מפקד כיתה המשרת בגדוד חרוב של חטיבת כפיר כמעט שהוכרז כעריק מצבא פינלנד. סמל דניאל יוהאנס מרטיסקאינן בן ה-20 אמנם גדל בטבריה והתגייס לצה"ל, אבל האזרחות הפינית שבה הוא מחזיק קצת סיבכה את העניינים. מסתבר שבזמן שסמל מרטיסקאינן היה עסוק בפעילות צה"לית, החלו להיערם להם צווי הגיוס שנשלחו עבורו, אי שם בפינלנד הרחוקה.
מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק
סמל מרטיסקאינן, שסיים השבוע קורס מכ"ים בבית הספר למקצועות הח"יר, נולד בישראל להורים מפינלנד שהגיעו להתנדב בקיבוץ והתאהבו זה בזו ובמדינה. בגלל מוצאם של הוריו הוא מחזיק באזרחות פינית. את העובדה שצבא פינלנד מחפש אחריו הוא גילה במקרה, כשביקש להאריך את תוקף דרכונו.
מרטיסקאינן אמנם לא יהודי אבל לדבריו הוא מרגיש ישראלי לכל דבר. "נולדתי כאן", הוא סיפר השבוע. "ההורים שלי אמנם לא התגיירו אבל הם נתנו לכולנו שמות יהודיים. בתחילת שנות האלפיים קיבלתי תושבות קבע, ובגלל שירותי בצבא, בעוד שנה וחצי אהיה זכאי לעתור לקבל אזרחות".
לפני זמן מה הלך מרטיסקאינן לחדש את הדרכון הפיני, ואז ציפתה לו הפתעה. "בישרו לי שעמדו להכריז עליי כעל עריק, כיוון ששלחו לי צו גיוס ולא הגעתי", הוא סיפר בפשטות. "פינלנד רוצה לגייס אותי לצבא שלה, בגלל שאני עדיין אזרח פינלנד אבל אין לי קשר אליהם. אני משרת פה. הצבא הפיני שלח לי צו גיוס כדי שאתגייס לחצי שנה".
סמל מרטיסקאינן שכמובן לא ידע כלל שנשלח אליו צו כזה, ביקש מצבא פינלנד דחיית שירות וקיבל. "אני מאמין שקבלת אזרחות ישראלית תפטור אותי מהשירות בפינלנד", הוא אמר. אני רוצה לשרת פה בצה"ל. עוד כשנחשבנו תיירים היה לי ברור שאעשה צבא.
"ככה חונכתי וכל החברים שלי הלכו לצבא. זו המדינה של העם היהודי. כשאבא שלי שמע על השואה הוא החליט לבוא לכאן. זה נטע בו רצון להתנדב, לעזור ולשקם את היהודים. אני רואה את עצמי כממשיך דרכם של הוריי. הם תרמו בקיבוצים, ואילו אני תורם בצבא, שזה מפעל חיוני כי הוא שומר על המדינה".
מרטיסקאינן סיפר כי כשהוא היה בכיתה י' הוא נפצע במהלך טיול באזור יער שוויץ, וגם אז קיווה שיוכל להתגייס לקרבי. "אני וחבריי היינו במערה באזור מבצר ברניקי ונפלתי מגובה של תשעה מטרים.
"שברתי שתי חוליות, נפתח לי הראש וגם נפצעתי ברגל. אושפזתי לשלושה ימים בבית החולים פוריה, והשתחררתי עם מתקן שמקבע את הגב. כשהגיע הזמן לגיוס נתנו לי בהתחלה פרופיל 24, שזה לא קרבי. הגב התאחה והסכימו להעלות לי ל-82. הבנתי שהחלום שלי להגיע לסיירות לא יתגשם. הלכתי לקורס טיס, עברתי מבדקים ראשונים ונפלתי. בהמשך הגעתי לחי"ר ואני מרוצה מאוד", הוא מסכם בגאווה.