בני הזוג שמחה ומשה נזרי ממגדל העמק נהרגו אתמול (רביעי) בתאונה המחרידה בכביש 90 בדרכם חזרה מנופש במלון בים המלח. "בחייהם ובמותם לא נפרדו".
משה בן 75 גמלאי משטרת ישראל ואשתו שמחה בת 63 שעבדה כמטפלת בקשישים היו ממייסדי מגדל העמק, גרו בעיר וחינכו בה את ששת ילדיהם. כשיצא לגמלאות המשטרה הקים משה קהילה ובית כנסת על שמו במגדל העמק בשם 'ישמח משה'.
"בחייהם ובמותם לא נפרדו. הם הלכו שניהם ביחד, זו אבדה מאוד גדולה לאבד גם אבא וגם אמא ביום אחד. כשהוציאו אותם מהמכונית הם היו שניהם מחויכים", מספר בנם יהודה נזרי על רגע התאונה הקשה אתמול "הזוגות שהיו איתם במלון אמרו לנו שאבא שלי היה הבדרן של המלון ואמא שלי תמיד הייתה חייכנית וצוחקת. הם טיילו ונהנו ובילו ונחו. לכל מקום הם הלכו ביחד, הם 50 שנה ביחד ומעולם לא נפרדו.
"הם עשו הכל בשביל הילדים והנכדים. הם היו אמורים להישאר בבית המלון עד יום חמישי והם קיצרו את הטיול על מנת שהם יוכלו לחגוג עם הנכדים ולהדליק איתם נרות חנוכה ולתת להם את דמי החנוכה שלהם ובדרך קרה מה שקרה" אמר בכאב הבן וסיפר על הנתינה והחסד שאפיינו את הוריו: "הם היו אנשים מאוד מיוחדים באהבת ישראל ונתינה. הם אף פעם לא ביקשו בשביל עצמם, תמיד בשביל האחרים וחשבו על האחר. הייתה להם נתינה והכנסת אורחים שהיום קשה למצוא, הם היו אנשים של פעם. אני זוכר כשהייתי ילד היינו אוכלים ארוחת ערב ואימהות מבוגרות היו באות ודופקות בדלת ובוכות שהבן שלהם עצור ואבא שלי היה עוזר איפה שהוא רק היה יכול. הוא היה נוסע באוטו ורואה אנשים מבוגרים עם סלים היה מסתובב בחזרה לקחת אותם. הזהירות בדרכים שלו הייתה גדולה. הוא היה נוסע לאט בזהירות ומעולם לא קיבל אפילו דו"ח והנה הוא הלך בכביש.
הבן מספר כי אביו נהג להשתתף בשיעורי תורה ואילו אימו, שהייתה מטפלת בקשישים, מעולם לא דיברה ולא שמעה באוזניים שלה לשון הרע. "אבא שלי היה יושב בחצר ומחכה לראות מי יעבור ומי צריך עזרה והיה מזמין אותו לשבת ולאכול איתו ארוחת צהריים", סיפר, "בזמן הקורונה הוא לא פחד מהקורונה למרות שהוא היה ברמת סיכון הכי גבוהה. הוא רדף אחרי תלמידי חכמים שיתפללו והם היו מתפללים בחוץ ובכל פעם שהיה יורד גשם הוא דאג שלא יירטבו והיה מכניס אותם אליו לבית. הוא קרא לזה מנין קורונה. איך שהם הלכו אמא שלי הייתה גורפת אחריהם את המים ואבא שלי היה מתקן כל יום את הפרגולה כדי שלא יירד עליהם גשם ולא יירטבו".
כעת מנסים בני המשפחה להתמודד ולאסוף את השברים: "אנחנו חייבים להיות חזקים כי יש בית כנסת ומורשת שהם השאירו וצריך להמשיך ולהפעיל אותם. הם השאירו אחריהם משפחה לתפארת, נכדים ונינים. בחודש שעבר חגגנו בר מצווה לבן שלי, שהוא הנכד הראשון שקרוי על שמו, אבא שלי כל כך התפאר והתגאה בו והיה שמח ואמא שלי הייתה זוהרת. חגגנו לו בר מצווה במרפסת והבן קרא בתורה בשבת חתן בבית הכנסת על שמו של אבא".
ראש עיריית מגדל העמק אלי ברדה: "משפחת מגדל העמק כואבת ודואבת את הטרגדיה שפקדה את משפחת נזרי, מהמשפחות המכובדות והמייסדות של העיר. תושבי העיר מחבקים את המשפחה והרשות תלווה אותם מקרוב. יהי זכרם ברוך".