סיפר, "זה היה פארק המים הראשון בארץ. אני הייתי אחראי על הסירות בימייה ואחר כך על השיווק של הפארק. כשהלונה גל נפתח אנחנו במושב כנף הפעלנו את חוף דוגית הסמוך, אחר כך כשרכשנו את הלונה גל בסוף שנות ה-90 המשכתי לעבוד שם עד שנת 2001".
איך הוא היה בשנותיו הראשונות?
"אז אלו היו ימי השיא. הוא היה פארק מים גדול ולדעתי כל עוד הוא עבד הוא גם היה הפארק הכי יפה מבחינת הבנייה שלו וההשקעה בצמחייה ובמתקנים. זו הייתה אטרקציה לא נורמלית בארץ, החיבור לכנרת ופארק מים עבד מצוין. בשנים הראשונות התקיימו שם הופעות של זמרים ישראלים. בשנת 2000 כשהאפיפיור בא לארץ התארחו אצלנו כ-7,000 צליינים במשך עשרה ימים. זה היה אירוע מטורף. היו גם אירועים של חברת המתנ"סים בקיץ של אלפי בני נוער שבאו למשך שבוע בחוף וגם כוכב נולד היה אצלנו כמה פעמים ועוד פסטיבלים ואירועים גדולים. בריכה אולימפית משוכללת וימי כיף גדולים מאוד לקבוצות. העסק פרח. היו ימים שהפארק היו פתוח גם בשעות הערב".
בחוף גולן הסמוך ללונה גל מתקיימות פעילויות שייט עד היום בבעלות חברת דוגל לה שייך הפארק: "היינו עושים שייט בקיאקים מהחוף לכיוון שפך הירדן ואנחנו הראשונים שהפעלנו טיולי קייאקים לשם. סירות הבננה הראשונות היו אצלנו והיה שייט בסירות זודיאק. עד היום הרפסודיות של תנועות הנוער שחוצות את הכנרת מצד לצד יוצאות מחוף גולן מדי שנה, התפעול והציוד של הסירות הוא של החוף והוא עדיין עובד".
מה היה סוד ההצלחה של הפארק?
"זה היה פארק המים הראשון בארץ. לא היו אז מגלשות מים כמו היום. היו שעשועי מים ובידור, זה היה דבר חדשני בארץ. היה בו מסלול אבובים ייחודי לפארק ומסלול מגלשות מים".
קוקי קבלו מבית שאן עבד כמציל בבריכת ה'לונה גל' משנת 1986 ועד תחילת שנות ה-90 והוא מספק הצצה לתקופה בה 'הלונה גל' היה בשיאו. "היו כ-3,000-4,000 מבקרים ביום בשנות השיא. זה היה המקום בה"א הידיעה", נזכר קבלו, "היו עושים בפארק ימי כיף של חיילים וועדי עובדים. היו עוד המוני אנשים שחיכו בחוץ ולא הצליחו להיכנס. הבריכה הייתה עובדת מ-9 בבוקר ועד 12 בלילה. היינו ארבעה מצילים בבריכה ומצילים נוספים במגלשות ובאבובים והיינו עושים בינינו משמרות. היו מופעים בבריכה אחת לשבוע. אני זוכר את סי היימן שהופיעה שם".
קבלו נזכר שהביקוש למקום היה עצום. "לא היה אז פארק מים כזה בארץ ועוד בצפון ליד הכנרת. גם כך עם ישראל מגיע לכנרת בהמוניו. מי שהגיע קיבל חוויה גם של פארק מים ומי שלא רצה היה הולך לחוף דוגית או גולן הסמוכים לפארק", הסביר את סוד הצלחתו, "היה מאוד שמח, הכנרת הייתה יותר שמחה ממה שהיא היום. הייתה אז את המסעדה של משפחת גוזלן מטבריה בחוף גולן, שכבר לא קיימת היום. כשראיתי את התמונות של החוף במצבו הנוכחי היום זה היה מחזה קורע לב".
יש עתיד
המאירי מנסה להסביר למה המקום הפסיק להיות אטרקטיבי בשנים האחרונות. "אני כבר הרבה שנים לא בפנים אבל אני משער שזה בגלל התחרות שהולכת וגדלה ופארקים שנפתחים בהשקעות גדולות מאוד", ציין, "בנוסף לעובדה שהוא רחוק וצפוני ממרכז הארץ כשיש אפשרויות בילוי אחרות באזור תל אביב. אני יכול לשער גם שנדרשו השקעות גדולות בשדרוג המקום וכל הסיבות האלו גרמו למי שקיבל את ההחלטה לסגור את המקום. זו טבעם של דברים, אבל חבל שהוא נסגר".
אמיתי הוסיף: "רק בשלוש השנים האחרונות לפעילותו הוא נהיה פחות אטרקטיבי יחסית לבריכות במקומות אחרים כמו בחופשות 'הכל כלול' בטורקיה או ביוון ופארקי מים בכל העולם. גם בשביל 'יום כיף' הוא רחוק מהמרכז ותל אביב לעומת שפיים למשל. סך הכל זה די טבעי שאחרי 30 שנה יש ירידה באטרקטיביות של האתר".
למה הוחלט לסגור אותו לצמיתות?
אמיתי: "בעקבות ההחמרה בנהלים של משרד הבריאות ומשרד התעשייה שהיו צריכים לחדש. זה כבר לא היה כלכלי".
אבל יש תקווה למקום. הסיפור של 'הלונה גיל' הסתיים, אבל המקום לא ישאר מוזנח כך לנצח. לפני כחצי שנה הגישה חברת 'דוגל ייזום והשקעות' שבבעלותה נמצא מתחם הפארק, בקשה להיתר בנייה עבור בניית מלון במקום. על פי התוכניות המלון שייבנה בפארק המים בחוף גולן יכלול 269 חדרי אירוח על פני 3 קומות.
ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח, אמר השבוע כי הוא מברך על היוזמה להקמת המלון: "אנחנו דוחפים יזמים להקים כאן פרויקטים של לינה בכל הסוגים ובכל הרמות. בגולן חסרים כ-2,500 חדרי לינה. כל מלון שיוקם וכל פתרון בין אם זה אכסניה או כפר נופש או מלון מהווה מענה לצורך של המטיילים הרבים באזור ויגרום לשהות יותר טובה. אם תנסה להשיג עכשיו חדר פנוי בגולן לא תצליח".