חוסני דלאשה (24) ישב לפני מספר שבועות עם ארוסתו לנידאא עיאדה בבית קפה בכפר בועיינה־נוג'ידאת, בגליל התחתון, כשלפתע צלצל המירס שלו והודיע על תאונת דרכים בצומת הכניסה לכפר. בלי לחשוב פעמיים, עזב דלאשה את השולחן ויצא ברכבו הפרטי לטפל בפצועים. ברכב מונחים דרך קבע תיק עזרה ראשונה ולצדו וֶסט כתום של ארגון 'איחוד הצלה' עם הכתובת 'חובש'.
קבלן ערבי מממן בר־מצווה לנער ממשפחה ענייה
דלאשה, ערבי מוסלמי, הוא אחד מכמה עשרות כוננים ערבים שפועלים כיום ב'איחוד הצלה' ברחבי הארץ, ואחד מבין שלושה בלבד באזור טבריה וסובב כנרת. רק לפני כשנה התארס לעיאדה, ששמעה כבר בפגישה הראשונה שיש לו מה שהוא מגדיר "מחלת לב": כשיש קריאה לטפל במישהו - הוא "חייב לצאת".
"אחרי הפגישה הראשונה שלנו", הוא מספר השבוע, "כשדיברנו בטלפון, פתאום קיבלתי קריאה לצאת לאירוע והייתי חייב לנתק. ארוסתי מבינה שלהציל חיים זה הדבר הכי חשוב אצלי".
ארגון 'איחוד הצלה' שהוקם לפני כעשר שנים הוא תאגיד של חובשים, פרמדיקים ורופאים שפועל בהתנדבות בהגשת עזרה ראשונה עד בואו של אמבולנס. הארגון מספק למתנדבים ציוד רפואי ומכשירי מירס, אך מרביתם מגיעים לאירועי החירום ברכבם הפרטי. בבעלות הארגון יש אופנועי חירום (אופנלנסים), אמבולנסים וסירות הצלה, המופעלים בידי המתנדבים. משנת 2011 החל 'איחוד הצלה' להפעיל מוקד חירום מקביל ל'מגן דוד אדום', שעונה לקריאות חירום 24 שעות ביממה. ב־2015 הוכר הארגון בידי משרד הבריאות כגוף רשמי, העוסק ברפואת חירום ופועל באופן עצמאי ובכפיפות למשרד הבריאות.
הארגון החל למעשה כיוזמה של חרדים ואחר כך הלך והתפתח. לדברי יוסי אוקנין, ראש סניף 'איחוד הצלה' בטבריה, שני שליש מחבריו ברחבי הארץ הם עדיין חרדים. "באזור טבריה יש כ־50 כוננים - כמחציתם חרדים והשאר דתיים, חילונים, שלושה ערבים ויש גם דרוזי אחד", הוא אומר. "זה ארגון שיש לו עדיין אוריינטציה חרדית, אבל כעת הוא פותח את השורות במחשבה על פריסה כמה שיותר רחבה, ובמיוחד חסרות לו נשים. נוכחות של חובשות חשובה ומבורכת, כי הרבה מהקריאות שלנו הן לטיפול ביולדות, ומן הסתם זו סיטואציה הרבה יותר נעימה עם אשה. לצערי לא מגיעות אלינו הרבה נשים - וחבל".
"כולנו שווים"
דלאשה לא מייחס למוצאו משמעות מרובה, אף שהוא מתנדב באזור שבו רוב מתנדבי הארגון הם כאמור חרדים ודתיים. "כשבאים להציל חיי אדם, כולנו שווים", הוא אומר, "כשאני יוצא לטפל בפצועים אני לא מסתובב עם שלט 'אני ערבי'".
כדי להבין איך הפכה ההתנדבות כחובש לדבר החשוב ביותר עבורו, צריך לחזור כמה שנים אחורה. אביו נפטר לפני שנים ספורות ממחלה ונזקק כמה פעמים לטיפול רפואי דחוף בבית. "כשדבר כזה קורה", מספר דלאשה, "ואתה לא יודע מה לעשות, יש תחושה של חוסר אונים. ראיתי איך עובדים החובשים שהגיעו אלינו בכל פעם, ורציתי לדעת איך לפעול כמותם.
"הלכתי לקורס חובשים של מד"א ועבדתי שם בהתנדבות במשך זמן־מה, אבל במד"א נהג האמבולנס הוא הסמכות המקצועית והוא בקושי נותן לך לעשות דברים בעצמך. רציתי להיות יותר עצמאי, ואז נתקלתי באינטרנט בסרטונים של 'איחוד הצלה'. החלטתי להתקשר אליהם ואמרתי: 'שלום, אני חוסני, אני ערבי ואני לא יודע אם אתם לוקחים ערבים, אבל אני רוצה להתנדב'. אמרו לי שאין בעיה".
'איחוד הצלה' מפעיל מערך של כ־3,000 כוננים מתנדבים ברחבי הארץ וכאמור, לדברי אוקנין, פועל באוריינטציה חרדית. בארגון קיים "אגף הלכה" בראשות הרב יעקב רוזנברג ועוד כ־70 רבנים, שמעניק בין השאר מענה הלכתי לכל שאלה בעניין פעילות המתנדבים.
ההתחשבות בהלכה מתבטאת, לדוגמה, במתנדבים שעובדים בשבת. "השירות פועל גם בשבת", מבהיר עובדיה אהרון, דובר 'איחוד הצלה' בסניף טבריה וסובב כנרת, "אלא שבניגוד ליום חול, שבו שולחים הודעה אוטומטית לכולם, בשבת קובעים מראש מי הכוננים, כדי לצמצם 'חילול שבת' ככל שניתן. האופי החרדי של הארגון מתבטא בכך שאנחנו מתנהלים על פי הרבנים שלנו.
"אם משהו חשוד כנוגד את ההלכה, לא נעשה אותו ללא בירור הלכתי מולם. מבחינת ההרכב האנושי של המתנדבים בארגון, יש הרבה חרדים וחובשי כיפה, אבל קיים ייצוג לכל המגזרים, כולל ערבים ממזרח ירושלים. השאיפה בארגון היא לתת מענה לכל אירוע רפואי דחוף תוך מקסימום 90 שניות, ולשם כך מנסים לגייס אנשים מכמה שיותר מקומות בלי קשר למגזר".
בכפר מפרגנים
לאחר שב'איחוד הצלה' הסכימו לקבל את דלאשה, עדיין היה צורך בכמה עניינים בירוקרטיים ובמבחן של הפרמדיק האזורי. המבחן מוודא כי כל מועמד להפוך לכונן בארגון שולט כנדרש בידע התיאורטי ובפרקטיקה המקצועית, כדי שיוכל לפעול כחובש בשטח גם כשהוא נמצא לבדו.
"כמה ימים אחרי שעברתי את המבחן", ממשיך דלאשה, "התקשר אלי אוקנין ואמר: 'מזל טוב,