בית משפט השלום בצפת זיכה מחמת הספק נאשם בגניבת יהלום, ואף מתח ביקורת על התנהלות המשטרה בחקירת האירוע. האיש נאשם כי בנובמבר 2010, בשעות הבוקר, התפרץ לדירתו של תושב העיר לאחר שנטל מפתחות שהניחה בתו של הדייר בארון החשמל זמן קצר לפני כן. הוא הואשם כי גנב מהדירה טבעת יהלום בשווי של כ־5,000 דולר. מכתב האישום עולה כי באותה שעה הגיע הדייר לדירתו וגילה לכאורה את הנאשם, אשר נמלט מיד מהמקום והשליך את מפתח הדירה לפח אשפה סמוך.
זרקת זבל ברחוב? העירייה תחטט בשקית ותחשוף
לא נעים: העירייה חייבת לשלמה ארצי 380 אלף
מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק
במסגרת המשפט הכחיש הנאשם כל קשר לאירוע וטען כי הינו מרותק לכיסא גלגלים ואינו מסוגל לבצע פעולות פיזיות כמו התפרצות לדירה, וכי הוא אף נעזר בבת זוגו לביצוע פעולות אלמנטריות. האיש טען כי ביום הפריצה לא היה בדירה שנפרצה ולא פגש את בעל הדירה. מנגד, טענה המשטרה כי הנאשם הוא שביצע את הפריצה, וכי בעת הפריצה לא היה לו כל צורך בשימוש בכיסא גלגלים.
בית המשפט דן בטענות הצדדים וקבע כי המשטרה לא הוכיחה ברמה הנדרשת כי הנאשם הוא שביצע את הפריצה. השופטת אינעאם דחלה־שרקאוי ציינה כי גילתה סתירות בעדויות השונות שמסר המתלונן בנוגע לזהות הפורץ, וציינה כי מעדות זו לא ניתן להסיק בוודאות כי הנאשם הוא זה שפרץ לדירה. כמו כן ציינה השופטת כי לא נמצאו טביעות אצבע של הנאשם בדירה וכי עקב מצוקת כוח אדם במעבדת הדי.אן.איי לא בוצעו בדיקות כאלו לגרביון שנמצא בדירה לאחר הפריצה ושימש את הפורץ לכיסוי פניו.
לאור זאת, החליטה השופטת לזכות את הנאשם מחמת הספק, תוך שהיא מותחת ביקורת על מחלקת התביעות של משטרת צפת: "בתיק זה נמנעה המאשימה מלבצע פעולות חקירה אשר היה בהן כדי לסייע בגילוי זהותו של מבצע הגניבה", כתבה השופטת. "על אף שהמתלונן ציין בהודעותיו במשטרה כי ראה את הנאשם מחטט בארונות בבית, לא מצאה המאשימה מקום לקחת טביעות אצבע מהארונות הנ"ל על מנת להשוות אותן אל מול טביעות האצבע של הנאשם".
מדוברות משטרת ישראל נמסר: בית המשפט זיכה את הנאשם מחמת הספק, בעיקר בשל חוסר היכולת להסתמך על זיהויו על ידי המתלונן. הערות בית המשפט נבחנות ויופקו מהן הלקחים הנדרשים."