תוכנית ההבראה השלישית במספר במהלך 20 השנה האחרונות מתגבשת בימים אלה בעיריית טבריה. בין השאר נבחנת האפשרות לצמצם את כוח האדם בעזרת הוצאת עובדים לפרישה מוקדמת, להמשיך את העסקתו של חשב מלווה לעירייה, ולבדוק את יעילותן הכלכלית של מחלקות העירייה ואת אופן העבודה שלהן מול ספקים.
בקרוב: תוכנית הבראה בעיריית טבריה
טבריה: עשרות עובדי עירייה ילכו הביתה
הגירעון המצטבר של העירייה עד סוף 2014 עמד על כ־80 מיליון שקל. בנוסף לכך, לעירייה יש עומס מלוות של 122 מיליון שקל - דהיינו, חובות המסתכמים ביותר מ־200 מיליון שקל, כולל גירעון שצברה רק בשנת 2014 בסך כ־3.2 מיליון שקל. "עצם העובדה שהעירייה לא יוצאת מתוכניות ההבראה", אומרים במערכת הפוליטית, "מעידה על כך שתוכניות ההתייעלות, המבוססות בעיקר על הלוואות והוצאת עובדים לפרישה מוקדמת, לא הצליחו להוציא את העירייה מהבוץ הגירעוני שבו היא שרויה".
לדברי יו"ר ההסתדרות במרחב כנרת, עו"ד אבי גבאי, עד לרגע זה איש לא פנה אליו בעניין תוכנית הבראה נוספת. "בכל מקרה", הוא אומר, "כל תוכנית הבראה מצריכה הסכמה של ועד עובדי העירייה והסתדרות המעו"ף. כשזו תוגש, נשב יחד עם ועד עובדי העירייה לבחון את פרטיה".
עובדים פוטרו
תוכנית הבראה נועדה בבסיסה להביא את העירייה לאיזון תקציבי באמצעות צעדי התייעלות, כמו קיצוץ בתקציב ובשכר העובדים והגדלת הכנסותיה העצמיות. במסגרת התוכנית מקבלת הרשות סיוע ממשלתי לכיסוי חלק מהגירעון המצטבר, באמצעות מענקים או היתרים להלוואות - כל זאת תחת פיקוח של משרד הפנים, הבוחן את התקדמות התוכנית.
לצורך אישור תוכנית הבראה נדרשת הרשות להגיש בקשה למשרד, ועליה לעמוד בתנאי סף, כמו הפניית חובות פיגורים בארנונה למסלול הגבייה המקוצר של ההוצאה לפועל, שהוצבה כתנאי לפני מספר שנים. סעיף מרכזי בתנאי הסף הוא קיצוץ בכוח אדם, במשרות ובשעות עבודה של עובדי העירייה, שפוגע בעקיפין גם בשירות שניתן לתושב. במצב כזה תלויה העירייה יותר ויותר בהלוואות ובתרומות, ועצמאית פחות בביצוע פעולות יזומות בשליטתה.
הגירעון שבו שרוייה העירייה הצטבר עוד הרבה לפני כהונתו של ראש העירייה הנוכחי, יוסי בן דוד. בשנת 1995, לקראת סוף כהונתו של ראש העירייה דאז, יוסי פרץ, שכיהן במשך שתי קדנציות בשנים 1988-1998, חתמה העירייה על תוכנית הבראה. לצד פיטורים של כ־100 עובדים, כלל אז המתווה גם קיצוץ בהוצאות השכר. כך למשל צומצמו שעות נוספות של עובדים, בוטלה השתתפות העירייה באחזקת רכב ונקבע מתווה חדש לתנאי העסקת העובדים.
"הכול נעשה אז ללא משוא פנים", מספר אחד מבכירי העירייה לשעבר. "מ־600 עובדים במצבת כוח האדם נשארו כ־490. זאת היתה תוכנית קשה, אבל אלמלא עשינו אותה, היו ממַנים לטבריה ועדה קרואה. להערכתי העיר לא יצאה מהבוץ עד היום, כי היא צריכה להחזיר הרבה הלוואות. למרות הבנייה המאסיבית וההכנסות מאגרות הבנייה, הכל הולך להחזרים".
בתקופת ראש העיר זוהר עובד (2008-2003) הגיעה העירייה לגירעון תקציבי של למעלה מ־100 מיליון שקל. אז הוצאו לפרישה מוקדמת מרצון מעל 100 עובדים, שלמעשה יצאו לפנסיה מוקדמת, וכן בוטלו עשרות משרות.
עו"ד גבאי, שליווה את העירייה בתוכניות הבראה שבוצעו במרוצת השנים האחרונות, אומר: "באופן כללי, מבחן התוצאה הוכיח שפגיעה בעובדים לא הובילה
להתייעלות כלכלית, משום שהדבר פוגע בשירותים שניתנים לתושב, ואז העירייה נאלצת לפנות לספקי שירותים במקום העובדים המפוטרים, ועלותם של אלה עלולה להגיע לפי שלושה משכר העובדים".
"מה שהיה הוא שיהיה"
לפני כארבע שנים נחתמה תוכנית התייעלות, הנחשבת גם היא לתוכנית הבראה, שנמשכה לאורך הקדנציה של בן דוד. בעקבות פנייתו של חבר מועצת העיר רפאל טרבלסי למשרד הפנים, בנוגע למצבה הכספי של הרשות, פרש רו"ח בלאל נמר־חאג', מנהל תחום השלטון המקומי במשרד הפנים, את המפרט הכספי של אותה תוכנית. "עיריית טבריה חתמה לפני ארבע שנים על ההסכם להסדר התייעלות", כתב.
"על פי הסכם זה, העירייה היתה אמורה לקבל הלוואות רק לצורך הקטנת הגירעון הנצבר שלה, שנוצר לפני החתימה על ההסכם. אין ספק שתוכנית ההתייעלות היתה קשה מאוד לעיריית טבריה. המלוות שלקחה הכבידו על הנטל הכספי ועל התקציב השוטף שלה, דבר שגרם לבעיות של תזרים מזומנים. בתוכנית ההבראה החדשה נפעיל את כל המאמצים כדי לתת מענה לכל הבעיות השוטפות, כמו למשל הקושי בתשלום לספקים. אנחנו בודקים אפשרות של הסדרי נושים, שתיתן מענה לבעיה הזו".
"בשורה התחתונה", אומר טרבלסי, "תוכנית ההתייעלות נכשלה באופן מעשי ולא הצליחה להוציא את העירייה מהתסבוכת הכלכלית שאליה נקלעה עם השנים. המשמעות של תוכנית הבראה היא שמצמצמים בהוצאות וחותכים במה שאפשר, גם אם פירוש הדבר הוא לפגוע בת