לאייל בן ה-16.
היום אחרי הניסיון המצטבר שצברתי בחיים הייתי אומר לך אייל הצעיר להשקיע יותר בלימודים. כנער עבדתי יותר בענף החקלאות במשק ופחות למדתי.
אני אח תאום ואחי היה משקיע יותר בלימודים ואני עבדתי במשק, זו הייתה החלוקה בינינו. באותה תקופה היה לי מאוד כיף ונחמד, אבל בדיעבד הייתי צריך יותר להשקיע בלימודים ולהרחיב אופקים כבר בגיל צעיר יותר. רק בבגרותי כמה שנים לאחר מכן השלמתי תואר ראשון. זה גם מסר לצעירים שילמדו.
בצעירותי חלמתי שאגדל ואהיה חקלאי, בזמנו המדינה העריכה את החקלאות והמנהיגות הייתה אצל החקלאים, אבל כמובן החיים סחבו אותי בהמשך לפעילות הציבורית. במבט לאחור אני מסתכל אחרת על התפיסה שלי ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בצעירותי בתור חייל הסכסוך היה חד ממדי והיום אני מבין אותו יותר לעומק וחושב שצריך לעשות יותר בשביל להגיע להסדר שיסיים את הסכסוך. היות ואני אופטימיסט חסר תקנה אני מאמין שאפשר להגיע לזה.
שתדע, אין בחירה שעשיתי בחיים שאני מצטער עליה היום, הלכתי תמיד עם האמת והנחישות שלי וברגע שהתחברתי לדברים הדרך צלחה לי. כל מה שרציתי קיבלתי, רציתי להיות חניך מצטיין והצלחתי, רציתי להיות בסיירת מטכ"ל והצלחתי וגם בפעילותי הציבורית רציתי להיות ראש מועצה והצלחתי.