זו אחת היחידות החשובות בפיקוד צפון – גדוד התקשוב הפיקודי, המכונה גדוד איילים. יחידה שעליה מוטלת אחריות לא מבוטלת במוכנות הפיקוד לקראת המלחמה הבאה ולאיומים הטכנולוגיים שמשתנים כל זמן. מדובר בקבוצה של אנשים איכותיים, בעלי מגוון תפקידים, שמוטלת עליהם אחריות גדולה בזמן אמת - שהכל ידפוק כמו שצריך.
בימים שהגבולות עם לבנון וסוריה כבר לא שקטים והפיקוד נמצא בכוננות גבוהה, קיבלנו הצצה מיוחדת לפעילות הגדוד שנמצא בפיקוד צפון.
"מהים עד הגבולות"
סא"ל אהרון פרידמן, דור חמישי בצפת, מפקד היום על הגדוד. קצין ממוקד מטרה ונחוש, שנחשב לאוטוריטה בכל עולם הקשר והתקשוב. בעל ידע פנומנלי וקצין חדור מוטיבציה להיות מוכן ליום פקודה לא ב־100, אלא ב־1,000 אחוז.
שורשיו של סא"ל פרידמן בן ה־36 נטועים כאמור היטב בצפת. סבא שלו, אברהם פרידמן ז"ל, נמנה עם הלוחמים ששחררו את העיר ב־48'. סבתא שלו היא ניצולת שואת יהודי הונגריה. אשתו היא עובדת סוציאלית שתש כוחה מלטפל בניירת אז היא עשתה הסבה לסיעוד, ובאפריל הקרוב תהיה אחות. ולשניים שלוש בנות.
בשנת 2002 הוא התגייס לצה"ל ונלכד על ידי חיל התקשוב למסלול ייעודי לקצונה. אחרי הכשרה, בה"ד 1 והשלמה חילית הוא מונה לתפקיד הראשון שלו - קצין קשר גדודי של הגדוד הדרוזי של צה"ל, שכבר פורק. לאחר מכן היה סגן קצין קשר חטיבתי בחטיבה 188 במלחמת לבנון השנייה, משם עבר לתפקיד בפיקוד צפון. אחר כך כיהן כקצין קשר בחטיבה מרחבית אפרים באוגדת איו"ש. כשסיים את התפקיד הזה חזר צפונה להיות קצין קשר חטיבתי של 188 ולקח חלק במבצע 'עמוד ענן' בעזה. לאחר מכן יצא לארבע שנות לימודים, במהלכן נקרא לסייע לחטיבה 188 במהלך מבצע 'צוק איתן'. בתום הלימודים מונה לסמג"ד תקשוב באוגדה 319, לאחר מכן כיהן כקצין אג"מ בפיקוד צפון ולפני חצי שנה מונה למג"ד של גדוד התקשוב הפיקודי.
"הגדוד הזה הוא זרוע הביצוע, הלכה למעשה, של כל עולם התוכן התקשובי; ולא רק עבור צבא היבשה אלא גם עבור שאר הזרועות של הצבא", מסביר סא"ל פרידמן את תפקיד הגדוד, "אני עובד במקביל, בתיאום, בתוך וליד עם אחיי המג"דים באוגדות הסדירות, המרחביות והמתמרנות. יש לי אחריות ייחודית וייעודית על מערכות ייחודיות מתקדמות ותשתיות של מערכות רחבות סרט. לדוגמה, הגדוד מחזיק כמה אתרים מהים ועד משולש הגבולות. אתרים שמרשתים את המרחב בשגרה ובחירום. בסופו של דבר אני אמור לתת מענה בחירום לכל הצבא".
עד כמה התקשוב השתנה בעשרים השנים האחרונות?
"כשהייתי קשר"ג בשנת 2005 התפקיד שלי היה בסופו של דבר מאתגר, אבל פשוט - לתת יכולות קשר ושליטה למפקד. היום חיל התקשוב נמצא במקום אחר. איך הגדיר אותנו הרמטכ"ל אביב כוכבי - אנחנו המאפשר השישי. הרמטכ"ל מדבר על קטלניות. הכוונה היא להשמיד מטרה הכי מהר שאפשר. אי אפשר לעשות את זה אם אין מערכות מתקדמות. אי אפשר לעשות את זה בלי מערכות שליטה ובקרה שעובדות בזמן אמת - להביא מודיעין ומצד שני לקשור לך פצצה ממטוס קרב לכוח קטן שהולך ברגל. בסופו של דבר אני מדבר על מערכות שצריך לשמר את הכשירות שלהן כל הזמן, להתאמן עליהן והן כל הזמן מתקדמות. האבולוציה כל הזמן משתנה".
אתה אחראי לתת לצה"ל במלחמה הבאה עליונות על היריב?
"חד משמעית כן. אנחנו האקס פקטור המשמעותי של הפיקוד בזמן מלחמה. הגדוד הוא נקודת שיווי המשקל המושלמת בין העולמות הטכנולוגיים לקצה המבצעי. אני יודע לדבר את השפה הזאת ואני גם יודע, מצד שני, לעבוד עם קצין פרויקטים במעוף, שמפתח עכשיו מערכות".
מה למעשה תפקידו של הגדוד בזמן מלחמה?
"יש לו כמה תפקידים משמעותיים. הראשון, לתת מענה למפקדת הפיקוד, שזו מכונת מלחמה, מכונת הרג משמעותית. במלחמה הבאה העורף בטוח יחטוף, אבל בצד השני יחטפו שבעתיים ואת זה אנחנו צריכים לאפשר; השני, אנחנו אחראים על כמה אתרים שבזמן מלחמה חלקם יהיו מאוישים; השלישי, כל דבר שאין לו כתובת בפיקוד הצפון, יפגוש אותנו. אם יש יחידה מבצעית שמגיעה לפיקוד ואין לה קצה, אנחנו נמצא לה פתרון. במלחמת לבנון השנייה, חיל התקשוב עשה בלילה קפיצה טכנולוגית מחוטים וטלפונים למערכות רחבות סרט, של אז כמובן. בתחושה שלי, השמיים יתקדרו פה. אני מאמין באיום, וזה אגב משפט הקיום של הגדוד הזה".
סא"ל פרידמן מדבר על הגדוד שעליו הוא מפקד בתשוקה אדירה. התפקיד עבורו הוא לא עבודה אלא שליחות. "התפקיד הזה הוא שיא של כל מה שצברתי בחיים הצבאיים. הכל הביא אותי לפה ואני עושה את זה באהבה ענקית", הוא מודה. "יש הרבה דברים שחוזרים אליך מהאנשים. סוג של איזון חיובי. אתה עושה את זה מאהבה ומשלם בהמון שעות והיעדרויות מהבית, אבל מצד שני, הארגון מחזיר. אם זה נגדים שנשארים בתקופה לא פשוטה, כי הצבא הוא כבר לא אטרקציה למשרת הקבע כמו שהיה פעם. מי שתותח, האזרחות קורצת לו. יש לי פה מלחמה על כל נגד או קצין, ובסופו של דבר מה שמשאיר אותם זה שאתה מזכיר להם למה אנחנו פה ומה אנשים הקריבו פה לפנינו כדי שנחיה פה. בזכותנו אנשים ישנים טוב בלילה".
איך אתה מרגיש לשרת כאן, כיליד צפת?
"בשבילי זו זכות גדולה. אני חייב הרבה לצבא, כי בתיכון לא למדתי. יש לי חוב פנימי לארגון הזה. הוא פיתח אותי, ביגר אותי והביא אותי למקומות שבהם אני מעריך את עצמי".
לעשות יש מאין
גדוד איילים מורכב משש פלוגות: פלוגת מפקדה מנהלתית; פלוגת הפעלה ותקשורת, שאחראית בין היתר על החמ"לים; פלוגת מרחב, שאחראית על אתרים במרחב וכלים ניידים; פלוגת שו"ב וסייבר, שעוסקת בכל הליבות ומערכות התקשוב המתקדמות; פלוגת אמצעי תקשוב, שאחראית על ניהול מלאי וכוללת גם צוות מטפסים; ופלוגת מוצב הפיקוד, שאחראית על אחזקת ה'בור' של פיקוד צפון.
הפלוגה הייחודית בגדוד היא כמובן פלוגת שו"ב וסייבר, שבתוכה הוקם לפני שנה בדיוק צוות אמי"ת (אינפוגרפיקה, מדיה, ידע, תוכנה). זו למעשה יחידה קטנה שהיא דוגמה ומופת למצוינות וחדשנות בתוך עולם הדיגיטל.
"רמ"ט הפיקוד תא"ל יורם כנפו בא יום אחד לגדוד ואמר 'אני רוצה להקים צוות מיוחד', וזה קרה", מספר סא"ל פרידמן. "זה למעשה צוות קטן שלומד, מתפתח ועושה יש מאין. אני שם חלומות על השולחן, הולך לישון ולמחרת בבוקר אני בא והחלום התגשם. אני רק נותן כמה ריג'קטים. זה צוות שכבר זכה בפרס האגף לתקשוב על הקמת מיזם מבצעי, שמפה זה רץ לכל הצבא. איך אומרים, מפצ"ן תצא תורה. הצוות הזה גם פיתח אפליקציה שנקראת 'בסיס חכם' – כל תכונות השגרה האפשריות, ממסדר בוקר ועד טופס טיולים, הכל בכף היד. זו דוגמה איך יכולות פוגשות צורך מבצעי או צורך מנהלתי-שגרתי. יש פה חייל בודד, תיאו נטף, שעלה מצרפת. כנער הוא עסק בפיתוח אפליקציות. הוא היה טוב עד כדי כך שהוא קיבל פרס מנשיא צרפת סרקוזי, ולמרות זאת הוא בחר לעלות ארצה ולעשות צבא. את כל הניסיון שצבר הוא תורם עכשיו לצה"ל. זה מדהים. זה מחמם את הלב".
בחדר קטן במתחם הגדוד פועל צוות מרכז אמי"ת, שעליו אחראי בתחום המקצועי איש קבע ותיק ומנוסה - רס"ב אודי לוגסי, בן 44 מטבריה, נשוי + שלושה ילדים. הוא התגייס לחיל הקשר ב־96' ועד היציאה מלבנון שירת ברצועת הביטחון, בין היתר כמנהל מתקני קשר במוצבים. מאז שירת במגוון תפקידים בחיל ובשבע השנים האחרונות הוא ראש תחום מערכות.
"נשארתי בצבא מתוך רצון לתת כמה שאני יכול. גדלתי על ערכים של לשרת את המדינה. אני גם גר בצפון", הוא מסביר למה הוא עוד על מדים, "אני מתעסק בתחום שהוא מבוקש מאוד באזרחות, אבל אני נשאר כאן. אני אחראי על צוות אמי"ת בכל מה שקשור לתחום המקצועי. בעיות, תעדוף. אני כמו מנהל העבודה המקצועי שלהם. אני מלווה ומכשיר אותם. המטרה של הצוות הזה היא להפוך את צה"ל, מבחינה טכנולוגית ודיגיטלית, לטוב יותר. בין היתר להנגיש מידע לכל חייל בצורה הכי נוחה שיש. יש דברים שנולדו בתוך הצוות הזה שנועדו לחבר את החיילים שרק עכשיו התגייסו לצה"ל בצורה דיגיטלית. מהיום ששמעו על הצוות הזה, כל הזמן מציפים אותנו בדרישות ובקשות לפתח אפליקציות ומערכות. מחיל הרפואה וחיל האוויר ועד אוגדה וזרועות אחרות".
תחת לוגסי פועל מפקד צוות אמי"ת סמ"ר יואב אביב, בן 21 מהיישוב תמרת שבעמק יזרעאל. הוא התגייס לחיל התקשוב בשנת 2017, לתפקיד מתפעל ומתחזק שרתים. שנה לפני סיום השירות שלו הגיעה לגדוד בקשה ליצור תוכנה מסוימת וזה התגלגל לצוות שלו. אביב לקח יוזמה ופיתח את התוכנה, כשאת הידע למד לבד דרך המידע הנגיש באינטרנט. מכאן הדרך לחתום קבע ולהקים מחלקת פיתוח היתה קצרה.
"זה תפקיד חדש. עד לפני שנה הוא לא היה קיים. אני אחראי לוודא שהקוד שהחיילים כותבים תקין. לעשות כל הזמן בדיקה שהכל עובד ובעצם לקשר אותם ללקוחות", מספר אביב. "כשמישהו רוצה איזו תכונה, הוא קודם כל מדבר איתי. אנחנו יושבים ומאפיינים את הפרויקט, בונים אותו, וכך החיילים יודעים איך לעבוד. לפעמים יוצא לי גם לעבוד איתם".
כל הזמן באים אליכם בדרישות. זו אחריות לספק את כולם.
"יש דברים שנוגעים עד לרמה המבצעית. במקומות האלה אני מרגיש שאני עושה שינוי, שיש לי איזו מילה בתוך כל המערכת הגדולה הזו. זה מייצר סיפוק".
מרכז אמי"ת מגוון מאוד בחומר האנושי וביכולות שלו. כמו למשל סמ"ר עדי קליין, בת 23 (בינואר) מכרמיאל, שלפני חודשיים הגיעה לכאן לתפקיד ראש צוות אינפוגרפיקה וניהול ידע. "אני למעשה אחראית לעיצובי המצגות לבכירים ביותר בצה"ל, שזה כולל גם יצירת שילוט ייעודי למטרות מגוונות", מציינת קליין. "נוסף על כך אני אחראית על צוות בוני האתרים שעובדים על הנגשת הידע בפלטפורמה הצבאית, תוך ניהול הידע באופן שוטף ומתן הרשאות לגורמים הרלוונטיים".
השורה התחתונה היא, שהמפגש עם גדוד התקשוב מעניק זווית אחרת למאמץ הכולל של צה"ל להיות מוכן לכל אתגר מבצעי.