הזירה הפוליטית במועצה האזורית הגלבוע התעוררה לחיים לפני כשלושה שבועות, כשדני עטר, מי שכיהן בעבר במשך 21 שנים בתפקיד ראש המועצה, הכריז כי יתמודד בעוד 11 חודשים על ראשות המועצה.
עטר רוצה לחזור להנהיג את הגלבוע ואחרי שכיהן כחבר כנסת ובמשך חמש שנים כיו"ר קרן קימת לישראל הוא משוכנע כי יצליח להיבחר שוב לתפקיד אותו עזב לפני שמונה שנים.
לשרת את המדינה
עטר (64) תושב היישוב גן נר, נשוי, אב לשלושה וסבא ל־5 נכדים החל את פעילותו הציבורית לאחר שירות צבאי משמעותי בחטיבת גולני כמפקד מחלקה ומפקד פלוגה בגדוד 13 של החטיבה. במסגרת שירותו הוא נלחם בלבנון במלחמת לבנון הראשונה. בשנת 1994 נבחר לראשונה לראשות המועצה האזורית הגלבוע, תפקיד בו כיהן במשך ארבע קדנציות רצופות. ב-2015 נבחר עטר לכנסת ברשימת המחנה הציוני (מה שהוביל לעזיבתו את ראשות המועצה) תפקיד בו כיהן כשמונה חודשים עד מינויו ליו"ר קרן קימת לישראל בנובמבר 2015. לאחר סיום הקדנציה בנובמבר 2020 פרש עטר מפעילותו הציבורית והפוליטית וכעת כאמור הוא חוזר לזירה המקומית.
את ההחלטה על התמודדותו לראשות המועצה הוא קיבל לדבריו בעקבות פניות רבות של תושבים שרצו אותו בתפקיד. "בתקופה האחרונה יצא לי לפגוש תושבים במועצה שאמרו לי: 'מה עשית לנו'. לאחר שעזבתי את קק"ל היה לחץ גדול של תושבים שאמרו לי 'תחזור'", מספר עטר מה הוביל אותו להחלטה, "זה לא היה בתוכניות שלי בהתחלה, אבל הלחץ הפך להיות כל כך אינטנסיבי שהתחלתי לחשוב על זה בצורה יותר רצינית. מעבר לשיחות האקראיות יזמתי סדרה ארוכה של פגישות עם תושבים במושבים, בכפרים הערביים ובקיבוצים. מהבדיקה הרצינית שערכתי התגלתה לי תמונה של מערכת תקועה".
למה אתה מתכוון שהמערכת במועצה תקועה?
"כדי שאנשים יבחרו בגלבוע מבין האלטרנטיבות האחרות שיש להם צריך מערכת חינוך טובה, מערכת חינוך בלתי פורמלית טובה, סל שירותים רחב ומקיף, שחזות היישובים שתיראה כמו שצריך ופעילויות לדור הוותיק. יש פה מעגלי חיים רבים שאתה מבין שאם אתה לא בונה אותם בצורה טובה אנשים לא יבחרו לגור כאן. היום למשל מערכת החינוך לגיל הרך במועצה האזורית הגלבוע, שהייתה בתקופתי מערכת מפוארת, נמצאת בקריסה. בתקופתי אין ראש רשות בישראל שלא היה בא לגלבוע לראות איך חיים יהודים וערבים יחד ואיך מניעים תהליכים במועצה סוציו-אקונומית לא גבוהה כל כך. היום אף אחד לא מתקרב למועצה והיא בעיני רבים מהתושבים כבר לא מקור לגאווה".
כלומר החלטת לחזור כי משהו נגע לך באיזה רגש.
"לא רק. זה החיים שלי. אנחנו חיים כאן. מבחינתי לשרת את המדינה, אם זה בגלבוע, בכנסת, בקק"ל ובצבא זה שירות באותה מידה. זה אותו עולם ערכים שמניע ודוחף אותי. אני מוותר על דברים שאני יכול לעשות אותם ובטח היום, אבל זה לא רלוונטי בכלל, אני מסתכל ורואה עצירה של הרבה דברים. עבדנו קשה מאוד כדי שכל 33 היישובים של המועצה ייכנסו לתהליכים של הרחבה וקליטת משפחות, אבל בעוד שליהודים תמיד יש אלטרנטיבה, הם יכולים לעבור לגור בעפולה, בקיבוצים בעמק הירדן או ביישובים בעמק יזרעאל, לערבים אין את זה: אם לא יצרת להם אפשריות בנייה - החיים שלהם מידרדרים. בתקופתי כראש מועצה הכנסנו את כל הכפרים לתהליכים של הרחבה ופתרונות דיור לכולם, כל חמשת הכפרים. היה להם פתרון ארוך טווח. באתי היום ואני מתחיל לשמוע עוד פעם סיפורים כמו לפני 25 שנה".
הגירעון? שקר
בשנת 2015 כשנבחרת לכנסת ועזבת את המועצה היו כאלו שטענו שהשארת גירעון גדול במועצה, זה נכון?
"אין אנשים שטוענים, יש רק אדם אחד שמשווק את השקר הזה בצורה שיטתית לאורך זמן, ראש המועצה הנוכחי עובד נור. כל הסיפור הזה של גירעונות הוא אגדה מצוצה מהאצבע. בסופו של דבר יש דו"חות כספיים חתומים ומאושרים של המועצה שהמספרים כתובים שם. בדו"חות האלה ב-2016, שנה וחצי אחרי שעזבתי, הסתיימה ב-78,000 שקל עודף וב-2019 שלוש שנים אחר כך הסתיימה בגירעון של 45 מיליון שקלים. השנים 2014-15 יחד הסתיימו ב-14 מיליון שקל גירעון שהוא זניח יחסית למחזורים הכספיים של המועצה שהיו בהיקף של מאות מיליוני שקלים".
אז איך ב-2016 פתאום נהיה עודף?
"המדינה הזרימה כסף למועצה במסגרת תוכנית התייעלות וכיסתה למועצה את כל החובות וביקשה ממנה שתתנהל באופן תקין. אחרי תוכנית התייעלות רשות שלא עומדת בסטנדרטים של ניהול תקין ממונה לה חשב מלווה ואז מינו למועצה חשב מלווה שהכריח אותם לעבוד לפי החוק ובצורה מסודרת".
כוחות צעירים
מאז הכריז על התמודדותו לראשות מספר עטר כי התגובות מהתושבים אליו מתגברות. "התושבים מסבירים לי למה המצב מחייב שאני אחזור. זו בדרך כלל האווירה", סיפר עטר, "הודעתי על ההתמודדות לפני שלושה שבועות וכבר היום יש מעל 200 פעילים שיוזמים פעולות. אני כבר לא עומד בלחץ של הפניות אלי. האינטנסיביות הזו 11 חודש לפני הבחירות מצביעה יותר מכל על הכמיהה של התושבים להחזיר את הגלבוע למסלול של צמיחה".
איך אתה רואה את מערכת הבחירות הזו? יהיו יותר משני מתמודדים?
"אני לא יודע לומר. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית ובאזור שיש בו פוטנציאל גדול מאוד לאנשים איכותיים וטובים. שמתי לי למטרה שלאחר שאבחר אבנה קאדר של מנהיגות צעירה שילווה אותי ויהיה איתי יחד בשנים הקרובות. אני שמח לומר שאני מגלה מספר עצום של כוחות מקומיים יוצאים מן הכלל. כבר היום הולכים איתי מספר חבר'ה צעירים איכותיים ביותר כמו שחר יערי, מנהלת הקהילה של קיבוץ בית-אלפא. היא בחורה מרשימה עם ניסיון, יכולות והרבה מאוד מוטיבציה לשפר את המצב בגלבוע. דניאל בן, מנהל המרכזים הקהילתיים בעפולה, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל ויש עוד כמה חבר'ה מהכפרים סנדלה וטמרה.
"אני מניח שכשאבחר חלק מהם ישתלב בתוך המערכת בתפקידי ניהול בכירים ויהיו חלק מהנהגת המועצה וחלק אחר יתרמו מבחוץ. אני מתחיל לגבש פורום של אנשים שחיים בעולם ההייטק כדי להיעזר בהם בהקמת מודל בתי קק"ל למצוינות כמו שעשיתי בערים כמו נוף הגליל ולהקים מרכז מצוינות כזה בגלבוע וכדי להביא לגלבוע קהילות של הייטיקיסטים ותעשיות היי-טק".
זו פעם ראשונה שאתה מתמודד מאז 94' לא כראש מועצה מכהן. קשה מאוד לנצח ראש מועצה מכהן.
"אני חושב שזה כמעט לא רלוונטי בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. זה נכון שלראש מועצה מכהן יש כלים בשביל להתמודד מעמדה נוחה יותר, אבל כדי שזה יקרה צריך שיהיה איזשהו בסיס או רזומה של עשייה שאתה יכול להצביע עליו ולהגיד 'ראו מה עשיתי עד היום'. לכן אני חושב שההתמודדות היא ברמה כזה שיש פה חיבור בין היכולות לניסיון שלי. אני בא עם ניסיון אחרי התפקידים שביצעתי בכנסת וקק"ל ועם מערכת קשרים ענפה מאוד גם בארץ וגם בעולם היהודי. אני מתכוון להיעזר בכל המערכת הזו, כשאבחר, כדי להפוך את הגלבוע למוקד משיכה מוביל".
בסיס תמיכה
הקדנציה הקודמת של עטר נמשכה 21 שנה. כמה זו תהיה במידה וייבחר? עטר מתחייב להגביל את משך הכהונה שלו.
"אני מעריך שאהיה קדנציה וחצי מקסימום שניים", הוא מתחייב, "גם הגיל הוא פקטור. התוכנית שלי במהלך הקדנציה וחצי הזו לבנות קאדר מנהיגות של צעירים שייקח את האחריות. אני מניח שבתוכם יהיו מספר אנשים שיהיו להם שאיפות להיבחר לראשות המועצה ולהוביל את הגלבוע. כל אחד מהם יילך עם מלוא איכויותיו לציבור שהוא זה שיחליט, אבל לא יהיה מצב שאדם מגיע בלי ניסיון ניהולי. הגלבוע היא רשות מאתגרת בכל מובן שהוא מבחינת הרכב האוכלוסייה, מגוון הצרכים האינסופי של האנשים על פי המאפיינים השונים של היישובים. הגלבוע הוא כוח משיכה בזכות הייחודיות של הדו-קיום בין יהודים לערבים וחיים משותפים איכותיים".
אתה מעריך שהקיבוצניקים הפעם יצביעו לך?
"אני נתקל בשאלה הזו הרבה פעמים. צריך להגיד את האמת: בחיים שלנו בכלל ובגלבוע בפרט יש מרכיב של שבטיות. אותה שבטיות מביאה אותנו לתוצאות של הבחירות בכל מערכות הבחירות שהיו עד עכשיו. בסיס הכוח שלי לאורך השנים היה חבל תענך והכפרים הערביים, אבל אני מאמין שבהתנסות של שמונה השנים האחרונות התוצאות יהיו אחרות ואזכה לתמיכה רחבה גם במושבים, גם בכפרים הערביים וגם בקיבוצים. אני חש את זה גם בפגישות שלי עם התושבים".
האתגרים והתוכניות
המועצה האזורית הגלבוע מתמודדת עם לא מעט אתגרים ואחרי שמונה שנים שעטר לא היה מעורב מעניין לשמוע מה דעתו על אותם אתגרים. כמו למשל נושא הקמת תחנות כוח וטורבינות רוח בגלבוע.
"אני בהחלט נגד ואני חושב שיש חלופות אחרות בעולם הזה של אנרגיות מתחדשות", הוא מצהיר, "יש קשת רחבה של אפשרויות שמאפשרות ליישובים להתפרנס בכבוד בלי לייצר מפגעים כאלה. אני הבעתי את דעתי בצורה נחרצת לאחר שלמדתי את הנושא. על דבר אחד אי-אפשר להתווכח: להקים שורה של טורבינות בגובה של מגדלי עזריאלי ברמת יששכר בנוף הכי מרהיב שיש במדינת ישראל, זה לא נכון מכל מקום שלא תסתכל, המגדלים האלה בולטים והורסים את כל הנוף המרהיב של העמק וזה עוד לפני שנכנסנו לסוגייה של נדידת ציפורים, רעש ופגיעה באיכות החיים של התושבים".
נושא שלא פחות מטריד את התושבים הוא הכבישים המרכזים במועצה כמו כביש 60 מצומת יזרעאל- לג'למה או ציר התענך מצומת יזרעאל לכיוון צומת הסרגל. האם שדרוג הכבישים יהיה בסדר עדיפות אצלו אם יחזור לראשות המועצה?
עטר: "אין ספק שהגידול המשמעותי במספר התושבים בגלבוע מחייב ראייה כוללנית של מערכת כבישים הולמת כי החיים של התושבים שובשו בגלל הלחץ של העורקים האלה. הפתרון הטוב והנכון ביותר הוא שכביש 71, בית שאן-עפולה, במקטע השלישי אחרי צומת נבות לכיוון עפולה יתפצל ובמרחב הפתוח שבין עפולה לאזור התעשייה מבואות גלבוע תהיה אוטוסטרדה שמחברת בין כביש 71 לבין כביש הסרגל. כביש מהיר כזה יעביר את מרכז הכובד מצפון לאזור התעשייה ויוציא את כל הלחץ מתוך הגלבוע לציר שהתנועה בו זורמת. בכך כביש 675 יהפוך לדרך שירות בין היישובים ואז תוכל להיות תנועה חופשית של רוכבי אופניים, טרקטורים ומכוניות בלי להיות בתוך הפקקים של מדינת ישראל. קורה היום דבר חסר תקדים שאנשים שצריכים לנסוע ממושב ניר יפה למושב ברק צריכים לעלות לכביש ארצי. זה לא הגיוני בכלל".
מה עמדתך בנושא הקמת יישוב נוסף בגלבוע?
"אני לא חושב שצריך להקים עוד יישוב בגלבוע אבל בהחלט צריך יהיה להיכנס מייד לתהליך של בחינה של מיצוי פוטנציאל והרחבת יישובים קיימים. אבל את זה יצטרכו התושבים להחליט במסגרת עבודת תכנון של תוכנית אב מתאר כמו שעשינו לפני 20 שנה, כשגיבשנו תוכנית מתאר עד 2025. זה הדבר הראשון שאעשה מיד עם כניסתי לתפקיד: הליך תכנוני שהמרכיב של שיתוף הציבור יהיה הכי דומיננטי בו כי אני חושב שהציבור צריך להחליט באיזה אזור הוא רוצה לחיות ואיך הוא רוצה לראות את הגלבוע בעוד 30 שנה".
במידה ותיבחר עד כמה תוכל להשפיע כראש מועצה על כך שמחירי הקרקע לא יאמירו?
"לראש מועצה אין השפעה על מחירי הקרקע, אבל כן יש לו השפעה על גודל המגרש ואני לא מתכוון להתפשר על זה. בגלבוע לא יהיה פחות מחצי דונם מגרש לבנייה. הסיפור של בנייה בכפרים והעמדת קרקע לטובת תכנון ובנייה בכפרים הערבים, זה אחד הנושאים שאני הולך לשים עליהם את מלוא כובד משקלי".
קידום הספורט
אם תיבחר יש לך כוונה להקים מחדש את הפועל אסי גלבוע?
"חד משמעית כן. מועדון הכדורגל אסי גלבוע יקום מחדש כשמרכזו ביעל. במונדיאל ראינו שהכדורגל הוא ענף הספורט הכי מלהיב בעולם. עם כל הכבוד לענפי הספורט האחרים, כדורגל זה משהו אחר. בכל מקום שאפשר יהיה להקים מגרש כדורגל אנחנו נחדש את המגרשים הקיימים בכל מקום".
הגלבוע גם צריך אצטדיון כדורגל ראוי.
"כשמיכה גולדמן היה סגן שר הספורט התחלתי משא ומתן והמשכתי אותו שנים רבות עם הבאים אחריו להקמת קומפלקס אזורי של מתקני ספורט באזה"ת מבואות הגלבוע שיהיה משותף ליזרעאל, מגידו, גלבוע ועפולה. אפילו הקציתי שטח של 350 דונם. השאיפה שלי הייתה להביא לכאן שלוחה של וינגייט. לא הצלחתי אז ואני מקווה שהפעם, אם אבחר, אני כן אצליח. הגיע הזמן גם שיהיה אצטדיון כדורגל גדול ושיהיה שיתוף פעולה בקבוצות הייצוגיות בכל העמק, גם בכדורגל ובכדורסל ובענפי ספורט אחרים. זה משרת את האינטרס של כולם".
האם אתה עדיין חולם על היפודרום למרוצי סוסים בגלבוע או שזה כבר לא יקרה?
"התוקף של התוכנית של ההיפודרום הסתיים לפני שנה. תוקף התב"ע פג והקרקע חזרה למצב קודם. המשמעות לכך היא שההיפודרום היחיד המאושר במדינת ישראל פג תוקפו".
אז אם תיבחר אתה תרצה לפתוח אותו מחדש?
"בוודאי, מתישהו תאושר הפעילות הספורטיבית בהיפודרום וטוב שנהיה שם ובטח בימים אלה כאשר עיריית דימונה מקדמת היפודרום משלה ואין שום סיבה שלא יהיה היפודרום אחד בדרום ואחד בצפון. אנחנו היינו החלוצים בארץ והקמנו שני היפודרומים, אחד ליד מעיין חרוד והשני במישור תענך"
מהמוא"ז הגלבוע נמסר בתגובה: "למערכת העיתון הועברו מסמכים מבוקרים של משרד הפנים, המעידים כי דני עטר השאיר במועצה גרעון של מעל ל-70 מיליון שקל. כמו בעניין זה, גם בהקשר לשאר אמירותיו, אנו סמוכים ובטוחים כי קוראי העיתון מכירים היטב את האמינות המיוחסת והולכת לפניו של דני עטר.
"לשמחתנו, למדנו כולנו ביחד, שלהיות בתחתית- בכל תחומי החיים, זוהי אינה גזירת גורל לגלבוע. אנו בטוחים כי תושבי הגלבוע אחראים ונבונים, זוכרים היטב את תהומות העבר, וגאים על המהפכה שעשתה הנהגת המועצה הנוכחית לכיבוש פסגות המצוינות בכל תחומי החיים ועל התהליך 'מהבראה להמראה, ולרשות מעוררת השראה' (ציטוט מדברי נציגי משרד הפנים)". בכל המערכת הזו כדי להפוך את הגלבוע למוקד משיכה מוביל"