כשמסתכלים במבט ראשון על הכבאי קובי גרסון ממגדל העמק, קשה להאמין שגבר בעל מראה מחוספס וקשוח כמוהו יבחר לעסוק בעוד שני מקצועות לא שגרתיים בכלל עבור גברים - עיצוב עוגות ובניית ציפורניים.
מרגש: ילד חולה חילק משלוחי מנות עם לוחמי אש
ובכל זאת, כשגרסון (37) לא מציל אנשים משריפות ולא מחלץ לכודים ממכוניות מרוסקות, הוא אופה עוגות מעוצבות, מעביר סדנאות אפייה לילדים בימי הולדת, ומעת לעת גם מתעסק בעיצוב ובניית ציפורניים - כן כן, בדיוק מה שקראתם. קצת מוזר, אולי, לראות את גרסון בסיום יום עבודה, כשהוא עדיין לבוש במדי לוחם האש, מגיע לחנויות מקצועיות לאפייה כדי לרכוש מוצרים לעוגה הבאה שלו, אבל הוא מצדו נכנס בטבעיות לתפקיד. "אני אוהב לעשות דברים שהם לא בנאליים", הוא מסביר את הבחירה, "דברים שאף אחד לא מתאר לעצמו שאני אלמד".
קונדיטוריה ביתית
גרסון, נשוי לשָני ואב לשתי בנות, עובד כבר עשר שנים ככבאי, כיום בתחנת נצרת. בנוסף לכך הוא משמש כרכז מתנדבים בכיבוי אש, ועבד בעבר גם כמכונאי וכחשמלאי - מקצועות 'גבריים' מאוד במהותם. אז איך הגיע לעיצוב עוגות? ה'חיידק' דבק בו לפני כשלוש שנים, הוא מספר, ואז החל ללמוד באופן מקצועי במגמת קונדיטוריה. "הכל התחיל כשרצינו להכין לבת שלנו את עוגת יום ההולדת בעצמנו", הוא מסביר. "ככה נולד הרעיון ללמוד, כי הכי טעים זה כשאתה מכין את זה לבד. עשיתי חשבון שיהיו לי עוד ילדים, ועדיף שכל עוגות ימי ההולדת והאירועים יהיו מתוצרת בית".
במשך שנה למד את רזי המקצוע - שמרים, עוגות בחושות, מוּסים, עוגיות ועוד, כל מה שקונדיטור צריך לדעת כדי להצליח במקצוע - ובמקביל המשיך לעבוד ככבאי. בתום הלימודים המשיך להגיע להשתלמויות ולקורסים נוספים בקונדיטוריה, ולמעשה עד היום הוא מעשיר את הידע שלו. כשסיים את לימודיו החל להכין בבית עוגות ועוגיות מורכבות, כשהתחום העיקרי שמשך אותו היה עוגות מעוצבות ועוגות ראווה.
לאט־לאט החלו השמועות על העוגות המיוחדות שלו לעבור מפה לאוזן, וגרסון החל לקבל הזמנות מלקוחות. "השוק של עיצוב עוגות היה מפותח פה, במגדל העמק, ואני פשוט השתלבתי בתוכו", הוא מספר.
במסגרת הסדנאות שהוא מעביר כיום בימי הולדת, הוא מלמד ילדים לעצב עוגות. "יש לי אהבה גדולה מאוד לילדים", הוא אומר, "אני מאוד אוהב לעבוד איתם וכל הילדים כבר מכירים אותי. כשאני מגיע לבית הספר לאסוף את הבת שלי, אז כל הילדים קופצים עליי ומחבקים אותי. אני יודע שאלמלא הייתי לוחם אש, היה לי בטח צהרון", הוא מחייך.
העיסוק החדש של גרסון גרר הרבה הרמות גבה מצד חבריו. "הם היו קצת המומים. זרקו כמה עקיצות, כמו 'שלא תעשה בטעות עוגות עם גריז', אבל אני כמובן עובד בידיים סטריליות", הוא אומר בחיוך, "אבל אחר כך הם היו אחלה וזרמו איתי".
אחרי שהחליט על הקמת העסק, התייעץ עם חבריו לעבודה לגבי השם הרצוי. "עלו לי כל מיני רעיונות, שיתפתי גם את חבריי לוחמי האש בהתלבטויות איך לקרוא לעסק, ובסופו של דבר ההחלטה התקבלה. קראתי לעסק 'ממלכת קצפת'".
לאחרונה עבר דירה עם משפחתו, והחליט לעשות חדר מיוחד לעבודות העיצוב שלו. "המטרה היא שאהיה יותר זמן בבית עם אשתי והבנות, אז עלה לי רעיון לעשות חדר מיוחד לזה, ואני עובד עליו בימים אלה. הפכתי חדר משחקים למין קונדיטוריה ביתית".
התלחששויות בכיתה
אחרי שהשמועה על עיסוקו החדש עשתה כנפיים, פנתה אל גרסון ידידה עם הצעה לא שגרתית שנאמרה בהומור. "הידידה שראתה את העבודות שלי אמרה שעם רמת דיוק כמו שלי, אילו למדתי בניית ציפורניים - הייתי יכול להצליח", הוא מספר. גרסון דווקא לקח את ההצעה ברצינות, לא חשב פעמיים והרים את הכפפה. "מאחר שאותה ידידה אחראית על בית ספר הקשור לתחום היופי, אמרתי לה מיד 'תרשמי אותי' והתחלתי ללמוד".
ביום הלימודים הראשון התייצב גרסון בבית ספר לעיצוב ציפורניים בעפולה. הוא זוכר היטב את הדממה בכיתה למראהו ואת עיני התלמידות, המשתאות לנוכח הגבר היחיד שהגיע ללמוד מקצוע נשי מובהק. "כולן היו בשוֹק", הוא מספר, "הבנות נשארו בפה פעור. בכל פעם שנכנסתי לכיתה היו המון התלחששויות, כמו 'מה הוא עושה פה?'. זה היה די מצחיק".
במהלך השיעורים גילו המורות עד מהרה את הפוטנציאל הטמון בגבר היחיד בכיתה. "בשיעור הרביעי כבר החמיאו לי על הדייקנות, ממש כמו בעוגות", הוא מציין, "זה היה מצחיק כי בכלל לא הייתי חושב ללמוד את זה אלמלא הציעו לי. התחלתי את ההתנסות שלי על אשתי, על הבנות ועל עוד כמה אנשים קרובים. הייתי יושב בערב ומפנק אותן, זה היה זמן איכות עם המשפחה שלי. השוס היה שעיצבתי את הציפורניים של אחותי ביום חתונתה".
אחרי שהחל להתנסות וקיבל מחמאות על עבודתו, החליט גרסון לעסוק באופן מקצועי גם בתחום הציפורניים. "יש לי חבר שיש לו מספרה, אז התחלת