דמיינו לעצמכם את אזור עמק החולה לפני 200 אלף שנה. רוב האזור מכוסה ביצה ואגם השופעים חי וצומח, לשוליו מתגוררים אבותינו הקדמונים. הם עוסקים בציד ומנסים ללכוד פרות המשוטטות באזור בעדרים ומלחכות את העשב. אבל הפרות האלה אינן מהסוג המוכר לנו כיום - הן פראיות, מטילות אימה וכל אחת מהן שוקלת טון בקירוב. תמונה שכזאת עולה מן הממצאים חדשים שהתגלו לאחרונה באתר החפירות הארכיאולוגי במוצא נחל מחניים לנהר הירדן, מצפון לגשר בנות יעקב.
"מדובר בגילוי מרתק", אומר ד"ר גונן שרון, מהמכללה האקדמית תל חי העומד בראש צוות החוקרים באתר הארכיאולוגי. "הפרות בתקופה קדומה זו היו ענקיות. גודלן של העצמות שנמצאו, ובעיקר הגולגולת, מצביע על כך, שהפרות הקדומות, היו גדולות פי שלושה מהפרות בנות זמננו, אם היום שוקלות הפרות 400 ק"ג בממוצע, הרי שהגולגולת שמצאנו מעידה על כך כי הפרות הקדומות הגיעו למשקל של כטון ויותר".
הממצאים באתר חושפים גם פרטים על בני האדם הקדמוניים שחיו באותה תקופה. הכלים עשויים מאבן צור, רובם המכריע
של הכלים הם חודים של חניתות וסכינים המשמשים לביתור בעלי החיים לאחר הציד.
לדברי ד"ר שרון, "פרות אלה, השייכות למין שור הבר שהוא אביו של הפרה המבויתת של ימינו היו אימתניות בגודלן ומן הסתם תוקפניות וקשות מאוד לציד".
על פי הממצאים החדשים, משערים החוקרים כי התושבים הקדמוניים גירשו את הפרות לתוך הביצה, הן היו שוקעות בבוץ הטובעני ואז ניתן היה להתקרב אליהן ולהכריע אותן.