כבר 12 שנה שאופיר בן חמו, בן ה־32 מבית שאן, מספר את ילדי בית הספר 'גולני' מהחינוך המיוחד בעיר. בן חמו הוא ספר במקצועו ואף ייסד בעיר ב־2013 את עמותת 'בית שאן אוהבת חיות'. "לעשות טוב למישהו אחר נותן תחושה טובה", הוא מסביר את הנתינה.
1 צפייה בגלריה
אופיר בן חמו. "הרצון שלי לעזור לחלש הוא מגיל קטן" | צילום: שרון צור
אופיר בן חמו. "הרצון שלי לעזור לחלש הוא מגיל קטן" | צילום: שרון צור
אופיר בן חמו. "הרצון שלי לעזור לחלש הוא מגיל קטן" | צילום: שרון צור
ההתנדבות בבית הספר החלה כאמור בשנת 2006. "היתה לי לקוחה ששימשה כסייעת בבית ספר 'גולני' והיא שאלה אם אני יכול להגיע לבית הספר ולספר את הילדים", מספר בן חמו כיצד התחיל את היוזמה המבורכת, "בהתחלה הייתי מגיע פעם בשבוע-שבועיים. היה לי יום קבוע שהייתי מגיע לבית הספר ומספר 15-10 תלמידים. עם השנים אני מגיע לפי הצורך כשהם מבקשים ממני וככה זה נמשך כבר 12 שנה".
בשנים האחרונות, הוא אומר, הילדים כבר החלו להגיע אליו ישירות. "לפני ארבע שנים המספרה שלי היתה ממש בסמוך לבית הספר. אז בשנים האלה לרוב הם היו מגיעים אליי בליווי המורים".
בן חמו מעיד כי נקשר לאורך השנים לילדים, שתמיד מקבלים אותו בחום ואהבה. "כשהייתי נכנס לבית הספר הם היו רצים אליי וצועקים 'הספר הגיע', לוחצים לי יד ונותנים חיבוק. חלק מהילדים לא כל כך דיברו, אבל תמיד דאגתי להכיר את השמות של כולם ולהתעניין בהם". בן חמו אף מעיד כי היה תלמיד אחד אליו נקשר במיוחד: "התלמיד שהיה הכי חמוד היה ילד עיוור. גם כשהוא סיים התעניינתי בו ושאלתי לאן הוא המשיך".
ההתנדבות נותנת לו סיפוק רב. "להגיע לבית הספר ולראות את הקשיים איתם הילדים מתמודדים נותן משמעות ופרופורציות לחיים כי רואים שם מקרים לא פשוטים בכלל. לכל אחד היה את הקשיים שלו. קצת קשה להכיל את הסיפורים האלה והיה מעציב אותי לראות את זה", מודה בן חמו ומוסיף, "אבל זה היה ממלא את הנפש לספר אותם ולכן גם המשכתי כל השנים האלה. בכל פעם שהם מתקשרים אליי אני מתייצב".
כאמור, בן חמו תורם ונותן מעצמו גם למען בעלי החיים ופעיל למענם משנת 2011. אחרי שנתיים של פעילות עצמית למען בעלי חיים, הוא החליט לייסד את עמותת 'בית שאן אוהבת חיות'. "הרצון שלי לעזור לחלש הוא מגיל קטן ויש לזה מחיר", הוא מסביר, "בבית הספר למשל כשראיתי שמנהל התייחס בצורה לא ראויה לתלמיד, תמיד יצאתי להגנתו. זה עלה לי בכך שהעיפו אותי מבית הספר לאחר שארגנתי מחאה בנושא וקיבצתי את התלמידים סביבי. גם כשאני רואה בכביש אנשים מבוגרים עומדים עם קניות אני עוצר את הרכב ודואג לקחת אותם. הרצון לתת עזרה תמיד נמצא אצלי. את הנתינה לבעלי החיים לקחתי מסבתא שלי שהיו לה בבית 20 חתולים שהיא היתה מאכילה ומטפלת בהם".