כשסנדי בן זקן מקיבוץ יפעת היה ילד קטן הוא ראה אדם פושט יד. באותו רגע מכונן בחייו הוא היה יחד עם סבא שלו שמיד שאל אותו: 'סבא, מדוע האיש פושט יד?' הסבא השיב לו: 'כשמישהו פושט יד אל תשאל למה, פשוט תן לו'. המשפט הזה מלווה את בן זקן עד יום, בכל מפעלי הרווחה שהוא הקים ומנהל: הוא לא שואל איש שמגיע לבית התמחוי שלו בעפולה עילית אם הוא נשלח בידי הרווחה ואם הוא בכלל עומד בקריטריון כלשהו. והוא גם לא שואל את מי שמגיע לחווה הטיפולית שהקים בשתי ידיו בבלפוריה מי משלם עבור השהות והטיפול שהוא מקבל. אם אדם מרגיש שהוא זקוק לארוחה חמה או לטיפול פוסט טראומטי והוא מבקש - בן זקן פשוט ייתן לו את זה.
בעקבות התרומה החברתית של בן זקן לתושבי העמק והסביבה הוחלט לאחרונה להעניק לו את הפרס הכי יוקרתי בעמק יזרעאל - פרס העמק ע"ש גדעון צימבל ז"ל.
להאכיל מהלב
בן זקן (44), נשוי ואב לשלושה ילדים, כיום תושב קיבוץ יפעת, נולד וגדל באשדוד. את השירות הצבאי שלו עשה כלוחם בחטיבת גולני ואחרי הצבא יצא לטיול ארוך סביב העולם. במשך ארבע שנים הוא ביקר בכל יבשת שקיימת על הגלובוס. כשחזר למד חינוך מיוחד במכללת לוינסקי בתל אביב ואחר כך חיפש מקום לגור בו והחליט לבוא לעמק. למה דווקא כאן? בן זקן מסביר: "אחרי הלימודים לא רציתי לגור בתל אביב. רציתי טבע. רציתי צפון. הגעתי לעמק בחורף ואהבתי את מה שראיתי. מצד אחד צפון מצד שני לא צפוני מידי. ומאז אני גר ביפעת".
מזה 14 שנים עובד סנדי ב'כנרת שירותי רווחה' - ארגון שעוזר להפעיל דירות והוסטלים לאנשים עם צרכים מיוחדים. הוא הועסק במגוונים תפקידים בארגון ממדריך, דרך רכז תעסוקה ועשד האחראי של שעות הפנאי. "זה ארגון טוב מאוד שמפעיל המון מקומות בעמק, בעפולה, רמת ישי, קיבוץ יפעת ודאוגים לחברה האלו 7\24".
אני זוכר תקופות ששכנים לא ממש אהבו שדירות כאלו יהיו לידם.
"זה השתנה, אבל עדיין קיים. זה לא פשוט ולפעמים באמת יש, לצערי, בעיות עם שכנים. אבל היום זה הרבה יותר מקובל מאשר בעבר והחברה למדה שאי אפשר פשוט לזרוק את האנשים הללו למדבר. העבודה בארגון הזה מאוד מספקת כי זו אוכלוסייה מיוחדת ולי היו אל כל הכלים לעבוד ולהתנהל מולם".
אבל בן זקן לא הסתפק בכך: בשנת 2015 הוא הקים את עמותת 'עזר לזולת' שמפעילה בית תמחוי בעפולה עילית שם הוא מחלק אוכל חם ל־70־80 אנשים מידי יום. בנוסף מגייסת העמותה עבור הנזקקים תרופות, שולחת כ-350 מנות אוכל בחגים, פעם בשבוע מקיימת יום שוק בו העמותה מחלקת ירקות ופירות.
לא קל לגייס תרומות.
"נכון אבל אנחנו לא בנויים על תרומות של כסף אלא תרומות של שווי כסף. את האוכל שאנו מחלקים למעשה אנחנו מצילים: כל בוקר אנו אוספים אותו מאולמות אירועים, מסעדות ומוסדות חינוך רגע לפני שהוא נזרק לפח. אנחנו אוספים בצורה ראויה, מובילים, מטפלים ומחלקים אותו. מידי יום אנחנו משיגים בדרך זו לפחות 70 מנות בשר ראויות וגם את יתר מרכיבי הארוחה".
אתם עובדים מול אגף הרווחה?
"כן, נעזרים באגף אבל בשורה התחתונה כל מי שבא ומבקש ארוחה חמה - יקבל אותה, במידה שיש כמובן. גם כך לא קל לאנשים לבוא ולבקש אוכל אז בטח לא נקשה עם אישורים וקריטריונים. אני באמת מאמין שמי שמבקש אוכל באמת צריך את זה".
בגלל המלחמה
לפני שנה ושלושה חודשים החליט בן זקן שלא די במפעלי הרווחה שהוא מפעיל, הוא צריך לעשות עוד משהו בשביל החברה: להקים חווה טיפולים להלומי קרב ולסובלים מפוסט טראומה. שלוש סיבות הובילו אותו לשם: העבר שלו כלוחם גולני, שאיבד בחומת מגן 5 חברים ורבים אחרים לקו בהלם קרב ופוסט טראומה. הוא הכיר את התופעה מקרוב ורצה לעשות משהו בשביל החברים הקרובים. הוא גם קרא לחווה על שם אחד החברים שנהרג בחומת מגן, מתניה, תושב טירת צבי, איש של ערכים ואיש של אנשים שעל פי ערכיו החווה מתנהלת.
"מתניה ז"ל היה חבר שלי בפלוגת מסייעת 51. לוחם שבא ממשפחה ציונית שעלתה לארץ מארה"ב. הוא היה איש של אנשים", סיפר בן זקן, "תמיד ראה את האדם שמולו ולא משנה מי עמד מולו. איש צנוע שאהב את המדינה מאוד. לפני שהקמתי את החווה באתי להוריו רינה ומרק וסיפרתי להם שהחווה תקרא על שם מתניה. אז, במיוחד אחרי ה־7 באוקטובר שנפלו המון חיילים, הם הרגישו שכבר ששכחו אותם ואז באתי עם ההודעה הזו על בנם שנפל לפני 22 שנה. הם היו בשוק. ההודעה הזו הציתה אצלם אור בעיניים. מאז שהקמתי את החווה הם מחוברים אליה ומעורבים בנעשה ומרק גם מגיע לספר על מתניה".
הסיבה השנייה היא המלחמה, שהובילה לריבוי משמעותי במספר הלומי הקרב והסובלים מפוסט טראומה ובן זקן הרגיש שהוא צריך להיות שם בשבילם ולתת להם מרחב טיפולי. הסיבה השלישית מקומית: בני הנוער מהעמק מתגייסים באחוזים גבוהים ליחידות קרביות וחלקם יחזרו מהשירות ויזקקו לשירות של חוות טיפולית. "אנחנו מלמדים אותם להיות מלח הארץ ולהתגייס לשירות משמעותי אז מן הראוי שנקים כאן חווה כזו שתעמוד לרשותם בעת הצורך", הדגיש.
החווה הוקמה על שטח של 5.5 דונם בבלפוריה, שהועמדה לרשות בן זקן בידי משפחות שוורצמן ושניידר שהתחברו לרעיון שלו.
"התחלנו פה מאפס. לקח לנו 4 ימים רק להוציא מפה את כל הזבל והפסולת שהייתה כאן", סיפר, "עשינו את זה בידינו ועם עזרה של המון מתנדבים. כמו כן הקמנו גינת ירק גדולה, בוסתן של עצי פרי, נגריה טיפולית, פינת חי עם סוסים, חמורים, עזים ותרנגולים, אוהל טיפול, סדנאות וחוגים. את זה הקמנו באפס תקציב, עם סיוע שהוא שווי כסף ועבודת ידיים של אנשים שהבינו את גודל השעה והתנדבו".
לתת לאחר
לדברי בן זקן המקום עדיין בהקמה, אבל הוא כבר החל לקבל, ללא כל תשלום, אנשים עם פוסט טראומה, הלומי קרב, אנשים עם צרכים מיוחדים, נוער בסיכון, מתמודדי נפש ונשים מוכות ממקלט בעפולה. "כל אחד ואחת מוצא את המקום שלו, בגינת הירק, בנגרייה, יחד עם בעלי החיים, בסדנאות ובחוגים. הפעילות פה נותנת פתרון להמון אוכלוסיות. אני מאמין בטיפול דרך עשייה ומעבר למעטפת הטיפולית, פעם בשבוע אנחנו קוטפים ירקות ואוספים ביצים מהלול ואת הכל אנחנו לוקחים לבית התמחוי בעפולה. בקרוב גם נספק חלב מהעיזים.
"זו עשייה, זה נותן דרייב לחברה שבאים לפה, זה מגביר את הרצון לעשות, לבצע וגם לתת לאחר. הם מחזירים לקהילה וזה מאוד משמעותי. בחווה יש גם עובד סוציאלי ומטפלים וכולם עובדים בהתנדבות".
מה העשייה הרחבה הזו נותנת לך?
"אני עובד בעבודה הכי טובה שקיימת בעולם, אני מתעסק בטוב. אני מאמין בזה. מה יש לנו בסופו של דבר? מה כל אחד רוצה לעצמו? שיהיה טוב. אני מנסה לעשות טוב בצורה הכי נקיה ואמיתית, לגעת בהמון תחומים ולהשפיע על אנשים. זה מה שמוביל אותי וזה מה שגורם לי להמשיך ולהתעסק בטוב הזה".
זה בא על חשבון המשפחה?
"במידה מסוימת, אבל לא תמיד. אני משתדל להית אבא מעורב, יש לנו תינוק בן חודשיים ואני שם. אני גם מערב את אשתי ואת המשפחה בעשייה שלי".
איפה תהיה עוד עשר שנים?
"אני רואה אותנו מקימים עוד כמה חוות כאלו וממש נותנים מענה רחב לכל הבעיות שיצוצו אחרי המלחמה הזו. אנחנו קיבלנו לאחרונה מעמד של ספר של משרד הביטחון וזה אומר שנתחיל לקבל תקציבים כך שנוכל לשלם לאנשי מקצוע כדי לתת מענה עוד יותר טוב.
"זה דבר חדש שקרה ואנו מכינים תוכנית אסטרטגית לעבוד מול משרדי הממשלה שיכירו בסל שיקום. ואז גם נוכל להשתפר ולתת מענה עוד יותר טוב ואולי, כמו שאמרתי, לפתוח עוד חוות כאלו".
ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן, ציינה כי המיזם מדהים ומעורר השראה. "סנדי זיהה עם תחילת המלחמה את הצרכים שעלו מהשטח, יחד עם ההתגייסות המופלאה של המתנדבים והמתנדבות, מגלמים בתוכם את הערבות ההדדית, החיבור והאהבה לקהילה", אמרה ראשת המועצה, "השנה בחרנו לכבד ארבעה מיזמים יוצאי דופן בפרס העמק לשנת 2025, שמהווים מוקדי תקווה, ריפוי, ערבות הדדית, חוסן ונתינה ומסמלים את התגובה שקרתה בעמק כתוצאה מאירועי השבעה באוקטובר, שהיא יוצאת דופן ומרגשת. סנדי שהקים את 'חוות מתניה', אביאלה ושגיא חיאל שהקימו את 'אדמה טובה - נהלל', איילת מרגלית שהקימה את 'חמ"ל העמקים' ואיילה נוי מאיר שהקימה את מיזם 'אדמה לאדם', מגלמים בעשייתם את רוח ההתנדבות, הערבות ההדדית והאהבה לעמק - הערכים שלמענם קם הפרס".