הגיע מפולין בראשית ימי העיר
● המקום: בית שלום ע"ש הרה"ג פרץ ציוני זצ"ל (בית הכנסת הגדול) בעפולה
● בן כמה הספר: 102 שנה
● מי כתב אותו: לא ידוע. עו"ד אריה ליכט: "סבא שלי הביא את ספר התורה מפולין בשנת 1923 ונתן אותו לבית הכנסת הגדול בעפולה ומאז הוא נמצא שם".
● סיפור מיוחד שקשור בספר: הכיסוי של הספר הוא אותנטי, כלומר הוא כבר בן יותר מ־100 שנה ומעולם לא חידשו אותו.
● מתי קוראים בו: לא קוראים בו. אך כל שנה בשמחת תורה מוציאים את הספר מההיכל לשבע ההקפות, אותם פותח אריה ליכט ולאחר מכן מעביר את הספר לכלל המתפללים.
● איך שומרים עליו: נמצא בתוך ההיכל שמאובטח היטב.
מיוחד להקפות שמחת תורה
● המקום: ביתה של הרבנית ויטל ציוני בעפולה
● בן כמה הספר: לא ידוע, ככל הנראה לפני יותר מ-70 שנה.
● גלגולו של הספר: הרבנית ויטל ציוני: "בעלי הרב פרץ ציוני ז"ל, רב העיר עפולה, היה בקשר עם הקיבוצים והמושבים באזור וסיפק להם שירותי דת. באחד מביקוריו בקיבוץ יזרעאל יצר אתו קשר יהודי מבוגר והביא לו את הספר למשמרת. הוא בא מבית דתי מסורתי והוא רצה שהספר יהיה במקום שלומדים בו תורה ושניקח אותו מדי פעם לבית הכנסת. אותו קיבוצניק נפטר לפני יותר מ-25 שנה ומאז הספר נמצא אצלנו. הוא מאוד ישן ויש לו ערך היסטורי ורגשי".
● סיפור מיוחד שקשור בספר: "ספר התורה קטן במידותיו מיתר ספרי התורה. הוא מועיל במיוחד לאנשים קשישים שקשה להם לשאת ספר תורה גדול ואנחנו נותנים להם אותו בהקפות בשמחת תורה".
● מתי קוראים בו: בעיקר בחגי ישראל בבית הכנסת הגדול בעפולה.
● איך שומרים עליו: "הספר נמצא שמור אצלנו בבית ואנחנו מביאים אותו לבית הכנסת הגדול בכל פעם שצריך ובמיוחד בשמחת תורה".