תושב טבריה תבע 31 אלף שקל משירותי הכבאות וההצלה בעיר, בגין נזקים והטרדות שנגרמו לו לאחר שהזעיק את הכבאים לכתבות שריפה שפרצה בסמוך לביתו. בשירות הכבאות וההצלה טענו שעליו לשלם עבור עבדות הכבאים באותו האירוע, אך בית המשפט חשב אחרת וחייב לפצות את האיש ב-2,000 שקל.
בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק
התובע סיפר כי בשנת 2004 שירותי הכבאות וההצלה בטבריה נקראו לשכונת מגוריו כדי לכבות שריפה. לטענתו, הוא לא הזמין את שירותי הכבאות לכיבוי השריפה, משום שהשריפה לא ארעה בביתו או בחצרו, אלא בשטח סמוך שהוא שטח ציבורי, ועל כן לא היה כל בסיס לקביעה כי הוא מחויב בתשלום החוב, כפי שדרשו ממנו לאחר מכן.
לדבריו, הוא שלח לשירותי הכבאות ולעורכי הדין מטעמם מספר מכתבים המסבירים כי אינו מחויב בחוב וכי השריפה לא ארעה בשטחו, אך הם המשיכו להטריד אותו ולנקוט נגדו הליכים.
שירותי הכבאות וההצלה טענו מנגד שהתובע מנסה להטעות את בית המשפט וליצור את הרושם שמדובר באירוע שאין לו כל קשר אליו. לטענתם כפי שעולה בפסק הדין, ביתו של התובע נמצא בשיכון הבנוי בצורה צפופה מאוד, ולכן צוות הכיבוי הגיע לרחוב סמוך ומשם פרש את הכוחות שלו לחצר הבית של התובע.
מהפורטל המשפטי לקהל הרחב, mishpati.co.il נמסר שהשופטת רים נדאף קבעה כי יש ממש בטענותיו של התובע
שהשריפה לא אירעה בביתו או בחצרו. "התובע ובנו הותירו בי רושם מהימן ואמין, הגישו תצלום אויר ותמונות המבהירות את גבול חלקתו של התובע לעומת החלקה שבה אירעה השריפה", כתבה השופטת בפסק הדין.
בנסיבות המקרה, נקבע כי לא היה בסיס לחיובו של התובע בהוצאות כיבוי השריפה ונפסק כי מהות נזקיו של התובע היא למעשה של עוגמת נפש כתוצאה מההליכים שננקטו נגדו. "במקרה זה התובע פנה במשך השנים במספר מכתבים והסברים לנתבעים כדי שיפסיקו את פניותיהם אליו, אך לשווא", פסקה השופטת. כאמור, השופטת העריכה את נזקיו של התובע ב-2,000 שקל וחייבה את שירותי הכבאות וההצלה לשלם לו את הסכום.