בצפון ישראל, סמוך לגבול לבנון, הולך ומתבסס בשנים האחרונות אחד מסיפורי הפיתוח המעניינים ביותר בארץ: פארק התעשייה דלתון. מאחורי המהפכה השקטה הזו עומד סלומון (ללו) וילנסקי מקיבוץ פרוד, יליד אורוגוואי, שתפס את מקומו כאחד מבוני המערכת האקולוגית המשמעותיות בישראל בתחומי התעשייה, הטכנולוגיה והחקלאות החכמה.
2 צפייה בגלריה
פארק תעשיות דלתון
פארק תעשיות דלתון
פארק תעשיות דלתון
(צילום: אבן צור תקשורת)

וילנסקי נוהג לומר כי "פארק תעשייה איננו אוסף מבנים, הוא מפעל לייצר עתיד". ואכן, בדלתון העתיד כבר נוכח: היתוך בין ייצור מתקדם, חדשנות ומודלים כלכליים ייחודיים, שמייצרים מנוע צמיחה אזורי ובינלאומי.
הסיפור החל בשנת 1999, כאשר מחסן קטן בשטח של 300 מ״ר היווה את נקודת הפתיחה. מאז צמח הפארק והפך לקומפלקס תעשייתי של כמעט מיליון מ״ר בנוי. ההשפעה הכלכלית רחבת-ההיקף ניכרת בכל האזור: יותר מ־3,000 מקומות עבודה, מחזור מכירות שנתי של מעל 4 מיליארד דולר וצמיחה יציבה המבוססת על חזון ארוך טווח והשקעה עקבית בחברות הפארק.
בשנים האחרונות הפך דלתון גם למרכז הישראלי המוביל בתחום החקלאות החכמה. בפארק פועלות חברות המפתחות רחפנים מבוססי בינה מלאכותית לניהול עדרים ושדות, חיישנים חכמים לחיסכון במים ובחומרי הדברה, מערכות אנליטיות לזיהוי מוקדם של מחלות, וכן מיזמים בתחומי בשר מתורבת וחלבון צמחי.
לצד זאת, הפארק מאכלס חברות ציוד רפואי מתקדם, תוכנה תעשייתית, אוטומציה ורובוטיקה לוגיסטית וחקלאית. בדלתון, נדמה כי כל תהליך - מהפרה ועד לתמר - הופך לנתון הניתן לניתוח בזמן אמת.
אחד המאפיינים הבולטים של דלתון הוא מודל ההשקעה החוזרת, שאינו נשען על סובסידיות ממשלתיות או על קרנות הון־סיכון. החברות הפועלות בפארק משלמות דמי שכירות, חלקם מושקע בשדרוג תשתיות הפארק וחלקם מופנה למימון סטארט-אפים חדשים הפועלים בו. כך נוצרת לולאת צמיחה עצמית, שבה ההצלחה מממנת את העתיד.

2 צפייה בגלריה
סלומון (ללו) וילנסקי, מנכ"ל פארק תעשיות דלתון
סלומון (ללו) וילנסקי, מנכ"ל פארק תעשיות דלתון
סלומון (ללו) וילנסקי, מנכ"ל פארק תעשיות דלתון
(צילום: אבן צור תקשורת)

המודל הזה מאפשר לדלתון להתחדש ללא הרף ולספק מסגרת יציבה לצמיחת עסקים וחברות טכנולוגיה, תוך יצירת עצמאות ניהולית וכלכלית מרשימה.
הגישה שמוביל וילנסקי מעוררת עניין הולך וגובר ברחבי העולם. מדינות באירופה ובאמריקה הלטינית, וכן ארגונים בינלאומיים כמו ארגון ההגירה של האו״ם (OIM), בוחנים כיצד ליישם חלקים מהמודל של דלתון אצלם. יכולתו של הפארק לייצר פיתוח אזורי מואץ באמצעות השקעה פנימית מושכת תשומת לב בין־לאומית.
בנוסף לניהול פארק דלתון, משמש וילנסקי כמנהל חדשנות ב–Zonamerica באורוגוואי, אחד ממתחמי התעשייה המתקדמים בדרום אמריקה. במסגרת תפקידו הוא פועל לקדם מערכות אקולוגיות אזוריות המבוססות על חוזקות מקומיות: טכנולוגיה חקלאית, תעשייה רפואית, שירותי תוכנה, תיירות ותעשיות מזון בעלות ייחוד אזורי.
וילנסקי מסביר כי "לאורוגוואי יש יציבות וכישרון; עכשיו היא צריכה מערכות אקולוגיות שיכפילו את הפוטנציאל". לדבריו, הדגם של דלתון מתאים במיוחד למדינות המחפשות מנועי צמיחה שאינם תלויים בחשיפה ממשלתית או בהון זר.