ב-7 באוקטובר, בבוקר המתקפה הרצחנית של מחבלי חמאס על עוטף עזה, היה סמל שגב שוורץ ז"ל (20) מבית שאן במוצב סופה. עשרות מחבלים חדרו למוצב והחיילים שבו וביניהם שוורץ החליטו להתבצר בחדר האוכל ומשם לנהל לחימה. בדרכו לחדר האוכל שוורץ, לוחם בגדוד 50 של הנח"ל, נפצע קשה מאוד ואיבד המון דם. רק אחרי שבע שעות לוחמי השייטת, בקרב הרואי, הצליחו לחלץ את החיילים, אך שוורץ לא שרד את הפציעה הקשה.
אחותו של שוורץ ז"ל, קארין שוורץ מקיבוץ מסילות, משחזרת את הבוקר של ה-7 באוקטובר: "הבנתי שיש מלחמה ואח שלי נמצא בעוטף עזה. הוא לא ענה לנייד. הייתי בטוחה שזו מערכה של כמה שעות ובסופה הוא יתקשר אלינו חזרה. בשעות הראשונות לא ידענו כלום. לא היה לנו מושג כמה זה קשה".
אחרי שהסתיים הקרב במוצב סופה הם קיבלו עדכון שהוא נפצע ופונה לבית חולים. "הגענו לסורוקה והוא לא היה שם", מספרת קארין, "במשך שלושה ימים סרקנו את כל בתי החולים בארץ בתקווה למצוא אותו. כי היו הרבה חיילים אלמוניים. מהצבא לא קיבלנו שום מידע. אלה היו שלושה ימים של גיהינום גדול. של אי וודאות. אחרי שלושה ימים הגיע הצבא והודיע לנו שהוא נפל בקרב על מוצב סופה. ביום רביעי הייתה הלוויה".
שוורץ ז"ל היה בן הזקונים של שרה, אשת חינוך ואהוד שעובד במפעלי עוף טוב. הוא בא אחרי שני בנים ובת. שני אחיו הגדולים משרתים בקבע ביחידה מסווגת בחיל המודיעין. הוא למד בבית הספר היסודי רימון במסילות ובתיכון 'גאון הירדן' בנווה איתן. שורץ שיחק בנעוריו כדורסל במחלקת הנוער של הפועל גלבוע/מעיינות.
"הוא נלחם להתגייס לקרבי. רצו לגייס אותו להיות טכנאי ולמסלול עתודה, אבל והוא רצה שירות משמעותי וביקש להיות בנח"ל", סיפרה האחות, "היה ילד אהוב, כייפי ומצחיק, הנוכחות שלו תמיד השרתה רוגע וקלילות. אהב טבע, אהב להיות עם חברים, במרחבים ובקיבוץ חפציבה עם החברים שלו".
איך התחושות בימים האחרונים?
"קשות. קיימת הרבה אכזבה לגבי הביטחון האישי. יחד עם זאת יש גם תחושות של אופטימיות, גם בגלל האנשים שמקיפים אותנו. הצוואה של שגב הם החברים שלו שבאים ממגוון רחב של חלקי החברה ועכשיו הם עוטפים אותנו".
יש כעס על מה שקרה?
"קיים כעס כי באמת הרגשנו תלושים. לא היתה לנו כתובת מבחינה צבאית .מי שעזר לנו בימים שהיה נעדר זו המערכת האזרחית והשר ניר ברקת שהיה מ"פ של אבא שלי בצנחנים במלחמת לבנון הראשונה. הצבא היה בכאוס. נשארנו באוויר שלושה ימים. זה היה גיהינום. ליבי יוצא למשפחות שחוות את הגיהינום הזה שלא לדעת מה קרה ליקרים שלהם שנעדרים".
קראו גם:
מתי ראיתם אותו בפעם האחרונה?
"שגב יצא הביתה בחג סוכות הראשון. בפסח הם תפסו קו בחווארה וממש פחדנו. לא היינו רגועים ושקטים. ביקשנו ממנו שכל הזמן יהיה איתנו בקשר. כשהם עברו לגבול עזה הרגשנו איזו הקלה שזה הגבול הכי טכנולוגי והכי מוגן, אחרי עזה היו צריכים לתפוס קו בטול כרם. אבא אמר שהוא מעדיף שהוא יהיה בגבול עזה ולא בטול כרם".
חושבים כבר על הנצחה?
"כן, החברים שלו החליטו להקים מצפה על שמו בגלבוע, מקום שבו הוא אהב לשבת עם חבריו".