בימים אלה מתחוללת מהפכה בעמק יזרעאל בתחום החינוך למיניות בריאה. מי שאחראית לה במידה רבה היא סהר גל, תושבת קיבוץ אלונים, אשת חינוך, חוקרת חינוך למיניות ומורה בבית הספר 'דמוקרטי בעמק' בנהלל שהכינה מערכי שיעור שמשמשים 'כלי עבודה' להעברת תוכן בנושא המיניות הבריאה לתלמידים ולתלמידות בעמק יזרעאל.
כמו כן היא מפעילה תוכנית חינוך פורצת דרך בחינוך החברתי שנעשית בשיתוף עם הרשות לביטחון קהילתי במועצה מול רכזי ורכזות הנוער ובעלי התפקידים ביישובים ומול בני ובנות הנוער ישירות והוריהם.
החשיבות של עבודתה של גל אינה מוטלת בספק, בעיקר על רקע אירועים חוזרים ונשנים שמתפרסמים על ילדים ובני נוער אשר נחשפים לתכנים מיניים בלתי מבוקרים ברשתות החברתיות ובאינטרנט ומועדים לפורענות. לתפיסתה, החינוך למיניות חיובית כבר בגיל צעיר משפיע לא רק על גישה חיובית ומיטיבה למיניות אלא גם על פיתוח מערכות יחסים מיטיבות, העלאת הערך העצמי ושיפור התקשורת. "מיניות זה נושא שפוגש אותנו כבני אנוש מגיל אפס והיא מקיפה אותנו מכל כיוון", היא אומרת.
בלי שום ידע
גל (37), נשואה ואם לשלושה, היא בוגרת תואר ראשון בחינוך דמוקרטי והוראת המדעים בסמינר הקיבוצים. בימים אלו היא משלימה את התזה שלה בתוכנית למגדר בבר אילן שעוסקת בחינוך מיני ומתמקדת בידע שבני ובנות הנוער רוכשים באמצעות השיחות שהם מדברים אחד עם השני בבית-הספר על מיניות, במסגרתה היא מראיינת בני ובנות נוער בעמק יזרעאל.
נוסף על כך היא גם מרצה, מנחת סדנאות והרצאות להורים, לבני ובנות נוער ולצוותים חינוכיים בנושא החינוך המיני. סהר גם מתנדבת בעמותת 'דלת פתוחה', העמותה היחידה בישראל לחינוך מיני והיא ממייסדות האגודה לחינוך מיני בישראל.
אל החינוך למיניות חיובית היא הגיעה ב-2014 כשהצטרפה לבית הספר 'דמוקרטי בעמק' בנהלל כמורה צעירה למדעים וגילתה את החוסר המשמעותי בחינוך למיניות בבית הספר. "באתי לבית הספר כסטאז'רית ופתחתי ספר ביולוגיה כי הייתי סקרנית לדעת מה הילדים אמורים ללמוד בביולוגיה בשכבת ז' אותה לימדתי ואז ראיתי שהיתה איזושהי התייחסות לרבייה, אבל זה לא היה על חינוך מיני", היא משתפת.
הצורך לפעול בער בה ולכן היא פנתה למנהלת בית הספר גלי שירן רייפר והציעה לה להתחיל ללמד שיעורי חינוך מיני לכיתה ז', ובהסכמתה היא יצאה לדרך. "התחלתי בלי שהיה לי שום ידע, פשוט למדתי תוך כדי, הייתי עסוקה בזה וגם היתה לי מעטפת מאוד משמעותית של המנהלת שלי. אני באה ממשפחה דתית וגדלתי בקיבוץ הדתי. אני זוכרת שבאתי למנהלת ושאלתי אותה מי מלמד ילדים חילוניים מיניות כי בחינוך הדתי לומדים על חיי אישות ומשפחה בכיתה י"א, גיל מאוד מאוחר ואני חשבתי לתומי שהחילונים לומדים על זה הרבה יותר מוקדם אבל התבדיתי. המנהלת נתנה לי את ברכתה ועד היום היא תומכת בי ומלווה אותי, לולא תמיכתה לא הייתי מעזה לעשות את זה".
פער בין העולמות
היום, שמונה שנים אחרי שהתחילה גל במהלך, תחום החינוך למיניות בריאה בבית הספר הוא כבר מקיף ונלמד בכל הכיתות מא' ועד י"ב. "זה התחיל משעה שבועית שהעברתי לתלמידי כיתות ו'-ז'. היום חלק מהתלמידים האלה כבר השתחררו מהצבא. דרכם למדתי איך נכון לדבר עם נוער ואילו נושאים מעניינים אותם. כל הזמן שאלתי והתעניינתי, זו היתה עבודה אינסופית לבדוק ואז ללכת לדבר עם המנהלת שלי ולהתייעץ איתה מה היא חושבת".
הרגשת שיש פער מבחינת התלמידים והתלמידות בחינוך המיני?
"הרגשתי מה שאני רואה עכשיו במחקר – שיש פער עצום בין עולם המבוגרים לעולם הילדים ברמה שמה שהמבוגרים חושבים שהנוער יודע וצריך לדעת לבין מה שהנוער יודע וצריך בפועל. הרגשתי שיש איזשהו מיסוך שהגברים לא רואים אותו. זה לא רק על ידע מיני, אלא גם ברמה הרגשית של השיח – לדעת לדבר איתם, להקשיב להם, לתת להם להביא פגיעות לתוך השיח, מה מידת החשיפה ואיך מייצרים אינטימיות בתוך שיח כזה. אלו דברים שלמדתי תוך כדי והיום הם מאוד ברורים לי, אבל אז לא חשבתי על זה בכלל והילדים לימדו אותי. למשל למדתי כמה חשוב להם לשמוע דוגמאות. כמה זה מנרמל כשהם שומעים סיפורים אחרים וכמה זה מנרמל לעשות סבב שבו אנחנו מביאים איזושהי סיטואציה שהילדים מדברים עליה ואז הם זוכים לשמוע כל מיני דעות".
למה חשוב ללמד חינוך מיני בגיל כל-כך צעיר?
"האופן שבו צריך להתייחס למיניות הוא שונה בהתאם לגיל ולחברה ובהתאם לתפיסות הפוליטיות או הדתיות, כי היא מושפעת מהתרבות או החברה. כשהילדים נגמלים מחיתול ומתחילים לגלות את איברי המין שלהם - התגובה של המבוגרים לזה היא חינוך מיני; כשהילדה רואה את אמא שלה בהיריון - זה חינוך מיני".
חינוך מיני יכול למנוע בעתיד מקרים של אונס?
"אני מרגישה שאני באה עם חינוך מיני חיובי ומיטיבי, אבל אני לא מלמדת חינוך מיני כדי למנוע אונס. אונס צריך להימנע, נקודה, וכדי שלא יהיה אונס בעולם, צריך שיהיה שינוי חברתי הרבה יותר גדול מזה והלוואי שיום אחד נגיע לשם. אני מלמדת אותם על מיניות כי הם צריכים את הידע הזה בשביל לחיות חיים בריאים, טובים ומענגים. היום אנחנו חיים בעולם שבו אם אנחנו לא ניתן להם את הידע הזה הם פשוט ישיגו אותו לבד, ולרוב זה יהיה מידע לא אמין".
שיח פתוח
אחת הדרכים להתמודד עם המידע הכוזב ולחנך למיניות בריאה וטובה היא באמצעות קבוצת הפייסבוק אותה מנהלת גל, 'חינוך למיניות חיובית' וכן הפודקאסט 'חינוך מיני - שיחה בגובה העיניים', במסגרת סדרת ההסכתים 'מה בעמק' של המועצה האזורית עמק יזרעאל. בפודקאסט היא עונה על שאלות בתחום המיניות שבני ובנות הנוער כותבים לה ובכל פרק היא מלבנת את הסוגיה ומשיבה יחד עם אחד או אחת מהם על השאלות.
במקביל, המיניות הבריאה מקודמת גם אצל בני ובנות הנוער שנמצאים בשלב של שנת השירות או הצבא בעזרתה של אוריה ספיר, מנהלת תוכנית הרשות לביטחון קהילתי במועצה האזורית עמק יזרעאל. "אוריה שמה לה למטרה לקדם את הנושא של מניעת השימוש בסמים ובאלכוהול וחינוך למיניות בריאה ולהפוך את הכול לראייה חיובית והיא עושה את זה עם מנהלי הקהילות, רכזי ורכזיות נוער ובתי הספר. היא פועלת בכל הכוח ומביאה תקציבים כדי שאני אוכל להגיע לכל מיני מקומות".
המצב במערכת החינוך בישראל בתחום החינוך המיני עדיין טעון שיפור ולדברי גל יש עוד דרך ארוכה לעבור. "בתחילת השנה משרד החינוך יצא עם הצהרה שחובה להביא תכנים של חינוך מיני מכיתה א' עד י"ב אבל הוא לא יצר תשתית שיהיה אפשר לממש את ההצהרה הזו, באמצעות הכשרות של צוותי מורים, ספרי פעילויות והדרכות", היא טוענת.
רואים מקרים של הטרדות מיניות בגיל צעיר בבית הספר?
"הנושא של הטרדות מיניות ופגיעות מיניות הוא קיים, אבל הוא לא הנושא שמניע אותי, אני לא מתעסקת בו. יש הטרדות מיניות כל יום, כל היום. לפי הסטטיסטיקה אחת מתוך אחת תחווה הטרדה מינית בשלב כלשהו בחייה. אנחנו חיים בעולם שבו ההתייחסות לגוף הנשי או מי שמתחתיה ביחסי הכוח הוא יחס של דיכוי ושליטה ועם זה אני לא יכולה להתמודד".
אבל תוכנית כזו לחינוך מיני בריא יכולה לעזור להפחית את ההיקף של התופעה.
"אני מאמינה שככל שאני מעלה מודעות ביקורתית לחיים אצל בני ובנות הנוער זה תורם – למשל בשיח על הנאה מינית, ברגע שאני יושבת עם קבוצה מעורבת של בנים ובנות ומדברת איתם על הזכות להנאה מהמין ואם כואב או לא נוח או מרגיש לא בטוח אז המיניות הזו היא לא טובה וצריך לעצור. הדבר הזה מלמד ראייה ביקורתית שאם אני לא נהנה מהמגע - אז לא. את זה אפשר ללמד מגיל אפס. בסוף אני מאמינה שככל שהמודעות עולה, יכול להיות שינוי".
מה המהפכה שאת רוצה לעשות? מה החלום שהיית רוצה שיקרה?
"החלום שלי הוא שהשיח על מיניות לא יהיה טאבו בחברה שלנו ושניגש אל השיח הזה עם הילדים והילדות שלנו ועם הנוער, בין אם אנחנו כאנשי וכנשות חינוך ובין אם כהורים, עם אומץ ובלי פחד וחרדה ושנדע שאנחנו לא לבד בזה. כל פחד וחרדה של איש או אשת חינוך או הורה לגעת בנושא הזה קשורה גם לדברים שנקשרים עם המיניות של כל אחד ואחת מאיתנו וגם שם אנחנו צריכים לרפא הרבה דברים.
"אני תמיד מזכירה להורים שכשאנחנו מדברים עם הילדים שלנו על מיניות, זה לא על חיי המין שלנו וזה יכול מאוד לעזור ולהרגיע לפעמים. אני לא באה לספר לילד שלי על הפעם הראשונה שלי, אני באה לספר על פעמים ראשונות; אני לא באה לספר איך אני נכנסתי להיריון אלא איך נכנסים להריון".