מבנה הלול בקומות בקיבוץ מזרע הסוף - אם לא חל שינוי אז היום (חמישי) החלו העבודות להריסתו. הלול שנבנה בשנות ה-50 בשולי הקיבוץ הוא מבנה רחב ומוארך שבו הלולים שכנו במבנה בן ארבע קומות.
הרעיון של לול בקומות היה חדשני ומהפכני לאותם ימים וזכה לפרסום בארץ ובעולם והמבנה של הלול במזרע היה יחידי מסוגו בישראל. לפני יותר מ-20 שנה ננטש המבנה וכעת לאחר שנמצא כי הוא עומד בפני סכנת קריסה הוחלט להורסו.
הסיבה שהקימו את הלול בשנות ה-50 דווקא בקומות הייתה מכיוון שהקיבוץ התרחב והיה צריך לפנות קרקע לשכונת מגורים חדשה. "הרעיון היה שהלולים יהיו אחד מעל השני, במקום לבנות את הלולים אחד ליד השני שהיו תופסים המון מקום", סיפר חבר הקיבוץ יוסי עמיר, "הוא היה הלול הייחודי מסוגו בישראל. הוא נבע מצד אחד מהרצון של פינוי שטח שהתפתח בסופו של דבר לשטח מגורים, מצד שני במקום להתרוצץ מלול ללול, זה היה הרבה יותר חכם לשים את הלולים אחד מעל השני בארבע קומות. פיתחו לעניין הזה כמה רעיונות מעניינים כמו למשל מעלית חכמה שידעה להעלות מזון למעלה וכמו מסוע שהוריד עופות למטה".
לאחר שהלול עבד במשך כמה שנים הוא ננטש כאשר אנשי מזרע פנו לענפים אחרים וזנחו את ענף הלול. כיום הוא עומד נטוש יותר מ-20 שנה וניכרים בו פגעי הזמן. ברבות השנים נעשה ניסיון להכשירו כמגורי סטודנטים, ניסיון שלא צלח בסופו של דבר. עמיר עסק באותו זמן בניהול קרקעות מזרע ופיתוח פרויקטים והיה אחראי על הפרויקט הזה. "הייתה אז מצוקה גדולה של מגורי סטודנטים באזור, זה היה לפני שבנו את מבנה מעונות הסטודנטים בעפולה", הוא נזכר, "הכנו תוכנית ופרויקט למבנה של הלול שהיה מבנה רחב מבטון, המחשבה הייתה להוריד שתי קומות מהלול ואת שתי הקומות התחתונות להפוך למעונות סטודנטים. זו הייתה תוכנית מאוד יפה כי ניצלנו בכך את הרוחב הגדול של מבנה והוא היה גם ארוך. השקענו כסף בתכנון ובסוף זה לא יצא לפועל, יותר בגלל בעיות מסביב".
קראו גם:
לדעתך הגיע הזמן להרוס אותו?
"כמובן שניתן לשמר. אבל אין בו טעם, לול לא בונים על מצע קשה, צריך לשים ריפוד וצריך להחליף אותו כל חצי שנה. בשתי הקומות התחתונות לא הייתה בעיה אבל בקומות העליונות יש בעיה והן מתפרקות. ברור שהוא לא היה יכול להחזיק מעמד הרבה זמן. היה רעיון בזמנו עם פיקוד העורף, הצענו להם את הלול בחינם שישתמשו בו כמבנה של תרגיל להריסה, אבל זה גם לא יצא לפועל".
יהיה לך עצוב אם הוא ייהרס?
"יש דברים שאתה מתרגל אליהם, אבל הלול היה בפינה רחוקה ופחות ראו אותו. צריך גם לדעת להיפרד מדברים כאלה, הוא גם לא היה משהו דרמטי מבחינת אסתטיקה כמו מבנים אחרים בקיבוץ".