לפני ארבע שנים נקלע נאיל זועבי (40), לגמרי במקרה, לכנס ששם לו למטרה למנוע מצעירים ערביים להתנדב לשירות לאומי. זועבי, ערבי-מוסלמי מהכפר נין ומנהל בית הספר היסודי 'טמרה העמק', החליט במעמד זה לרתום עצמו למשימה ההפוכה - לגרום לכמה שיותר צעירים ערביים מאזור מגוריו ומאזור הגלבוע להתנדב לשירות לאומי.
בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק
מאז כבר גייס עשרות צעירים ערביים לטובת העניין, כשהוא מפיץ את משנתו יוצאת הדופן, בדבר חשיבות השתלבותם של ערביי ישראל בחברה הישראלית וחשיבות תרומתם למדינת ישראל.
קולו שונה מהטון השכיח של המנהיגות הערבית. קול של הזדהות עם המדינה, בלי שום משבר זהות. "אני מאמין בצדקת הדרך שלי", הוא אומר.
זועבי, אב לארבעה, עובד במערכת החינוך כבר 18 שנה. רוב השנים עסק בהוראה, בשש השנים האחרונות הוא מנהל בית ספר בטמרה זועבייה, שבתחום המועצה האזורית גלבוע. לאחרונה נבחר למשנה ליו"ר הסתדרות המורים במרחב עפולה והעמקים, אחרי שרץ ברשימה עצמאית משותפת ליהודים וערבים.
לפני ארבע שנים, כאמור, הוא נקלע במקרה לכנס של תנועת ההתנגדות להתנדבות של ערבים לשירות לאומי, שהתקיים באחד המלונות בנצרת. זועבי קבע מפגש חברי במלון ונתקל במסכי ענק, בשלטים ובפלאיירים שדיברו בגנות ההתנדבות. כך התוודע לנושא לראשונה. "אם לא הייתי בכנס, לא הייתי יודע בכלל שיש שירות לאומי", הוא מודה, "נודע לי על קיומו של שירות לאומי דווקא מהצד הנגדי. התחלתי לחשוב מה רע בשירות לאומי לערבים, ולמה לא לעשות אותו. למה להגיד שמי שמגייס אותם בוגד? כשראיתי את עוצמת ההתנגדות החלטתי שאני חייב לפעול. הבנתי שחייבים למתן את הקיצוניות הזאת ולגנות אותה בפעולה הפוכה".
מאז, במשך ארבע שנים, הוא פועל לגיוסם של צעירים ערביים לשירות הלאומי. "הנושא הזה פשוט נדבק אליי", הוא מספר, "אף אחד לא שלח אותי, ואני לא מפיץ את זה באמצעות פלאיירים. אבל אני מדבר לתלמידים שלי, למורים ואיפה שאני יכול לדבר. אני תורם מזמני בשביל לקדם את הנושא הזה בכל מקום - בכפר שלי, בחבורות נוער, במתנ"ס, במגרשים".
חנין זועבי."הקו שלה הוא פרובוקטיבי ומונע מאינטרסים אישיים" (צילום: שרון צור)
במהלך ארבע השנים הללו סייע לגיוסם של כ-100 צעירים ערביים מהאזור. 20 התגייסו בשנה האחרונה והיד עוד נטויה. "המסה הגדולה של המתגייסים באה מהמועצה האזורית בוסתן אל מרג' ומהמועצה האזורית גלבוע. באים גם משיבלי ומדבוריה. אתמול התקשר אליי אב מאוכזב על שלא גייסתי את הבן שלו. ההיצע רב מהתקנים".
איך מגיבים לפעילות שלך במגזר הערבי?
"מחוץ לאזור שבו אני גר, מנצרת שמאלה, יש כעס עצום והתנגדות כלפיי וכלפי כל מי שמתעסק בנושא הזה. איפה שאני גר, אין התנגדות, אף על פי שלא תמיד יש הסכמה. לא מזמן היה בכפר סולם כנס של תנועת ההתנגדות לשירות הלאומי. זה היה כנס רגיל בלי הרבה השלכות. היה ונגמר".
קיבלת תגובות נזעמות מהורים?
"כן. יש משפחות שהסתכלו על זה בעין לא יפה, אבל לא מהאזור שלנו, מאזור נצרת. היו אנשים שהתווכחו איתי, אבל אף פעם לא התהלכתי בתחושה של פחד. אני לא חושב על זה, אולי זו גם תמימות. אני גם לא חושב שאני בדעת יחיד. יש הרבה אנשים שמאמינים שאפשר לחיות כאן בשיתוף והשירות הוא חלק מזה. נכון שפורצי דרך תמיד חשופים לסכנות, אבל אני מאמין בצדקת הדרך שלי".
אין לו ארץ אחרת
זועבי סבור שהשירות הלאומי הוא פלטפורמה טובה להשתלבותם של ערביי ישראל בנעשה במדינה. "כל אזרח צריך לתרום את חלקו לסביבה שהוא חי בה. צריך להעלות את הערכים של עזרה לזולת, תרומה לקהילה ותרומה למדינה. צריך לקרב את הצעירים לממסד ולשלב אותם, במקום לגרור אותם לבעיות, לאלימות ולעוני, למשוך אותם למקומות אחרים. צריך לשלב אותם בחיי המדינה. שהם יעשו את המוטל עליהם ושמנגד יקבלו את הזכויות המלאות של אזרח מן השורה. יש אצלנו במגזר כאלה שמעדיפים להוציא אנשים לרחובות ולשרוף דגלים. מה משיגים מזה?".
לדבריו, פעמים רבות הוא הפנה את השאלה הזו למנהיגות הערבית. "שאלתי הרבה את המנהיגות ואת הקבוצות האינטרסנטיות במגזר הערבי לאן מועדות פניהן. האינטרס שלהם להביא למצב עגום ולתוהו ובוהו, כי נוח להם עם זה. הם מקבלים על זה קולות וכוח פוליטי. יותר קל לשכנע צעיר להתפרע מאשר לשכנע אותו ללכת למוסד לימודי או לשירות לאומי או להשתלב בחברה.
"האוכלוסייה הערבית ברובה היא נעימה, רוצה שלום ורוצה לחיות בדו-קיום אמיתי, הבעיה שיש אנשים שזה לא מתאים להם. כמובן שהבעיה הפלסטינית בעזה והשטחים משמשת כגלגל הצלה עבורם. כל התנועות שלנו מביאות לניכור ולריחוק של הצעירים הערביים וזה לא יעזור".
אם שם המשפחה שלו מצלצל לכם מוכר, אתם לא טועים. חנין זועבי, חברת הכנסת המפורסמת, משתייכת אף היא ל