יהונתן תורג'מן בן ה־24 ממושב אדירים שבמועצה האזורית הגלבוע נהרג ביום שישי האחרון בתאונה טרגית כשרכב על אופנוע השטח שלו בסמוך ליישוב והתנגש בשרשרת ברזל שגרמה למותו.
יהונתן הבן הבכור מבין חמישה אחים להוריו ליאת וראובן גדל והתחנך במושב. בתקופה האחרונה עבד בעסק עבודות העפר של משפחתו ואהב לנהוג על הדחפורים ועל רכבי העבודה הכבדים.
הוריו מספרים על ילד מיוחד שהיה מוקף בחברים ואהב לעזור לכולם בצנעה. "הוא היה ילד מיוחד שאהב את החיים ואהב לחיות", ספדה לו האם ליאת, "הוא היה אמנם בן 24 אבל היה בוגר ועם המון אחריות. הייתה לו אהבת חינם והוא אהב לעזור לזולת. היו לו המון חברים בקשת גילים מאוד רחבה, מחברים בשנות ה־70 לחייהם ועד חברים בקבוצת הגיל שלו. הייתה לו יכולת לתקשר עם הרבה אנשים ועם קבלנים שהוא עבד איתם. הוא ידע לדבר עם אנשים. האופנוע לא היה העיסוק העיקרי שלו והוא לא היה אובססיבי לגביו. הוא אהב הכי הרבה לעבוד בכלים שלו ואהב לבלות".
אביו ראובן מספר על בנו שחלם להצליח בעסקיו. "הוא חלם להיות איש עסקים גדול ולהיות טייקון ואני בטוח שהוא היה מצליח, אין לי ספק בכך. רק בלוויה ראינו כמה הוא הספיק לעשות במהלך שנותיו", ספד האב לבנו, "כל מי שבא אתו במגע הוקסם ממנו. הוא היה פעיל וידע ליהנות מהחיים. הוא התחבר עם כולם. הוא היה עושה הרבה חסדים ותרם למשפחות נזקקות. רק עכשיו בשבעה נודע לי שהוא היה עורך קניות מדי יום שישי למשפחה נזקקת, הייתה לו אמונה חזקה, הוא תמיד היה אומר לי הכל בסדר והכל מאת ה'".
התאונה הקשה קרתה בצהרי יום שישי האחרון בסמוך לכפר גדעון. "יהונתן לקח אופנוע של חבר ונסע לא רחוק מהמושב והתנגש בטעות בשרשרת שחסמה את המעבר, אני לא יודעת אם הוא ראה אותה או לא", משחזרת האם את הרגעים שקדמו לאסון, "חבר של יהונתן התקשר לבן שלי גד וקרא לו לעלות מהר לבית חולים כי יהונתן נפל והוא מדמם. גד הודיע לי מהר והזעקנו גם את אבא שהיה אז מחוץ לבית".
לאחר מאמצי החייאה בשטח שנמשכו גם בבית החולים נקבע מותו של יהונתן ז"ל. הוריו הגיעו לבית החולים רק לאחר שהוא נפטר. "העובדת הסוציאלית ניגשה אלי כשהגעתי וניסתה להרגיע אותי, אבל אני מיד הבנתי שקרה הרע מכול". מספרת האם בכאב.
"אני ראיתי אותו ביום האחרון לחייו, הוא היה כמו מלאך", משחזר האב ראובן, "יום לפני זה הוא ישב פה עם אנשים, וחיבק אותם, כאילו שהוא ידע שהוא נפרד מהם. הוא גם דאג יום קודם לשלם את החוב שהיה לו לבעל המכולת. השיחה האחרונה בינינו הייתה בבוקר כשהוא נהג על ה'בובקט', אני הייתי למטה והיה צריך להחליף את הכף של הטרקטור. בהתחלה חשבתי שהוא צעיר ושיחליף את הכף בעצמו, בסוף החלטתי שאני אחליף אותה בעצמי. הסתכלתי עליו, ילד יפה עם חולצה לבנה. הוא אמר לי הכל בסדר ולהתראות והלך לאכול עם חברים ויצא אחר כך לסיבוב באופנוע ונכנס בשרשרת ונהרג.
"כששמעתי את הבשורה הקשה הלב שלי נקרע", סיפר האב, "הגעתי מהר לבית החולים, הילד שלי, הבן הבכור שלי הלך בן רגע. באו ללוייה אלפי אנשים כל אחד והסיפור שלו. הוא היה האור של הבית, הוא זה שהחזיק את הבית. אני רוצה להעביר מסר להורים שיחבקו את הילדים שלהם ויאהבו אותם, שיתפללו ויודו לקב"ה שיש להם ילדים בריאים ושלמים. כתוב 'והחי ייתן אל ליבו', האבלות היא לא בשביל המת, המהות שלה היא שאנשים יקבלו על עצמם להיות אנשים טובים יותר, שיאהבו את הבריות ויעשו חסדים".
עכשיו המשפחה והחברים פועלים להנצחתו ופתחו במסע התרמה לכתיבת ספר תורה שייכתב לזכרו. בתוך יום נתרמו כ־10,000 שקל והמשפחה מקווה שאנשים נוספים יירתמו ויתרמו להנצחתו: "אנחנו מקווים שביום השנה לפטירתו נזכה להכניס את ספר התורה לעילוי נשמתו בעזרת ה'".