בין 10 ל־12 להקות זאבים פעילות כיום ברמת הגולן, והן מהוות איום מתמיד על מגדלי הבקר, בייחוד בעונה זו של השנה. בתחילת שנות ה-90, בעקבות דיווחים תכופים של מגדלי הבקר על טריפות, החלו ברשות הטבע והגנים להתמודד עם התופעה.
בוגר קורס חובלים: "מתחת למים אתה עם עצמך"
פקח בגליל: "כל שבוע יש לנו תפיסות של ציידים"
הצטרפו לעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק
פרץ גלעדי (63) ממושב כחל הוא פקח רשות הטבע והגנים בגולן מאז 1984. "כשקיבלנו לראשונה את הדיווחים על הטריפות בעדרי הבקר באמצע שנות ה-90, ראינו שמדובר בחיה גדולה מתן. סימני השיניים, הרווח בין הניבים, כולם העידו שיש שחקן חדש באזור".
הופעתם האלימה של הזאבים שינתה את כללי המשחק וחייבה את הבוקרים להתנהל בצורה שונה. מדובר בסוגייה מורכבת במיוחד, מכיוון שמצד אחד הזאבים מהווים איום של ממש, אבל מצד שני, זו חיה שהיא חלק מהמארג האקולוגי של רמת הגולן וחשוב לשמר אותה.
"ככל שרכשתי יותר ידע על הזאבים, כך הבנתי שתמיד יש עוד מה ללמוד, משום שמדובר בחיה מאוד חכמה - חיה זהירה, נחושה, בעלת חוש ריח מפותח מאוד, כושר הסתגלות ולמידה".
"אנחנו אומרים שטריפות בסדר גודל של שלושה אחוזים בשנה, זה מצב טוב", אומר גלעדי. אולם מיכאל גבעון, מגדל בקר מרמת מגשימים הידוע בכינויו 'ג'בל', מוחה: "אנחנו הבוקרים לא רוצים טריפות, חד וחלק. הטריפות כיום הן האיום הקשה יותר, ואנחנו משקיעים את עיקר זמננו כדי להתגונן מפניהן".
שמלה נגד זאבים
העדר של ג'בל רועה באזור שמורת יהודיה. גלעדי מגיע לשם לבדוק מלכודת לזאבים שהוא הניח במקום. משם הוא נוסע לאזור שבו נמצא השטח המוגן של ג'בל.
מדובר בכמה עשרות דונם מוקפים בגדר, שם מרכזים את הפרות שהמליטו ואת העגלים. "זו לא גדר הבקר הרגילה", מסביר גלעדי, "זו גדר מיוחדת שאמורה לספק הגנה מפני הזאבים. יש לה 'שמלה', כלומר, החלק התחתון שלה שרוע על הקרקע כלפי חוץ ומכוסה בבולדרים. כך יותר קשה לזאבים או לחזירים לחפור מתחתיה".
באזור השער של אותה גדר התקין ג'בל תיל חשמלי. זאב שינסה לטפס מעל השער, יחטוף מכת חשמל, וזה מספיק כדי להרתיע.
"הזאבים תמיד מחפשים את נקודת החולשה. אם אצל בוקר אחד השמירה הדוקה, הזאבים יחפשו את מזלם במקום אחר. הם נזהרים לתקוף פרות בריאות, אבל יודעים לזהות כל סימן חולשה. לא פעם באו אליי בוקרים בטענות שטרפו להם פרות או עגלים, אבל אחרי בדיקה גילינו שהעדר שלהם היה חולה, ולכן הזאבים תקפו אותו".
אחת הדרכים של הבוקרים להתמודדות עם בעית הטריפות היא גידול כלבי רועים. לא כל הבוקרים פועלים בדרך הזו, משום שזה מצריך התמחות והתעסקות.
עומר ויינר, מרכז גידול הבקר בקיבוץ מרום גולן: "הניסיון שלנו הוכיח שכלבי הרועים הם הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הזאבים. אנחנו מחזיקים כלבי אקבש (רועה אסייתי - א.ל). הם חיים עם העדר 24 שעות ביממה, ובזכותם כמעט ואין לנו טריפות".
גלעדי סבור גם הוא שהכלבים הם הפתרון היעיל ביותר. "יש בוקרים שהצליחו עם זה", הוא אומר. "העדר של מרום גולן מחזיק בערך 15 כלבים, וזו כמות משמעותית שמשנה את התמונה. אבל למרות שהכלבים הוכיחו את עצמם, רק חלק קטן מהמגדלים אימץ את השיטה".
ישנים עם העדר
גלעדי טוען שבוקרים מיומנים יכולים להגן על העדר שלהם כהלכה מפני זאבים, ומבהיר: "צריך להסתובב הרבה בשטח, וכל הזמן לשנות טקטיקות. אם בוקר פועל כל הזמן על פי שגרה מסוימת, הזאב ילמד אותה וידע לנצל את נקודות התורפה. היו למשל בוקרים ששמו ליד העגלים מגבר שהשמיע קולות מצוקה של זאבים. בהתחלה זה אכן הרתיע את הזאבים, אבל אחרי כמה זמן הם התרגלו לזה והמשיכו לטרוף".
מגדלים שהעדרים שלהם רועים בשמורות טבע כפופים למגבלות שמקשות עליהם מאוד להגן על העדר. אחד העדרים שרועה בשמורת טבע ספג השנה פגיעה קשה: 20 עגלים נטרפו, והנזק הגיע ל-100 אלף שקלים. "כשאני פונה לפקחים, הם אומרים לי: 'ידעת על המגבלות האלה מלכתחילה'", קובל בעל העדר.
גלעדי מודע לביקורת ואומר: "הבוקרים שעובדים נכון מצליחים למנוע טריפות. זו תורה שהבוקר צריך ללמוד אותה וליישם אותה בשטח, יש כאלה שעובדים במשמרות ונמצאים עם העדר גם בלילה, אין מנוס מכך".
חיים דיין ממושב אליעד בגולן הוא מגדל בקר ותיק לדבריו עניין חשוב נוסף הוא הסניטציה. "פינוי פגרים של פרות מהשטח. השגנו תקציב מיוחד לפינוי הפגרים. אנחנו מקווים שהפעולה של הסניטציה תצמצם את כמות המזון הזמין, ומספר הזאבים יקטן, בסופו של דבר".