לפני כשלושה שבועות נפלטה מהכנרת גופת אדם במצב ריקבון מתקדם אל חוף הסירות בסמוך למושבה מגדל. האיש - ככל הנראה דייג שטבע בשנת 2013 - נכנס לכנרת לפני כמה שנים ומאז נעלמו עקבותיו והכנרת פלטה את גופתו החוצה רק עכשיו.
הסיפור הטרגי הזה שם זרקור על תופעה רחבה שבה מתרחצים ודייגים רבים מוצאים את מותם באגם הלאומי בנסיבות טראגיות ועוברות שנים עד שמוצאים את גופתם. יש תעלומות שנפתרו אחרי כמה שנים טובות, אבל יש מקרים שלא פוענחו עד היום.
היעלמויות של שנים
בשנת 1962 התרסק בכנרת טייס חיל האוויר יקיר נווה ז"ל, שיצא לטיסת הדרכה יחד עם פרח הטיס עודד קוטון ז"ל. שנה לאחר התאונה נמצאה גופתו של קוטון יחד עם חלק מהמטוס, אך גופתו של נווה לא נמצאה. בשנת 2018, 56 שנים לאחר התאונה שבה נחשב נווה לחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע, מצאו את שרידי גופתו והוא הובא לקבורה. מבצע החיפושים התנהל בעזרת טכנולוגיות חדישות ומתקדמות של חברה שנבחרה על ידי משרד הביטחון לספק את הציוד הימי הנדרש לשאיבה מקרקעית הכנרת באתר התאונה.
לפני ארבע שנים אירע מקרה טרגי של טביעה בכנרת כאשר שלושה נערים - ירון כראדי ז"ל בן ה־17 מנתניה, נחמן איטח ז"ל בן 21 מביתר עילית ואיתמר אוחנה ז"ל בן ה־19 מקרית שמונה, נסחפו בכנרת בזמן שצפו על מזרני ים מול חוף לבנון וטבעו. בתום שישה ימים של מבצע חיפושים נרחב של חיל הים, השיטור הימי, סיורים בחופים וכן באמצעות בלון תצפית של המשטרה והסונאר הימי נמצאו גופותיהם של כראדי ואיטח. יום לאחר מכן נמצאה גם גופתו של אוחנה והוא הובא למנוחות.
מקרה ידוע נוסף של היעלמות בכנרת היה לפני שש שנים שבו שוטר מג"ב טל קדושים ז"ל נעדר בכנרת לאחר שהיה מעורב בתאונה בין אופנוע הים עליו רכב וסירה ששטה בסמוך לחוף עין גב. כוחות רבים התגייסו למבצע החיפושים ובהם סירות שיטור ימי, כוח פרשים מלווה בפרשים מתנדבים, שוטרי מג"ב ו-30 צוללנים מתנדבים של מחוז צפון ומחוז דרום של משטרת ישראל. לאחר חודש וחצי של חיפושים אינטנסיביים מצאה יחידת הילת"ם, היחידה לפעילות תת-מימית של חיל הים, את גופתו של קדושים בעומק 22 מטרים בבור בקרקעית הכנרת.
התעלומה הכי גדולה היא תעלומת היעלמותו של הדייג הטברייני מאיר דהן. בשנת 2003 יצא דהן יחד עם חברו אלי מרק לדיג לילי בכנרת, ממנו הם לא שבו. אחרי שנה וחצי נמצאה גופתו של מרק בקרקעית הכנרת, אבל דהן לא נמצא ונחשב עד היום לנעדר.
אל האירועים הללו מצטרפים מקרים רבים נוספים של אנשים שטבעו בכנרת בסיטואציות טרגיות ונמצאו רק לאחר ימים וחודשים ארוכים.
חוקר הכנרת וחבר קיבוץ אפיקים יצחקי גל מנסה להסביר את התופעה של ההיעלמויות בכנרת ששונה מימים ומאוקיינוסים אחרים. "בדרך כלל הכנרת לא מאוד מסוכנת, אבל בעונות המעבר באביב ובסתיו ישנם ימים מסוימים עם רוחות חזקות שגורמת לאנשים להיסחף ולטבוע. היה מקרה אחד לפני כמה שנים שהיו רוחות חזקות מאוד בבת אחת והמון אנשים נסחפו לתוך הים בצד המזרחי של הכנרת", הוא אומר.
גם הפסל יובל (יובי) לופן מקיבוץ גינוסר מאושש את הסברה הזו. "יש רוחות פתאומיות בכנרת, הכנרת היא ים מאוד מסוכן וצריך מאוד להיזהר. הרוח של אחרי הצהריים בכנרת היא מאוד מסוכנת, בשנייה אחת הכל מתהפך ומי שלא מתמצא נכנס לפאניקה וטובע. היו הרבה מקרים של אנשים שנעלמו בכנרת ורק אחרי תקופה ארוכה מצאו אותם".
מסמנים נקודות ציון
אחת הסיבות העיקריות שמקשות על החיפושים אחר אנשים שטבעו היא המים העכורים של הכנרת והבוץ בקרקעיתה.
במבצעי החיפושים שנערכו בשנים האחרונות אחר טובעים שנעדרו בכנרת השתתפו חיל הים, יחידת הצוללנים של המשטרה והשיטור הימי. גם איחוד הצלה שהכניס בשנים האחרונות סירת הצלה עם מערכת סונאר מיוחדת השתתף במבצעי החיפושים.
יו"ר איחוד הצלה בטבריה יוסי אוקנין מפרט: "בשנים האחרונות הכנסנו את מערכת הסונאר לאמבולנס הימי שלנו בעקבות מקרה שלושת הנערים שטבעו ולקח הרבה זמן לאתר אותם. בזמנו סייענו לצוות הצוללנים לאתר אותם ונכנסנו לתוך הסוגיה הזו, ואז החלטנו שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם יחידת הצוללנים של המשטרה. אני בעצמי מתנדב ביחידת הצוללנים הזו. ברגע שמתקבלת קריאה על טביעה אנחנו הראשונים לצאת לאזור עם הסונאר ומציינים בעזרתו את הקואורדינטות המשוערות של מיקום טביעה. אחרי שמסמנים אותן אנחנו זזים הצידה וצוות הצוללנים מנסה לאתר את הגופה לפי נקודות הציון".
אחד המקרים הבולטים שבהם הסונאר עזר במבצע החיפושים היה לפני כשלוש שנים כשהסונאר איתר אדם שטבע בחוף ברניקי. "במקרה הייתי שם עם הסירה לבד וציינתי כמה נקודות ציון. בתוך 45 דקות הוא אותר ויחידת הצוללנים של המשטרה משתה אותו מהמים".
הזמן משמעותי במקרה הזה?
"כן, ההורים סובלים וגם המשפחות. ככל שהזמן חולף מתחילים להתברבר. גם במקרה האחרון של הטביעה בכנרת בסוף הקיץ, שבו נסחף אדם בעל צרכים מיוחדים בחוף חורי, הזמן היה משמעותי. אני הגעתי עם הסירה וסימנתי את הנקודה שבה הוא טבע, אנשים אחרים בלבלו ואמרו שהוא במקום אחר. זה נמשך המון שעות ובסוף מצאו אותו במקום שסימנתי עם הסירה".
חיל הים גם מעורב במבצע החיפושים?
"כבר לא. בגלל העלויות הגבוהות. במקרה של הטייס יקיר נווה ז"ל שנמצא, משרד הביטחון שכר חברה מיוחדת עם אמצעים מאוד משוכללים. הם היו שואבים חול מהקרקעית, מסננים ומחפשים ואז הם מצאו את חלקי העצמות שלו. זו שיטה יקרה בטכנולוגיה מתקדמת עם רפסודה ומנוף שעולה כמה מיליונים. בזמנו חיל הים איתר את שלושת הנערים שנעדרו עם הסונאר, הוא התערב גם במקרה של השוטר הנעדר טל קדושים. מעבר לכך חיל הים הפסיק להתערב בחיפושים".
לא מוותרים
גם יחידת הצוללים של זק"א משתתפת במבצעי החיפושים אחר נעדרים בכנרת. בעקבות המקרה לפני כשלושה שבועות שבו נפלטה גופת אדם מהמים ובעקבות תעלומת היעלמותו של הדייג מאיר דהן שעדיין לא נמצא, החליטו בזק"א כמשימה עליונה לצאת במבצע חיפושים לאיתור גופתו והבאתה לקבורה.
"קבענו שמיד אחרי חג החנוכה נתכנס ונעשה למידה, נאסוף את כל מה שידוע עד היום מבחינת חיל הים וכוחות אחרים שפעלו בשטח ונצא למבצע", אומר חיים אוטמזגין מפקד יחידת הצוללים של זק"א, "זק"א חרת על דגלו את חשיבות כיבוד המת. אנחנו נוסעים לכל נקודה בעולם בשביל זה, ואם יש מישהו פה בחניה שלנו, לא נוכל להתעלם מזה ערכית ומקצועית".
יחידת הצוללים של זק"א היא יחידת הצוללים האזרחית הראשונה בארץ שלקחה על עצמה אחריות לסייע במציאת נעדר במקווה מים מכל סוג. היחידה פעלה בהרבה אירועים ידועים של היעלמויות, ממקרה מציאת גופתה של רוז פיזם ז"ל בירקון ועד מציאת נעדרים בנחל אלכסנדר ובכנרת.
"בעשור האחרון היינו מעורבים בכל אירוע של נעדר במים ובהרבה מהמקרים אנחנו היינו אלו שמצאו את הגופה. האירוע הזה נתן לנו קריאת ביקורת. הכנרת מאוד מורכבת ואני לא חושב שנמצא שם גופה, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להיאחז בניסיון למצוא אותו. מדובר ביהודי שעדיין לא הגיע לקבר ישראל ואסור לנו להגיד נואש לפני שנלחמנו. אנחנו לוקחים את המקרה הזה כפרויקט של היחידה ומתכוננים לעשות כמה שיותר אימונים בתא השטח הספציפי.
"אם נדע את הרדיוס של 500 המטר של מקום הטביעה אנחנו כבר יודעים איך אנחנו הולכים לסרוק אותו. כל מתנדב יקבל חמישה מטרים והוא יסרוק את המקום שלו. זו עבודה מאוד סיזיפית בתכנון אבל היא אפשרית בביצוע, כי כמות המתנדבים שלנו גדולה. אנחנו עומדים היום על 220 מתנדבים ביחידה בכל הארץ".
כמה מתנדבים תקצו למשימה הזו?
"כאיש מקצוע אני לא יכול להגיד כמה לפני שלמדנו את האירוע ואת המאפיינים של המקום. הכנרת עלתה בתקופה הזו ופני הקרקע שלה השתנו. אנחנו נקצה את מיטב אנשי המקצוע שלנו לצורך חשיבה ותכנון משימה וברגע שנבין שזה ריאלי ואנחנו יודעים מה עושים אנחנו נתמיד בעשייה, זה לא יהיה יום אחד של זבנג וגמרנו, זה יהיה מבצע מתמשך ונצטרך לראות גם איך סוגרים את המקום לתקופת זמן. זו משימה מורכבת שדורשת הרבה תיאומים.
"לפני שנצלול נוריד את הסונאר לסריקת הקרקע ונלמד איפה יש שיחים שבהם צריך להיזהר שהצוללנים לא ילכדו בתוכם. הכל צריך להיות מתוכנן, מדויק ומחושב מבחינת לוח זמנים. יש הרבה משתנים בכנרת שישפיעו על המשימה הזו אבל לקחנו את זה כפרויקט למידה. עשינו למידה כזו על מקרים לא פחות מורכבים והגענו לטכניקות עבודה והרבה הישגים. כך נעשה גם פה".
פורסם לראשונה: 15:56, 10.12.21