בבית הקברות בעפולה נטמן ביום שני השבוע תושב העיר אל"מ במיל' פנחס קופרמן ז"ל, מפקד חטיבת אלכסנדרוני בעברו שהיה לוחם ללא חת, מפקד אהוב וחי"רניק אמיץ. קופרמן נפטר חודש לפני יום הולדתו ה־88. "הוא היה איש צבא כל ימיו. באמת גיבור שנלחם במלחמות ישראל והתפקיד האחרון שלו היה הקמת אוגדה 91. במלחמת יום הכיפורים נלחם כאריה ובמלחמת ששת הימים הוא זה שפרץ את הדרך לרמה והלך לפני הבולדוזרים", מספרת עליו בתו היחידה עינת רפאלי (61) בגאווה, "הוא היה איש מאוד טוב והחיילים שלו העריצו אותו ואהבו אותו".
על קופרמן האב ואיש המשפחה אומרת רפאלי: "הוא היה אבא נהדר וסבא נפלא. הוא דאג לכולם. כמה שהיה מפקד קשוח, הוא היה מאוד נדיב ורחב לב, אפילו יותר מדי. כל קבצן שעבר ברחוב ודפק לו על הדלת, הוא היה מסייע לו. הוא תמיד היה קונה לאמא שלי תכשיט בבוקר ובצהריים היא כבר היתה מחזירה אותו כי היא לא היתה צריכה כל כך הרבה תכשיטים. הוא באמת היה איש טוב. תמיד חייכן שאהב את החיים", מספרת בתו וממשיכה, "כילדה הוא היה לוקח אותי להמון טיולים. אני לא חושבת שמישהו היה יכול ללמד על אהבת הארץ כמוהו. הוא לימד אותנו לאהוב את הארץ דרך הרגליים. הוא היה אבא שלי בכל רמ"ח איבריו. תמיד היה אומר לי ולנכדים שלו שהוא אוהב אותנו".
נכדתו של קופרמן ענבל רפאלי סיפרה אף היא על סבה בגאווה רבה: "סבא היה אדם משכמו ומעלה עם אמות מידה וערכים שאין הרבה כאלו. במשך שנים היה חייל קרבי, קצין קרבי ומפקד לחיילים קרביים. הוא היה סבא נפלא שדאג לכל ועשה עבורנו כל. היה לו לב רחב והמשפט שהכי נהג להגיד לנו הוא שנותנים בשביל לתת ולא בשביל לקבל".
סגן אלוף במיל' שמשי פולק, ששירת יחד עם קופרמן ז"ל במלחמת יום הכיפורים, מספר על חברו: "הכרתי את פיני ב־1970. הוא היה סגן מפקד החטיבה שלי. אני הייתי בזמנו בדרגת רב סרן וקצין החימוש של קו רמת הגולן בזמן מלחמת יום הכיפורים. פיני היה מפקד נערץ, אדם חרוץ בצורה בלתי רגילה. כל אירוע שהיה בקו רמת הגולן, אם זה ניסיון חדירה של מחבלים או של הצבא הסורי, הוא השתתף גם אם לא היה מחויב לעשות את זה. הוא ניהל את החטיבה ואת האיומים הקשים שהיו שם בצורה המיטבית", משתף פולק את הזיכרונות עם קופרמן מתקופת המלחמה ומוסיף, "הוא היה ציוני גדול עם לב גדול ושכל יהודי ישר. ניתח דברים בצורה חכמה ושקולה ותמיד ידע לתת את התשובות הנכונות וליזום לטובת החיילים והמדינה. הייתי בקשר איתו עד לאחרונה ובאנו לבקר אותו בעפולה. הלב נקרע כשראינו את המפקד הנערץ, היפה עם העיניים הטובות, נמצא במצב כזה. זו היתה סגירת מעגל בשבילנו. לבי דואב שהוא עזב את העולם הזה. הוא היה צדיק גדול ולוחם גדול".
קופרמן ז"ל הותיר אחריו בת אחת ושלושה נכדים.