מפת הטיולים והסיורים של מערכת החינוך תשתנה בשנת הלימודים הקרובה ותכלול לראשונה גם עיירות פיתוח וערים מהפריפריה, ביניהן מגדל העמק ובית שאן. המהפכה הדרמטית הזו באה בעקבות מסקנות ועדת ביטון שהוקמה במטרה להעצים את מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך. "נכניס טיולים וסיורים בעיירות פיתוח ומושבים של עדות המזרח. תלמידי ישראל יפנימו וילמדו את התמונה המלאה דרך הרגליים", הכריז שר החינוך נפתלי בנט בכנס באוניברסיטת בר אילן לפני כשבועיים.
מתי תצא הרכבת הראשונה מבית שאן לחיפה?
תכנית הטיולים החדשה תכלול ביקורים במוקדי ההתיישבות של שנות ה־50' וביניהם מגדל העמק ובית שאן, שקלטו בשנותיהן הראשונות בעיקר עולים מעדות המזרח, (אך גם עולים מאירופה). בסיוע כמה מוותיקי מגדל העמק ובית שאן, גיבש "ידיעות העמק" את המסלול האולטימטיבי שבו התלמידים חייבים לעבור כדי ללמוד על ההיסטוריה של ההתיישבות המזרחית בעמק.
מגדל העמק שרידי המעברה בתל שמרון בנקודה הזו, ליד צומת נהלל, שכנה מעברה שאוכלסה בעיקר על ידי עולים מצפון אפריקה שהחלו להתיישב בעיר בתחילת שנת 1953. במקום ניתן למצוא את שרידי המעברה ובהם משטחי בטון שעליהם עמדו הצריפים ושרידים של שירותים ומקלחות.
הברושים ברחוב ראשונים באזור הזה התיישבו התושבים הראשונים של העיר, יהודים ממוצא סיני, שבסוף 1952 נטעו ארבעה עצי ברוש כדי להצהיר: 'אנחנו כאן'. בנקודה הזו אפשר לספר לתלמידים על תרומתם של ה'סינים' (יהודים שברחו מפרעות ברוסיה) ליצירת חיי התרבות הראשונים של העיר, כשהקימו בצריף מועדון שזכה לכינוי 'מועדון הסינים', שבו התקיימו כינוסים וחתונות; על הצטרפותם בתחילת 1953 למגדל העמק של עולי צפון אפריקה שהגיעו מהמעברה בתל שמרון; וכן על ייעודה של מגדל העמק – להיות עיר לוויין ליישובים הכפריים שבסביבה.
מבנה אגף הקליטה לא המבנה הניצב ברחוב האלה הוא הסיפור, אלא צריף ההסתדרות שעמד במקום לפניו. בתחילת אוגוסט 1959 הציתו אלמונים את צריף ההסתדרות והוא נשרף כליל. האירוע התרחש על רקע מהומות ואדי סאליב בחיפה, שהיו למעשה מרי חברתי נגד קיפוח ואפליה על רקע עדתי של המזרחים נגד הממסד של מפא"י. מגדל העמק באותם תקופה לא הייתה שונה בהרבה מוואדי סאליב - גם היא הייתה מוכת אבטלה, התושבים ־ עולי עדות המזרח ברובם ־ ערכו שביתות רבות במחאה על מצבם הכלכלי הקשה, וקטטות בין תושבים היו עניין שבשגרה. צריף ההסתדרות היה סמל השלטון והזעם הופנה כלפיו.
המתנ"ס ברחוב רמת יזרעאל המתנ"ס, תרומתה של הלנה רובינשטיין שפועל עד היום, הוקם כמה שנים לאחר מבנה בית התרבות הראשון של העיר, 'בית גיל' (במקום פועל היום סניף של 'יינות ביתן'). בשני מוסדות אלה התפתחה התרבות המקומית שממנה צמחו שחקנים ידועי שם כמו משה איבגי ואחותו רונית איבגי ז"ל, הסטנדאפיסט יעקב כהן וכמובן התיאטרון המרוקאי.
המבנה שבו פעל 'בגד עור' המפעל המיתולוגי, שמגלם את סיפור התפתחות התעסוקה של מגדל העמק, פעל במשך שנים ברחוב הזית במרכז העיר. הוא הוקם במחצית השנייה של שנות ה־50' על ידי משפחת פילופ, וייצר מעילי עור בעיקר לייצוא. המפעל זכה להצלחה מסחרית גדולה ובאמצע שנות ה־60' כבר העסיק מאות מתושבי העיר. 'בגד עור' הפך באותם שנים לסמל ולגאוות מגדל העמק כשאת מוצריו לבשו גם קברניטי המדינה. כיום פועל במבנה סניף של 'משביר מזון'.
מפעל 'נשיונל סמיקונדקטור' את הסיור של התלמידים כדאי לסיים באזור התעשייה רמת גבריאל. בשנת 1984 החלה המהפכה התעסוקתית בעיר כשהוחלט על שינוי כיוון ועל מעבר ממפעלים עתירי ידיים עובדות למפעלים עתירי ידע. מפעל 'נשיונל סמיקונדקטור' (הידוע בשמו 'טאוור') היה המפעל הראשון וזה שסלל את הדרך להפיכתה של מגדל העמק לבירת ההייטק באזור ולמעשה גם להפיכתה מעיירת פיתוח לעיר.
בית שאן רחוב שטורמן את המסע הלימודי על בית שאן, שהחלה את דרכה בעת המודרנית כעיירת פיתוח שקלטה בעיקר עולים מצפון אפריקה, מומלץ להתחיל ברחוב שטורמן, בעבר הרחוב הראשי הידוע בכינויו 'רחוב החנויות' בשל מגוון החנויות ששכנו משני צדי הכביש לאורך כולו. הרחוב השתרע בין מבנה הסראייה לקניון בנימין והחניות שבו היו בבעלות הכנסייה היוונית. שדרה זו היא השריד האחרון של המרכז המסחרי של בית שאן בשנותיה הראשונות. מכל המרכז שוקק החיים נותרה רק הפנצ'רייה של דוד סלח. כיום הרחוב משמש כמדרחוב ומהווה חלק מהמתחם התיירותי של העיר.
מגדל המים מגדל המים שנבנה על ידי הבריטים בשנת 1935 הוא אחד משרידי השלטון הבריטי בעיר. הוא סיפק מים בעיקר למשטרה הבריטית, ששכנה במבנה הסראייה הסמוך. בסוף שנות ה־50' הוקמו במקום תחנת אגד מרכזית ומסעדה לנהגים ולעוברי אורח. תקופה ארוכה שימש המבנה מתחת למגדל המים כמסעדה.
שוק אל חמיס' מ