לכל עיר גדולה ומשפיעה ישנם סמלי סטטוס שנקשרו בה עם השנים. בתל אביב ישנם מגדלי עזריאלי, כיכר רבין ודיזנגוף סנטר. ירושלים מחזיקה בסמלים מובהקים כמו הכותל המערבי, בית המשפט העליון, הכנסת ושוק מחנה יהודה. כשמדברים על חיפה נזכרים מיד בנמל הגדול ובגנים הבהאיים. בעיני ישראלים רבים, הפכה קרית שמונה בעל כורחה לסמל בפני עצמה. אתם מוזמנים לבחור את הסמל של העיר בעצמכם.
קראו עוד:
קרית שמונה: חודשה זרימת המים בנחל הזהב
קרית שמונה: ההנחה למעונות היום לא תבוטל
הצטרפו לעמוד של "ידיעות העמק'" בפייסבוק
'14 הקומות'
בניין 14 הקומות בקרית שמונה שוכן ברחוב המכבים, סמוך מאוד למרכז העיר, מול חניון 8 באמצע. הבניין הזה נבנה ביוזמתו של אברהם אלוני, שכיהן כראש העירייה של קרית שמונה בשנות השבעים. אלוני רצה להפוך את קרית שמונה לעיר של ממש, כזו שיש בה גם בניינים רבי קומות. במשרד השיכון לא כל כך אהבו את הרעיון אבל אלוני לחץ, ובסופו של דבר הוקם גורד שחקים, במושגים של קרית שמונה.
בניין 14 הקומות הצליח לשרוד בתקופות הקשות שעברו על קרית שמונה, כשהעיר הייתה מטרה לקטיושות, עד שהגיעה מלחמת לבנון השנייה. אז חטף המבנה פגיעה ישירה מקטיושה שפגעה בדירה בקומה השביעית. למרבה המזל, איש לא נפגע, אבל הדירה ניזוקה וכך גם דירות סמוכות אליה. הבניין הגבוה נראה כמעט מכל פינה בעיר.
מי שמביט בתשומת לב יוכל להבחין גם ב'צלקת' שנותרה על הקיר הצפון־מערבי, שריד של תיקון שעשו בקיר במקום שבו פגעה הקטיושה, מזכרת לימים הקשים שעברו על העיר.
למה לבחור בבניין '14 הקומות'?
הוא גורד השחקים הראשון של העיר וגם ספג פגיעת קטיושה מפורסמת. כבוד.
בית אדלשטיין
המתנ"ס הראשון שהוקם אי פעם בישראל היה הלב התרבותי של קרית שמונה. היום בית אדלשטיין משמש כמשכנה של העירייה. המתנ"ס העירוני נסגר השנה בקול רעש גדול.
בשנות השבעים והשמונים היה בית אדלשטיין הלב התרבותי של קרית שמונה, ובימיו היפים התנהלה בו פעילות ענפה. בבית אדלשטיין זכו ילדים ובני נוער מקרית שמונה לחינוך בלתי-פורמלי. מאז הם בגרו ורבים מהם עזבו את העיר. עבור אותם אנשים, שחיים כיום בכל רחבי הארץ, בית אלדשטיין הוא הזיכרון המשמעותי והיפה ביותר.
בשנת 2000, יומיים לפני יציאתו הסופית של צה"ל מלבנון, חטף המבנה של עיריית קרית שמונה פגיעה ישירה מקטיושה. בלית ברירה עברה העירייה למבנה של בית אדלשטיין.
הבניין של העירייה לא שופץ עד היום, ומשרדי העירייה ממשיכים לשכון בבית אדלשטיין. זה לא מהווה בעיה מבחינת המתנ"ס, כי המתנ"ס של קרית שמונה חדל מלתפקד בגלל משבר כספי. כך או כך, בית אדלשטיין מסמל את הימים ההם, שבהם המתנ"ס העירוני היה מרכז העניינים.
למה מגיע לבית אדלשטיין'?
הוא היה המתנ"ס הראשון בעיר, ואפילו מי שכבר עזב אותה מזמן עוד שומר לו פינה חמה בלב.
מנחת 'גיבור'
בחלק הצפוני של קרית שמונה עומד בניין שומם. זהו הטרמינל שנבנה במנחת 'גיבור' ואמור היה לשמש את קו הטיסות של חברת ארקיע לקרית שמונה. המבנה הזה אמור היה להפוך את קרית שמונה לעיר שיש לה שדה תעופה ולא סתם מנחת.
עיר שלמרות מיקומה, בקצה של הקצה, נמצאת במרחק 40 דקות טיסה מתל אביב. החזון הזה לא התגשם. קרית שמונה ממשיכה להיות סמל לעיר פריפריאלית מרוחקת, והמבנה הזה ממחיש יותר מכול את מצבה.
עד שנת 2004 הפעילה חברת ארקיע קו טיסות סדיר לקרית שמונה. בשנים שבהן צה"ל החזיק ברצועת הביטחון בלבנון, הייתה לקו הזה חשיבות רבה. בשנת 2000, כאשר צה"ל יצא מלבנון, החליטו בממשלה על צעד שיחזק את הקשר בין קרית שמונה למרכז הארץ.
הממשלה הקצתה סכום של 25 מיליון שקל להקמת טרמינל במנחת גיבור. הטרמינל אכן הוקם, אבל ממש בסמוך למועד שבו הוא היה אמור להתחיל לפעול, החליטו בחברת ארקיע להפסיק את הטיסות.
יציאת צה"ל מלבנון פגעה ברווחיותו של הקו. מספר הנוסעים לא הצדיק את הפעלתו של הקו והמטוסים נחתו רק במחניים ולא המשיכו לקרית שמונה.
מאוחר יותר היה ניסיון כושל להפעיל את הקו ומאז המקום שומם, ולמעשה הוא ניצב כפיל לבן. ב-2009 יזמה העירייה הפעלה של דיסקוטק לבני נוער במבנה. הטרמינל הוא אנדרטה עצובה לפוטנציאל שלא מומש, לחלום שלא התגשם.
למה לבחור במנחת גיבור הנטוש?
כי אולי, אחרי הכול, זה הסמל האמיתי של קרית שמונה.
בית החאן
בית החאן, מבנה יפהפה שמעניק לקרית שמונה נופך היסטורי, מקשר בין העבר של העיר כיישוב הערבי חלסה לבין קרית שמונה שהוקמה על חורבות היישוב הערבי הנטוש. זהו מבנה מוקף חומה שהוקם בשנת 1906 בידי כאמל אפנדי, שהיה בעל אדמות באזור אצבע הגליל ונחשב לאיש החזק של הכפר הערבי חלסה.
במבנה ישנו חלק ששימש כחאן לעוברי אורח ואגף נוסף שש