הרב מורי יעיש כהן ז"ל, רב קהילת עולי תימן בעיר, הלך לעולמו ביום חמישי לפני שבועיים בגיל מופלג - 107. הוא היה זקן העיר בית שאן ומראשוני תושביה.
הוא היה ידוע בצניעותו הרבה, נהג לתת עצות וברכות לכל מי שהיה חפץ בכך ונהג להעביר שיעורי תורה והגייה נכונה לילדי העולים מתימן. מכל קצוות הארץ הגיעו ללוות אותו אנשים בדרכו האחרונה.
עצה טובה
הרב יעיש כהן נולד ב־1915 בתימן. הוא עסק במסחר במשך השנים ונדד בין הערים צנעה ועדן בתימן. בשנת 1948 בראשית ימיה של המדינה עלה לארץ והתיישב בבית שאן. שש שנים לאחר מכן הכיר את אשתו פרי שעלתה מאיראן, הם הקימו את ביתם ונולדו להם עשרה ילדים. מורי יעיש כהן ז"ל הקים את בית הכנסת הראשון של עולי תימן בבית שאן ועמד בראש קהילת עולי תימן בעיר לאורך כל השנים.
בנו הצעיר נריה מספר על גדולתו בתורה וצניעותו הרבה ועל ההערצה שחשו כלפיו תושבי העיר ואף אנשים מחוץ לבית שאן שעלו אליו לשמוע בעצתו ולקבל את ברכתו.
"עם השנים גדולתו וצדיקותו התבררה ונגלתה ובמשך שנים רבות הוא קיבל אנשים בביתו, בירך והדריך כל מי שהיה צריך וללא תמורה", מספר הבן, "הוא נתן את עצתו וברכתו הטובה בחפץ לב ושמחה גדולה עם חיוך לכל הסובבים אותו. הוא לא ביקר ולא התנשא מעל אף אדם בעולם. העריצו אותו כי הוא מעולם לא העביר ביקורת על אנשים. הוא עשה את המעשים שלו בחסד בלי לבקש אף פעם תמורה מאף אחד. גם אם היו ויכוחים או פולמוסים של תורה, הוא לא היה ממרימי הקול ותמיד דעתו נשמעה בשקט ובצנעה ולא בריב ומדון. הוא תמיד חיפש את הדרך ליישב את המחלוקות בין אנשים ובין דעות וזו היתה הגדולה שלו".
דרך ארץ
סדר יומו של הרב יעיש כהן היה סגפני וצנוע. למרות גדולתו בתורה, הוא היה קם לפנות בוקר לעבוד בבנייה ולפרנס את משפחתו ובסיום העבודה בשעות הצהריים היה מסתגר בצריף העץ אותו בנה בחצר ביתו ועסק בתורה ובחוכמת הקבלה עד השעות המאוחרות של הלילה. "הוא לא ביקש שום הכרה ממסדית ולא ביקש שום תפקיד רבני", מספר הבן, "במשך שנים רבות הוא העביר לילדי העולים שיעורים על הגייה נכונה ועל המסורת והמורשת של יהדות תימן. הוא לימד אותם קריאה בתורה, את סדרי התפילות ופרקי הלימוד כדי לשמר את המסורת שלא תישכח".
את ילדיו הוא גידל לערכים של כבוד ודרך ארץ. "הוא אמר לנו השכם והערב ש'דרך ארץ קדמה לתורה'", מספר בנו נריה, "אנחנו כילדים לא תמיד ידענו להבין נכון את הדברים. היו תקופות שכילדים יותר היה חשוב לנו ללמוד בבית הספר ולהוציא ציונים גבוהים, אבל אם פעם אמרנו מילה לא במקום או ניבלנו את הפה הוא היה אומר לנו שכל הלימודים האלה לא שווים אם אין דרך ארץ. זה משהו שאנחנו מנסים ליישם בעצמנו עד היום ומשתדלים לקחת את המשפט הזה לעצמנו כמגדלור. קודם תהיה בן אדם ואחר כך תהיה למדן".
לפני 35 שנים איבד מורי יעיש כהן את בנו בכורו עזריאל כהן ז"ל שנהרג בתאונת דרכים. עזריאל ז"ל עבד כרופא ילדים בבית חולים פוריה והיה הרופא הראשון מבית שאן שנולד, גדל והתחנך בעיר. על אף האבדה הקשה, בזכות אמונתו החזקה הוא הצליח להתגבר ולהמשיך הלאה. "אבא מהצד האמוני שבו אמר 'ה' נתן ה' לקח, יהי שם ה' מבורך'. היתה בו קבלה מלאה של הדברים. לאמא זו היתה טראומה וטרגדיה הרבה יותר גדולה והיא התאבלה עליו במשך יותר מעשר שנים. גופה נחלש והיא חלתה בהרבה מאוד מחלות ולפני חמש שנים היא הלכה לעולמה".
משכמו ומעלה
משה אברהם שגדל בבית שאן והתחנך בילדותו על ברכיו של מורי יעיש כהן ז"ל, מספר השבוע על צניעותו הגדולה: "זו אבדה גדולה לכולנו. הייתה בו ענווה וצניעות שלא ראיתי מעולם. מורי יעיש כהן היה שוחט וחזן ומלמד את הילדים בביתו איך לקרוא את התורה בהגייה התימנית המדויקת ולימד את רזי התורה. היו באים אליו מבני ברק וירושלים ומכל רחבי הארץ לקבל ממנו ברכה והוא כמובן היה מקבל את כולם. הוא הקים משפחה לתפארת. על אף שהוא איבד את בנו מאור עיניו הוא המשיך ללמד תורה לנכדיו וניניו. אמונתו היתה מאוד גדולה. ההלוויה שלו היתה מיוחדת, באו מכל קצוות הארץ. אנשים שרק שמעו עליו לא מפסיקים לפקוד את ביתו. הוא היה אדם משכמו ומעלה, מיוחד במינו. מודל לחיקוי. בזכות מורי יעיש אני וכל משפחתי הגענו לאן שהגענו. הוא היה מבוני העיר של בית שאן".
רפי בן שטרית, לשעבר ראש עיריית בית שאן, ספד לו השבוע: "מורי יעיש כהן היה דמות מיוחדת במינה. הוא הוביל והנהיג את הקהילה התימנית בבית שאן וביחד עם מורי משה גרמה ז"ל הקים את בית הכנסת התימני הראשון והיחיד בבית שאן. עברו תחת ידיו מאות תלמידים. הוא גר בשכונה א', שכונת חלוצים, שכונה של חלוצי ומייסדי העיר והוא היה חלוץ בכל רמ"ח אבריו. מה שמיוחד הוא הגיל המופלג שלו. הוא ללא ספק האדם המבוגר ביותר שהגיע לגיל הזה בבית שאן. הוא היה אדם מאוד צנוע ועניו, צדיק נסתר. לא רבים הכירו אותו אבל הוא היה ללא ספק דמות מופת במובן של צניעות וענווה, הוא עשה הכל בשקט. הכי היה חשוב לו לשמר ולשמור את המסורת של יהדות תימן. הוא הכין תלמידים לבר-מצווה ולעלייה לתורה והנהיג ביד רמה את הקהילה היהודית התימנית בעוז ובענווה. אני זכיתי לקבל ממנו ברכה בהזדמנויות שונות. מדובר באחד מצדיקי העיר ומעמודי התורה של העיר וההסתלקות שלו מותירה חלל מאוד גדול. האבדה היא גדולה ועצומה. לא בכדי כינו אותו הכהן הגדול מאחיו, הוא באמת היה גדול במעשה, גדול בתורה וגדול בהנהגה".
מורי יעיש כהן ז"ל זכה לאריכות ימים ונפטר בשבוע שעבר כאמור בגיל 107 כשהוא מותיר אחריו עשרה ילדים, 30 נכדים ו־20 נינים. "הוא לא לקח מימיו תרופה, גם לא אקמול. הוא לא כעס אף פעם, תמיד היה צנוע ושקט ואת דבריו שמענו בנחת", מנסה להסביר הבן את הסוד לאריכות ימיו, "הוא תמיד הסתפק במועט, אם היה אוכל הוא אכל ואם לא אז לא נורא. הוא לא החשיב את הצד החומרי".