חג הפסח מתקרב ואיתו גם הכנת החבילות וסלי המזון לנזקקים. בעמותות השונות נערכים לקראתו וגם עמותת נעל"ה (נצרת עילית למען הזולת), שהוקמה לפני כעשרה חודשים, שקועה בימים אלה בשיא ההכנות.
מגדל העמק: הקימה קייטנה לילדים נזקקים
מי שמניע את התהליך הוא משה גרוסמן, מקים העמותה, שידוע כדמות מרכזית בתרומות למען נזקקים בעיר.
כבר עשרות שנים שגרוסמן פועל בתחום. עוד לפני שעלה לארץ עסק בכך באנגליה ובארצות הברית, בהמשך בבית חב"ד, ב'בית התבשיל' במגדל העמק ובמקומות אחרים. לפני כשנה החליט להרחיב את הפעילות ופתח את העמותה יחד עם גורמים נוספים, וביניהם חברת המועצה לשעבר אסנת רובין, מיכאל גורביץ וקרן שרביט. העמותה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם מחלקת הרווחה בעירייה.
לדברי גרוסמן, הקרן פועלת אך ורק למען נתינה. "מדובר באנשים שעוסקים כבר שנים בנתינה ומבינים את חשיבות הנושא, ואין פה שום אינטרס פוליטי או אישי", הוא מסביר.
בימים אלה שוקד גרוסמן על הפרויקט החדש של העמותה, שבמסגרתו יקבל כל נזקק סל מוצרים בהתאם לבחירתו, בניגוד לסל האחיד שהיה נהוג עד היום. "לצערי, המספרים של הנזקקים רק עולים מדי שנה", הוא אומר בכאב. "בשבילי הפרויקט הזה הוא הגשמת חלום אישי, ואני מתרגש מאוד כשאני מדבר על זה".
בהזמנה אישית
במסגרת הפרויקט עמלים המתנדבים על הרכבת חבילת מזון לנזקקים, הכוללת כאמור את הפריטים המדויקים שאותו נזקק ביקש לעצמו, ולא חבילה סטנדרטית.
"בכל חבילה או סל כל הנזקקים תמיד מקבלים אותו הדבר, את אותם מוצרים סטנדרטיים", מסביר גרוסמן, "אבל כשחושבים על זה לעומק, ברוב המקרים החבילות לא מתאימות להרבה אנשים כשהן מורכבות בדרך כזאת.
"בחבילה יש סוכר, ריבה ושוקולד, אבל מה יעשו עם זה אנשים חולים וסוכרתיים? הם הרי לא יכולים להשתמש בזה. אותו דבר לגבי חולי צליאק - מה הם יעשו עם מוצרים המכילים גלוטן, כמו פסטות וקמח? אין לזה שימוש. במקרים כאלה, לפעמים זו ממש סכנת חיים. ומה יעשו בעדה הרוסית עם אורז? הם כמעט שלא משתמשים בו בכלל.
"כל נזקק צריך שכל חלקיק בחבילה יהיה לו שימושי, הוא לא יכול להרשות לעצמו לוותר על משהו. לכן חשבתי על רעיון שיאפשר לנזקקים לנצל כל מוצר שיגיע אליהם בחבילה, וכך הגעתי לפרויקט".
גרוסמן ורעייתו ניצה, שותפתו לביצוע, יצרו רשימה גדולה עם מגוון של מוצרים ונעזרו בייעוץ של תזונאית. כך למשל, בתחום הריבות יש מבחר של סוגי ריבה עם אחוז פרי גבוה ופחות סוכרים, סוגים שונים של פסטה לבחירה ועוד.
"לצורך העניין יצרה ניצה קובץ אקסל, שמאפשר לחשב בקלות את גובה הסל לפי סכום התקציב האישי שיש לכל נזקק. "המשפחות עוברות על הקטלוג יחד עם מלווה מטעם מרכז 'עוצמה' של הרווחה, וכך מגיעים לגובה הסל עם הפריטים שאותה משפחה באמת זקוקה להם ולא כאלה שייזרקו", מסביר גרוסמן.
לאחר מכן מקבלים גרוסמן ומתנדביו בחזרה את הטפסים המסומנים ויוצאים לקניות, כל אחד לפי הרשימות שלו. בהמשך הם מארגנים את החבילות, מגיעים באופן אישי לבתי הנזקקים ומוסרים את החבילות לידיהם. "יש לזה ערך מוסף", מדגיש גרוסמן, "אותם אנשים מרגישים שהם לוקחים אחריות על הבחירה שלהם. הם לא רק מגיעים לקחת חבילה מוכנה וזהו, זה סוג של הכנה לחיים האמיתיים בחוץ, מחוץ למעגל העוני".
מאבק בעוני
העוני איננו מצב זר עבור גרוסמן. "אני מגיע מרקע של עוני", הוא מספר, "לכן אני מסוגל לסייע יותר לאחרים - כי הייתי שם, ואני יודע בדיוק מה חסר לנזקקים. למשל, כשהייתי ילד לא יכולתי ללכת לפארקים וללונה־פארק, כי לא היה לנו כסף; אז כשהייתי בדודג' סנטר ניגשתי למנהל הלונה־פארק, הסברתי לו שאני מסייע לנזקקים והוא נתן לי 50 כרטיסים בחינם. יש אנשים טובים".
לדבריו, מספר הנזקקים בכל הארץ הולך וגדל והוא מורגש היטב גם בנצרת עילית, במיוחד לקראת החגים - כי אז ההוצאות גדלות, ואנשים שלא מבקשים סיוע כל השנה נזקקים פתאום לחבילות מזון.
"בחבילות של החגים זקוקים ליותר מצרכים, לא תמיד יש מה לתת - וזה נורא בעיניי. יש מקרים נוראיים, שאי אפשר להאמין שהם קורים אצלנו במדינה, שהמציאות בהם עולה על כל דמיון", הוא אומר בצער.
לדברי גרוסמן, הפער בין עניים לעשירים הולך וגדל, ולבני המזל המבוססים קשה להבין את אלה שידם אינה משגת. "הם כבר לא מסוגלים להכיל את המצב הזה, מרוב שהעוני נעשה כל כך נפוץ", הוא מסביר.
"אנשים לא ממהרים לפתוח את הכיס. קשה במדינה שלנו להכיל צרות של אחרים. יש אנשים שלא רוצים לתרום, כי הם טוענים שיש עמותות שלוקחות את הכספים למשכורות לבכירים - וזה פוגע בנו, העמותות הקטנות, שבאמת נותנות לנזקקים".
עשרות מתנדבים
מעגל המתנדבים בעמותה הוא גדול, וביניהם קבוצות מאורגנות כמו תלמידים בבתי ספר, מתנדבים ממד"א ונוער