לקארין מילרוד ז"ל מקיבוץ רמת השופט היה חלום אחד - להקים עגלת קפה - והיא לא נתנה לשום דבר לעצור אותה בדרך. גם לא למחלת הסרטן. לפני כשנה, בזמן ההפוגה מהמחלה, היא שינסה מותניים והרימה את פרויקט חייה ופתחה את 'קארינה' בצומת רמת השופט, פרויקט שעשה לה כל כך טוב על הנשמה ברגעים לא קלים של התמודדות.
"היא חלמה לעשות את המיזם הזה", מספר בעלה גרי על עגלת הקפה המצליחה, "זה נתן לה אוויר להתמודד והיא התנקתה ממנו בנפש. זה היה החלום שלה לראות אנשים שבאים, שומעים מוזיקה טובה מול נוף יפה, יושבים ונהנים".
בשבוע שעבר היא הלכה לעולמה כשהיא בת 33 בלבד, מותירה אחריה שני ילדים, מיכאל בן ה-4 וליהי בת ה-7, ובעל שמנסה לאסוף את השברים. בימים אלו הוא ממשיך לנהל את המקום ומבטיח להנציח את מורשתה של אשתו האהובה.
הגשמת חלום
קארין מילרוד נולדה וגדלה בקיבוץ רמת השופט. בגיל 16 עברה להתגורר בחדרה ואחרי שירותה הצבאי בגיל 24 הכירה את גרי בעלה לעתיד. לאחר שנתיים הם התחתנו וחזרו להתגורר ברמת השופט. קארין עבדה כסייעת בגני הילדים ביישובי העמק וגרי עבד כאיש ביטחון בשירות בתי הסוהר. יחד הם גידלו את שני ילדיהם.
לפני שלוש שנים התגלתה בגופה של קארין מחלת הסרטן וחייהם התהפכו באחת. "אני הייתי בדיוק בסיום קורס קצינים כשקארין סיפרה לי את הבשורה הקשה עם תוצאות הבדיקות שגילו שהיא נושאת את המחלה", מספר גרי, "היו פחדים בהתחלה. לא ידענו למה אנחנו הולכים. בהתחלה אפילו לא קראנו בשם של המחלה עצמה, זו היתה תקופה של טיפולים מאוד קשים".
אחרי שנה של טיפולים בבתי החולים התגלתה נסיגה במחלה ובשלב הזה החליטה קארין להקים את עגלת הקפה ברמת השופט, חלום אותו רצתה להגשים. בריאיון שהעניקה ל'ידיעות העמק' לפני שנה סיפרה קארין כי הרעיון עלה במוחה בזמן שחלתה בסרטן: "בין הטיפולים הכימותרפיים היתה לי פתאום הארה – רציתי עגלת קפה. בתוך שלושה חודשים היתה לי עגלת קפה. עשיתי בדיקות ויצאתי נקייה אז מיד פתחתי את המקום".
"מהמקום נשקף נוף מקסים", מספר גרי על עגלת הקפה שהיתה בעבורה הכל, "יש בעגלה מוצרים שהיא בחרה בקפידה ברמת האיכות הטובה ביותר ולא ממחשבה כמה זה יעלה לה. היא פשוט חשבה איך לעשות טוב ומשהו שיתאים לקונספט של האנשים פה בסביבה. כל כך הרבה אנשים התחברו לזה, גם מהצפון וגם מהמרכז הגיעו. אנשים פשוט ישבו בטבע, הסתכלו על החיות שעוברות, ראו את החיוך של קארין, שמעו מוזיקה טובה והתחילו את הבוקר באנרגיה הטובה שהם קיבלו ממנה".
עגלת הקפה 'קארינה' זכתה להצלחה מסחררת שבני הזוג לא ציפו לה. "בהתחלה היינו סקפטיים ולא ציפינו שהמקום יתפוס תאוצה כזו, אבל ה'פלוס' של קארין היה שכשאנשים היו באים היא תמיד ידעה לבוא ולפרגן לעגלות שבסביבה שלנו ולהגיד להם שיש עוד אופציות של מקומות מקסימים. היא לא שמרה את המקום לעצמה, היא תמיד נתנה לאנשים את האפשרות ליהנות מכל העולמות ופרגנה ודיברה בטוב. כנראה שזה היה סוד הקסם שלה שאנשים באו והחליטו לתקוע יתד שם ולבוא אליה כל הזמן. עשרות אנשים היו מגיעים גם ממרכז הארץ ואמרו שהם שמעו על 'קארינה' והיו חייבים לעצור להבין מה זה".
להסתכל קדימה
לפני כחצי שנה המחלה התפרצה שוב וקארין התחילה שוב במסכת של טיפולים קשים ומפרכים. בשבועות האחרונים חלה החמרה והידרדרות מהירה במצבה.
"קארין ניסתה בתוך המלחמה הזו עדיין לייצר אופטימיות ואור לסביבה שלה שהכול יהיה בסדר", מספר בעלה, "גם בחודשים האחרונים לחייה היא תמיד השרתה על כולם אופטימיות שאנחנו ננצח את זה, אבל לצערנו זה פשוט התפרץ כמעט בכל הגוף. אנחנו ניסינו לעשות הכול מהכול אבל היא החליטה להמשיך את המסע שלה למקום אחר ולנוח, ואנחנו נשארנו עם ההתמודדות ועם הזיכרונות היפים".
ביום ראשון שעבר הלכה קארין ז"ל לעולמה כשהיא במיטה בביתה לצד בעלה שהבטיח לה שיעשה הכול להמשיך את מורשתה.
"אמרתי לה כמה אני אוהב אותה ושתאמין שאני אעשה הכול לשמור על הילדים. היא נפטרה לי בידיים פה בבית. שמתי לה שירים שהיא אהבה. היא עצמה את העיניים וחייכה ועברה לעולם יותר טוב. לחשתי לה במילים את מה שתמיד לחשתי לה בכל עשר השנים שהיא איתי ביחד ונתתי לה את הנשיקות שהכי אהבנו לתת האחד לשנייה. היא המשיכה הלאה תוך כדי שאני מבטיח לה שאנחנו נמשיך את דרכה ונזכור אותה בכל דרך וננציח את השם שלה בכל מקום ונפיץ את אהבת החינם שהיתה נר לרגליה".
בחצי השנה האחרונה מילא גרי את מקומה של קארין בעגלת הקפה שתמשיך להנציח את שמה. "כשהיתה החמרה במחלה היא לא היתה בעגלה אלא יותר בבית ואני תפסתי את המושכות, אבל כשהיא היתה מגיעה מדי פעם היא היתה נותנת את הטון בכמה דברים. עכשיו אני בנעליים הגדולות שלה וצריך לראות איך אני ממשיך את זה. המקום ימשיך ואנחנו עתידים להקים גלעד ומצפה לזכרה במקום שהיא כל כך רצתה שיהיה באזור העמק. היא רצתה שאנשים ימשיכו להסתכל קדימה ויאמינו בחיים. זו היתה הצוואה שלה מבחינתי".
אתה רוצה ששמה יונצח בעוד מקומות חוץ מעגלת הקפה?
"זו המטרה. אני רוצה להנציח אותה בכל דרך אפשרית; מתרופה מאוד יקרה שקיבלנו ולא נמצאת בסל התרופות. הבאנו אותה מארצות הברית ונוציא אותה לתרומה על השם שלה. אנחנו רוצים גם לעזור ולתמוך באנשים שקשה להם להתמודד עם המחלה וכמובן גם בעגלת הקפה - כל מי שהגיע יבוא וייהנה מהזיכרון הטוב שהיא השאירה שם. זו הצוואה שלה, להמשיך לבוא, ליהנות ולחייך ואנחנו נמשיך בכל הכוח".
מי היתה קארין בשבילך?
"קארין זו החברה הכי טובה. הבן אדם שאתה מתייעץ איתו בבוקר והמילים הטובות בלילה לפני השינה לפני שאתה עוצם את העיניים. קארין היתה האמא הטובה ביותר שידעה להיות, פרפקציוניסטית בלבוש של הילדים וכשאבא נותן להם את השוקולדים ומנסה להבריח להם מהצד היא היתה כועסת ושומרת על הדברים הקטנים ביותר כדי לשמור על הילדים שלה. כמו אמא לביאה. אבל היא היתה יודעת גם לצחוק ולשיר ולבכות איתנו בבית ולצאת איתנו לטיולים. ברגעים של קושי ושבר הילדים היו מתרפקים עליה ומחפשים את המגע שלה. יחד עם זאת היא ידעה ללמד אותם איך להתמודד עם קשיים ואובדן. היא היתה האור של הבית ועמוד השדרה של הבית. אני אמשיך ללכת לאורה, חשבתי שזה משפט שלא אצטרך להגיד ולא יגיע לפתח הבית שלי, אבל זה הגיע".